בוטל כתב אישום נגד בעלת חנות באשקלון שלא עודכנה בזכויותיה בחקירה

לפני כחצי שנה הורחבו גבולות ההגנה מן הצדק, ולא במקרה היה זה שופט בית המשפט העליון חנן מלצר שעשה זאת. מלצר "ייבא" את ההגנה מארה"ב לישראל כעורך דין בפרשת הבנקאים, ועכשיו הרחיב אותה גם למקרים שבהם פעולת הרשות לא נגרמה מזדון או משרירות, אלא אפילו ממעשים לא מכוונים שנופלים בגדר רשלנות או טעות.  

המדינה ביקשה לחזור לגישה הצרה של הגנה מן הצדק, ולפיה יש להחיל את מבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות" רק כשרשויות האכיפה מציגות "התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. מדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלי נפגעת". השופט מלצר אומר שגישה זו עומדת בניגוד להתפתחות פסיקת העליון המרחיבה הגנה זו.

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. “להגשים את ערכי השוויון בפני הדין” צילום: אוהד צויגנברג

אין משמעות למניע

לדבריו, רק בארה"ב יש דרישה שהתנהגות הרשות תהיה זדונית, בשל המאפיינים של שיטת הממשל שם. בישראל אין לייחס משמעות מכרעת לקיום מניע או מטרה זרה בבסיס פעולת האכיפה. "יש לפרש את עקרון ההגנה מן הצדק באופן שיביא להגשמת ערכי השוויון בפני הדין ומימוש זכותו של הנאשם להליך הוגן באופן מלא. לשאלת המניע יש במקרה כזה חשיבות פחותה", כתב מלצר.

הרחבה זו יושמה לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון, כשהשופטת טל לחיאני־שהם ביטלה כתב אישום שהוגש נגד מילנה סימנובסקי, בעלי חנות "טעם כפרי" בעיר. ב־23.5.17 נמצא בביקורת יזומה בחנות כי סימנובסקי הציעה למכירה שבעה מצרכים במחיר גבוה מהמחיר הקבוע בחוק.

סנגורה של סימנובסקי, עו"ד ניר רשף, טען להגנה מן הצדק מכיוון שלא הודיעו לנאשמת מהן זכויותיה בחקירה. החוקר ביקש מהמוכרת מצרכים ושאל על המחירים לפני שהזהיר אותה. אלו שאלות שנוגעות לחקירה, קבעה השופטת, ותשאול כזה מחייב אזהרת החשוד בדבר זכות השתיקה וזכות היוועצות עם עורך דין.

השופטת מצטטת את הנשיאה בדימוס דורית ביניש, שהעירה בהערת אגב (בהלכת יששכרוב) שהיא נוטה לאמץ את המשמעות הרחבה ולפיה לא רק "עצור", אלא כל אדם שחשוד בביצוע עבירה, זכאי להגנות מקדמיות אלה. "משכך", נכתב בפסק הדין, "עולה כי מרגע שבו הציג עצמו החוקר כאיש משרד הכלכלה לצורך ביקורת לפי חוק, הגם שטרם החל בחקירה פורמלית של הנאשמת, היה על החוקר להציג בפני הנאשמת את זכות השתיקה וזכות ההיוועצות".

עו”ד ניר רשף, ייצג את הנאשמת. ההגנה התרחבה צילום: אורן אהרוני

השופטת מדגישה את כפל הסמכויות של המפקח, שהוא גם חוקר, כעוד קריטריון לזהירות המתחייבת בהפעלת הסמכויות. היא מקבלת את עמדת המדינה שהם הוענקו בחוק, ו"עם זאת", היא מציינת, "לא ניתן להתעלם מההיגיון הרב העומד מאחורי צורת העבודה של גורמי אכיפה רבים אחרים, שבה מבוצעת הפרדה ברורה בין גורמי הסיור והבילוש לגורמי החקירה, שהרי ערבוב בין גורמים אלה עשוי לגרום, אף בלי כוונת זדון, לשיבוש חקירה ו/או התאמת עדויות לטענות ההגנה שמעלים החשודים".

סתירה מהותית להגינות

והיא מסכמת: "ניהול ההליך הפלילי במקרה דנן עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ועל כן אני מורה על ביטול כתב האישום".

את המדינה ייצגה עו"ד מרשה שניאור ואת הנאשמת עו"ד ניר רשף, שבכובעו הנוסף הוא תובע ההתאחדות לכדורגל ובין עורכי הדין היחידים שמתפרנס גם כקטגור וגם כסנגור.

גם בסנגוריה הציבורית מתרשמים שהאוזן השיפוטית קשובה יותר לטענות הגנה מן הצדק, אבל לא בכל סוגי הטענות. מדובר בעיקר בפסילת ראיות לפי הלכת יששכרוב, ראיות שהושגו תוך הפרת הדין ופגיעה בזכויות החשוד.

טענה אחרת של הגנה מן הצדק שנדחתה היתה של העיתונאית ספיר ניסני, שהורשעה בגרימת מוות ברשלנות של אמה. סנגורה דרש לבטל את כתב האישום בטענת הגנה מן הצדק, בין היתר לאור הנחיית פרקליט המדינה העוסקת בגרימת מוות ברשלנות של קרובי משפחה. ההגנה טענה כי לא היה מקום להגיש כתב אישום, אך השופטת אליאנה דניאלי כתבה כי רף הרשלנות של הנאשמת היה גבוה ולכן אין להחיל עליה את ההגנה.