שיא שלילי לצמיחה זה שבע שנים: 2.2%

הצמיחה הכלכלית במשק ממשיכה להוריד הילוך. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסמו אתמול מעידים על כך שמנועי הצמיחה - הצריכה, ההשקעות והיצוא - פועלים בקצב נמוך. המשק מובל על ידי ההזרמות התקציביות של הממשלה שהובילו לגירעון ממשלתי גבוה (3.3%), הרחק מעבר ליעד שנקבע (2.9%).

לפי נתוני הלמ"ס, התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג), שהוא אחד המדדים המרכזיים לצמיחה, עלה במחצית השנייה של 2018 ב־2.2% בחישוב שנתי. זאת לאחר עלייה של 3.4% במחצית הראשונה של 2018 ועלייה של 4.3% במחצית השנייה של שנת 2017. כלומר, קצב הצמיחה נחתך בחצי על פני שלוש מחציות שנה. מדובר בשיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז 2012.

ראש הממשלה נתניהו. הצמיחה הגיעה מההוצאה הציבורית צילום: Abir Sultan

אם לא די בכך, כאשר בוחנים פרמטר נוסף - צמיחת התמ"ג לנפש - ההאטה היא כמעט מוחלטת. לפי הלמ"ס, התמ"ג לנפש גדל במחצית השניה של 2018 ב־0.2%, כלומר כמעט ונותר על אותה רמה של המחצית הראשונה של 2018. גם צמיחת התמ"ג העסקי שהוא המנוע האמיתי של המשק, עמדה על 1.6% בלבד, שיעור הצמיחה הנמוך ביותר שנרשם מאז המחצית הראשונה של 2012.

עוד נושא שצריך להטריד את מקבלי ההחלטות בעקבות הנתונים, הוא לא רק היקף הצמיחה אלא בעיקר ההרכב שלה. הנתונים ממשיכים להמחיש כי מנועי הצמיחה העיקריים מפגינים חולשה אמיתית. בראש ובראשונה, הצריכה הפרטית שהיא הקטר המרכזי של הצמיחה הכלכלית בשנים האחרונות. אף שבמחצית השנייה של 2018 נרשמה עלייה של 2.1% בהוצאה לצריכה פרטית (שיעור נמוך בראייה רב־שנתית), הצריכה הפרטית לנפש - המכונה רמת החיים - נותרה כמעט ללא שינוי (גדלה ב־0.1%), זאת לעומת גידול של 2.1% ו־3.2% במחציות השנה הקודמות.

בלימת ההשקעות במשק

עוד נתון שמאשר את ההאטה הוא הצריכה של מוצרים בני־קיימא לנפש אשר צנחה ב־17%, לאחר עלייה של 12.9% במחצית הראשונה של 2018 ועלייה של 2.6% במחצית המקבילה אשתקד. זאת על רקע צניחה חדה יותר של יותר מ־35% ברכישות כלי רכב. אלא שהירידה ברכישת רכבים אינם מסבירה את כל הסיפור.

לפי הלמ"ס רכישות ציוד למשקי הבית כמו מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכדומה, ירדו ב־1.7% לנפש, בהמשך לירידה של 2.8% במחצית הראשונה של 2018. ניתוח צריכת מוצרים בני־קיימא מציג נכונה את מצבו של המשק, שכן הצריכה השוטפת פחות מושפעת ממחזוריות. כלומר, משקי בית לא קונים פחות תרופות או מזון בזמנים של האטה, אך כן רוכשים פחות מכוניות ומקררים בתקופות קשות יותר. והראיה, הצריכה השוטפת לנפש גדלה בכ־1.4% - שיעור שנחשב נמוך בראייה רב־שנתית.

הנקודה המטרידה ביותר בדו"ח של הלמ"ס היא מגמת העמקת החולשה של ההשקעות במשק, שכן היקף ההשקעות מצביע על פוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך. ההשקעה בנכסים קבועים - בתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה - ירדה במחצית השנייה של שנת 2018 ב־4.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 1.8% במחצית הראשונה של 2018 ועלייה של 6.3% במחצית המקבילה אשתקד.

ההשקעה בענפי המשק (למעט אוניות ומטוסים) ירדה במחצית השנייה של 2018 ב־5.2% לאחר עלייה של 8.8% במחצית הראשונה. התפתחות זו, משקפת ירידה של 23.3% בהשקעות במכונות וציוד אחר, וירידה של כ־40% בהשקעות בכלי תחבורה יבשתיים.

אחד הנתונים המדאיגים ביותר קשור להשקעות בבנייה למגורים, בו נרשמה ירידה של כ־3%, זו המחצית השלישית ברציפות. בניתוח רבעוני מדובר בשבעה רבעונים של ירידה רציפה ועקבית - לא רק האטה - בבנייה למגורים. נתון זה מצביע על ירידה קבועה בהיצע יחידות הדיור למגורים ועלול לנבא גם עליית מחירים עתידית.

מנגד, בלמ"ס מדווחים על עלייה בבנייה שלא לצורכי מגורים בשיעור דו־ספרתי, כמו גם בהשקעות בציוד בענפי טכנולוגית המידע והתקשורת, וגם עלייה של 7.5% בהשקעות במוצרי קניין רוחני - כל אלה מהווים נקודות אור בדו"ח. אך נתוניו אמורים להדאיג את מקבלי ההחלטות ואלה ששואפים להוביל את המדיניות הכלכלית אחרי הבחירות.

היקף היצוא בירידה

עוד נתון מדאיג הוא יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) אשר נחלש משמעותית וכמעט והתאפס (עלייה של כ־0.5%). זאת אחרי עליות של 3% במחצית הראשונה של 2018 ושל כמעט 12% במחצית השנייה של 2017.

וזה לא הכל, הנה עוד בעיה העולה מהדו"ח של הלמ"ס: ההאטה ביצוא מבטאת ירידה של 3.1% ביצוא תעשייתי (ללא יהלומים), אחד מהקטרים המרכזיים של המשק. הסיבה לכך שאין ירידה ביצוא נותרה הגידול ביצוא השירותים: עלייה של 4.8% ביצוא שירותי תיירות ועלייה של 4.4% ביצוא שירותים אחרים.

אז מאין הגיעה הצמיחה? מההוצאה הציבורית שעלתה באותה מחצית ב־4.2% לאחר עליות של 5.9% במחצית הראשונה ושל 1.8% במחצית המקבילה אשתקד. כאשר מנטרלים את הצריכה הביטחונית, מקבלים איתות עוד יותר ברור: ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב־6%.