גישור בענייני מס
האם המדינה עושה מספיק לשמירה על יחסים תקינים ברומן המתמשך?
מוגש מטעם DUN'S 100
דיני המיסים המדינתיים והמוניציפליים כאחד, הם בעיקרו של דבר ענף מענפי המשפט המנהלי, אם כי כרוכים בהם מטבע הדברים גם היבטים של המשפט האזרחי והמסחרי.
ככל שמתעוררות מחלוקות בין המדינה ורשויותיה השונות לבין האזרחים, הרי במישורים אזרחיים קיימת ככלל, נכונות של נציגי המדינה לקיום הליכי גישור לשם פתרון מהיר ויעיל של המחלוקת.
נכונות כזו, קיימת לעתים מזומנות גם במחלוקות מתחום המשפט המנהלי, אם כי במידה פחותה וזאת בעיקר בשל חשש מהשלכות רוחב של פשרות שיושגו בדרך זו ומחוסר הרצון לקחת אחריות; נדמה שלבעל סמכות במנהל הממשלתי נוח יותר שתיפול הכרעה כפויה מכוח פסק דין של בית משפט, מאשר לקבל החלטה אם להסכים להצעת מגשר או לדחותה.
לעומת זאת כאשר קיימות מחלוקות בין האזרח לבין רשות המיסים העמדה של המדינה כנגד קיום הליך של גישור היא נחרצת וככל שידוע לנו גם הצעות של בית משפט לקיים הליך כזה, נדחות ללא יוצא מן הכלל. עמדת הרשויות המקומיות לעומת זאת היא גמישה יותר ובענייני ארנונה והיטלים למיניהם מתקיימים לא מעט גישורים. כך גם בנושאים אחרים הנוגעים לאותן רשויות מקומיות.
לדעתנו, יש מקום להגמיש את עמדת המדינה בכל הנוגע לנכונותה לקיום גישור בענייני מס, כמובן בפני מגשרים בעלי מומחיות בתחום זה וזאת מהטעמים הבאים:
הרומן בין האזרח לבין רשות המיסים, במיוחד בכל הנוגע לגורמים עסקיים, הוא רומן נמשך. לכן הגישור הינו מכשיר מתאים במיוחד. מכשיר שיאפשר גם שמירה על יחסים תקינים בין הנישום לרשות, גם בעתיד.
מכיוון שכמו תמיד יש שניים לטנגו ושני הצדדים השפיעו על יצירת הסכסוך בדרך כזו אחרת, אין טוב מהצדדים עצמם ובאי כוחם, בסיוע המגשר כדי לפתור את הסכסוך ולהגיע להסכמה, שינתן לה תוקף של פסק דין.
לגבי דיני המס, הרי שהם מורכבים וסבוכים, קיימת בהם קשת רחבה של מצבים בהם הפתרונות הם לא בבחינת "שחור או לבן" ולכן הגישור הוא פתרון מתאים.
קיים עומס רב על השופטים העוסקים בתחומי המס וקיים החשש שההחלטות יתעכבו ובעיקר במקרים שבהם צד מן הצדדים גם פונה בערעור לבית המשפט העליון. מצב זה של חוסר וודאות פוגע קשות בחיי המשק והכלכלה שכן בעל עסק שאינו יודע אם יהיה עליו לשלם מיסים שהוא הניח בעת פתיחת עסקו או לפני שנכנס לעסקה מסוימת, שלא יהיה עליו לשלמם מוגבל ביותר בהמשך דרכו העסקית, בתקופת הביניים עד להחלטה הסופית בערכאות.
אמנם לכאורה יכול בעל עסק להקטין את חוסר הוודאות על ידי פניה לקבלת החלטת מס לפני פתיחת העסק או עשיית העסקה. אך אפשרות זו היא לא תמיד ריאלית בשל הקצב המהיר שבו מתנהל עולם העסקים מחד והזמן הרב יחסית העובר מהגשת בקשה לקבלת החלטת מס ועד להכרעה בה מאידך.
גם לרשות המיסים צריך היה להיות עניין להעברת מחלוקת בענייני מס לגישור שהרי כל עוד לא ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מתעכבת גביית המס ולעיתים היא מתעכבת גם עד ההכרעה בבית המשפט העליון ככל שבית המשפט קובע זאת. נוסף על כך, יצירת ודאות עבור עסקים מובילה בסופו של דבר לשגשוג כלכלי, ולגביית מיסים גבוהה יותר.
אין מקום לחשש כי מגשרים שהם עורכי דין פעילים בתחום המס יגישו הצעות המוטות מראש לרעת רשות המיסים מתוך רצון כביכול ליצור "תקדים" נוח למרשיהם וזאת מאחר שהמגשר מעוניין להצליח בגישור והוא יימנע באופן טבעי מכל הצעה שאינה סבירה, כי הדבר יפגע במוניטין שלו ומראש יבטיח שהצעתו תידחה על ידי נציג רשות המיסים. ומכל מקום הניסיון שנרכש בתחום הגישור בנושאי מיסוי מוניציפאליים מראה כי אין מקום לחשש כאמור.
יודגש, כי חלק ניכר מהמחלוקות בענייני מס אינן בעלות אופי תקדימי, אלא מרכז הכובד שלהם מצוי יותר בתחום העובדות ובתחום החשבונאי ודווקא מחלוקות אלה תובעות את מרבית הזמן השיפוטי המושקע בשמיעת עדים ובחקירת מומחים. מחלוקות כאלה מתאימות במיוחד לגישור. מעבר לכך, גם לרשות המיסים, ישנם את אותם מקרים שעדיף להם לא ליצור תקדים וגם להם יש אינטרס לגבות יותר ומהר, כדי שניתן יהיה להעביר את כח האדם לטיפול בתיק הבא.
לאור האמור, רצוי מאד שנושא זה ייבדק מחדש הן על ידי רשות המיסים והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה במגמה שלא להחריג את נושאי המס מגדר המגמה הכללית המעודדת פתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות להליך המשפטי בדגש על הגישור.
הכותבים פרופ' דן ביין, עו"ד ומגשר, ויואב ביין, עו"ד ומגשר - שותפים מייסדים במשרד פרופסור ביין ושות' –עורכי דין המתמחה בתחום הגישור, דיני המס והמשפט המנהלי.