דעה
התקציב מושקע בקרב הלא נכון: מה באמת הורג אותנו
למרות שמערכת הבריאות לא נהנית מהילת הקדושה שאופפת את אנשי מערכת הביטחון, אולי הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולהסיט כספים לטיפול בגורם התמותה העיקרי בישראל ‑ מחלות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא מר יעילות כלכלית. בלי ציניות, לשם שינוי. את עיקר התהילה שלו ראוי שיקבל דווקא על התקופה בה היה שר האוצר, שהחלה בשנה המשברית 2003 והסתיימה ב־2005 עם תחילת ההמראה של המשק הישראלי בעקבות רפורמות מבניות והפרטות של החברות הגדולות במשק מאל־על ועד בזק. כשר האוצר נתניהו ייעל הרבה מהמערכות בישראל, כשמה שהוביל אותו הוא הפחתת המסים והקטנת המגזר הציבורי.
- "הרופאים והמערכת באי־ספיקה גדולה"
- הכסף לבריאות טמון במס שנתניהו ביטל לפני 23 שנה
- "משרד הבריאות גרם לאובדן של 800 מיטות סיעודיות"
מאז חלף יותר מעשור, שלאורך רובו כיהן נתניהו כראש ממשלה. בתפקיד זה נראה כי הראייה הכלכלית שלו החלה לסבול מסלקטיביות תמוהה. חלק מהתחומים הפכו לרזים, בעוד שאחרים לא מפסיקים להשמין. כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", רק לפני כשנה התגאה נתניהו בכך שההשקעה הממשלתית בבריאות היא רזה מאוד ‑ 7.5% מהתוצר בלבד. בארה"ב, למשל, עומדת ההשקעה המקבילה על 17% מהתוצר.
ישראל, למרות ההשקעה הנמוכה יחסית למדינות ה־OECD בבריאות, אכן מצטיינת באבחון מוקדם, טיפול טוב והפחתת שיעורי התמותה ממחלות, אלא שעדיין מקור התמותה המרכזי הוא מחלות. לפי מחקר של מכון IHME האמריקאי, רוב מקרי המוות בישראל ב־2016 נבעו ממחלות. בראש הטבלה, מחלות לב וסרטן אחראיות ליותר מחצי ממקרי המוות, ול־10.29% מהמקרים אחראית מחלת הסוכרת.
וכאן מעניין לבחון את שיעור התמותה בישראל מאירועים ביטחוניים, שלמניעתם מנותב מירב התקציב, שנקבע על 72.2 מיליארד שקל ל־2019. זאת לעומת 42 מיליארד שקל שהוקצו למערכת הבריאות. ובכן, אירועי טרור היו אחראים ב־2016 ל־0.04% ממקרי המוות בישראל. אין אלא לברך על מספר הנפגעים הנמוך, אך קשה שלא לתהות אם לא הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולהסיט כספים למקומות שכואבים לא פחות מאיומים ביטחוניים.
אלא שלמגינת ליבה של מערכת הבריאות ואנשיה הטובים, היא לא נהנית מהילת הקדושה שאופפת את אנשי מערכת הביטחון. מרבית המועסקים במערכת הביטחון לא עובדים בתנאים קשים יותר מאלו של רופאים ואחיות בישראל. המרחק האווירי בין הקריה לבית החולים איכילוב הוא מאות מטרים, אך שוכני הקריה לא נדרשים למשמרות אינטנסיביות של יממה ולא מצילים חיי אדם ברמה היומיומית. אבל אף אחד עוד לא ניצח מערכת בחירות בישראל על אג'נדה כלכלית ועוד על מערכת הבריאות. כל קמפיינר מתחיל יודע שהזקנה במסדרון לא מצטלמת טוב, בעוד שמר ביטחון עם מעיל יוניקלו מביט דרך משקפת יכריע את המערכה. הבעיה היא שהקרב הגדול על חיי אדם מתנהל במקום אחר.