סיאט טראקו - נאה ומרווח, אבל לא מסעיר

סיאט זקוקה נואשות לרכב כביש־שטח גדול. כזה שיכול להכיל שבעה מקומות ישיבה. פייר, אם לשים את הקלפים על השולחן, אף אחד לא באמת זקוק לרכב כביש־שטח בעל שבעה מקומות ישיבה מכיוון שפרט ליצרני הרכב האמריקאיים, שבאמת מייצרים רכבי כביש־שטח שיכולים להסיע מאחור ילדים בגודל מקרר משרדי, איש לא יודע איך לייצר רכב־כביש שטח בעל שורה שלישית סבירה לנוסעים מאחור.

באירופה, יבשת שמרנית שמספר הילדים הממוצע בה אינו עולה על שלושה, אין לזה משמעות. ומשפחות שמחזיקות ביותר ילדים אינן רוכשות פוטנציאליות לרכב כביש־שטח מסיבות של חסר כיס, או לסירוגין מכיוון שהן יכולות להרשות לעצמן משהו טוב יותר. ואז הן לא בהכרח עתידות לרכוש סיאט.

סגנון חיים מחייב

עם זאת, כל יצרן שמכבד את עצמו חייב להציע רכב כביש־שטח גדול מכיוון שרכב כביש־שטח גדול מוכר היטב: את שורת המושבים השלישית המגוחכת אפשר לקפל, ואז יש שפע של מקום לציוד המגוון שנלווה לסגנון חייהם המחייב של אנשים שחיים בסגנון חיים או בפרסומות של רכבי כביש־שטח. הם יוצאים לקמפינג עם ילדיהם, מקימים מדורות ענק, דגים בנחלים פראיים, מטפסים על צוקים ויורדים מהם בסערה על אופני הרים בדרכם לגלוש במים שורצי כרישים. הלקוחות האלה הם סיכון ביטוחי מהלך ורכוב על רכב כביש־שטח, וזה נראה טוב יותר ממשפחה עם שלושה וחצי ילדים בדרך לבית ספר.

סיאט טראקו, מבט מבפנים

סיאט טראקו חותך מהר מדי את הסיבובים של המונסראט. למעלה יש מנזר, למטה תהום. הכביש תמיד גרוע, עניין של שינויי טמפרטורה תכופים ששולחים את מחלקות תיקון הכבישים המוניציפליות של אזור ברצלונה לתיקונים שנעשים ביעילות ספרדית טיפוסית. לכן בכל שנה מתקנים מחדש. לסיאט יש בעיה של יריבות במגרש החיצוני וגם במגרש הביתי. והמגרש החיצוני הוא גם מגרש ביתי.

הסבר: לסקודה יש רכב כביש־שטח גדול ומצליח מאוד. קוראים לו קודיאק. סקודה היא האחות העממית של פולקסווגן. סקודה מוכרת ללקוחות הגיוניים ומתגאה בערכי מותג עממיים מתוחכמים. סקודה היא צ'כית ולכן הגיונית. סיאט היא הספרדית ולכן היא מסעירה. רכב הכביש־שטח הגדול של סקודה מצליח כי הוא הגיוני. עכשיו סיאט צריכה לייצר רכב כביש־שטח מסעיר כי סיאט היא המסעירה.

טראקו בפעולה

וכשעינה הפקוחה של קבוצת פולקסווגן צופה מעל, מדובר בבעיה: כי סיאט וסקודה, בדיוק כמו פולקסווגן ואאודי, צריכות לחלוק מכלולים. התוצאה: סיאט טראקו חולק עם סקודה קודיאק לא מעט מרכיבים. יש להם בסיס גלגלים כמעט זהה, כלומר הם חולקים פחות או יותר אותה השלדה. מתחת למכסה המנוע של הסיאט יושב בדיוק אותו מנוע טורבו שאנחנו מכירים מהסקודה. אותה תיבת הילוכים. השם שונה: סיאט ערכה תחרות בין גולשים, והם בחרו בשם טראקו בגלל טרגונה, אזור עתיר אתרי נופש. עדיף על קודיאק, שם של דוב עתיר שיניים.

טראקו הוא רכב הכביש־שטח הגדול ביותר בהיצע הדגמים של סיאט. בסיאט מדגישים בגאווה שרק לפני שנתיים־שלוש לא היו ליצרנית הספרדית המסעירה רכבי כביש־שטח. היא התמקדה במכוניות מסעירות. כיום היא עושה כביש־שטח, אבל מסעיר. בפועל, בסיאט מצליחים לקחת את הכביש־שטח הגדול למקום נאה. לא למקום מסעיר, כי קשה לייצר רכב מסעיר עם שורשים של סקודה או של פולקסווגן. אז קודם כל הוא נאה. יש לו כל מה שצריך ברכב כביש־שטח גרמני־ספרדי: גריל ענק, קו ירכתיים עמוק שחוצה את הרכב באמצע, חישוקים גדולים כמקובל בקטגוריה. התלהבות יתרה לא נרשמה כאן, אך גם לא אכזבה. כן אפשר לצפות מהאח הספורטיבי במשפחה לספק ביצועים.

סיאט טראקו. עדיף להישאר במצב המשפחתי

בהשקה הכיוון היה פרקטי יותר: מנוע בנזין, 2 ליטר, 190 כוחות סוס. הביצועים סבירים בהחלט, אך אין כאן את התוספת המיוחדת. מה שהופך את הסקודה לפרקטית מאחיותיה למשפחה, או את מה שהופך את האאודי לאחות היוקרתית במשפחה. זה כן עובד טוב, אבל בקטנה: למשל, לטראקו יש מערכת בקרת מתלים עם מצב ספורט. יש מערכת הסעה בשטח שעובדת בכלל לא רע כשיורדים לשטח, אך כדי להוציא ביצועים צריך לעבור למצב הספורטיבי, ושם טראקו נוקשה למדי, אפילו מעט נוקשה מדי. עדיף להישאר במצב המשפחתי, ואז יש לנו רכב כביש־שטח של סיאט שמתנהג בערך כמו רכב כביש־שטח מקביל של סקודה. וזה קצת מוזר.

איכות ללא דופי

נקודה חשובה לזכות טראקו: תא הנוסעים לא רע כלל. קודם כל הוא מרווח מאוד. האיכות כמובן פולקסווגנית, כלומר ללא דופי. ויש מסך מגע גדול ששולט בפונקציות העיקריות באמצעות ממשק נהיר שיהיה מובן לכל בוגר פולקסווגן. וזה טוב. הממשק שבלוח השעונים, בין מד המהירות ומד סיבובי המנוע, זוכה לציון עובר. למכוניות אחרות בקבוצת פולקסווגן יש ממשק טוב יותר. סיאט מדגישה שטראקו מצויד בכל אביזרי הבטיחות המקובלים בקטגוריה. סיאט צודקת: בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אקטיבית, מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה, גם מערכת להתרעה מפתיחת דלת כשהשטח שלצד הרכב אינו פנוי: כולן מערכות בטיחות חשובות שלא כדאי לרכוש כיום רכב בלעדיהן.

בשורה התחתונה: ההיררכיה בקבוצת פולקסווגן ברורה מאוד. אאודי היא היוקרתית, פולקסווגן היא העממית בעלת ניחוח הפרימיום, סיאט היא הספורטיבית, סקודה היא ההגיונית. הסידור עובד היטב כל עוד כל אחד מהשחקנים יודע איך לשמור על מקומו וכשהמוצר אינו מאיים לגלוש אל טריטוריות של אחד היריבים לקבוצה.

הבעיה מתחילה כשהמוצר מתאים לכמה מותגים אך דורש התאמות כדי להתאים ללקוחות. טראקו הוא מוצר כזה: רכב כביש־שטח גדול שצריך לאמץ גישה ספורטיבית עם ניחוח ספרדי. כרכב כביש־שטח גדול הוא די מוצלח. כרכב כביש־שטח ספורטיבי הוא לא בדיוק קולע. וסקודה קודיאק קולע הרבה יותר טוב.

אם כן, סיאט טראקו יתאים למי שמכיר סיאט, רוצה סיאט וזקוק לרכב כביש־שטח גדול. לזה סיאט התכוונה מלכתחילה.