פרסום ראשון
תביעת ענק נגד משה חוגג: עקץ משקיעים במיליוני דולרים
משקיע סיני דורש ממשה חוגג, ומחברת סטוקס שבבעלותו, פיצויים בסך 17 מיליון שקל - בטענה שנפל קורבן לעוקץ. לפי התביעה, חוגג "רוקן את החברה" מ-34 מיליון דולר שסטוקס גייסה בשנת 2017, "משך את הכספים לעצמו או לעסקים אחרים הקשורים בו" והפר את התחייבויותיו למשקיעים. חוגג: "לא נכנע לניסיונות סחיטה נלוזים"
בכתב תביעה שהוגש היום (ה') לבית המשפט המחוזי בשם אזרח סין, זוון הו (Zhewen Hu), דורש התובע ממשה חוגג, ירון שלם (שפעל כסמנכ"ל כספים בקבוצת סינגולריטים בזמן התביעה) וחברת STX (סטוקס) תשלום פיצויים בסך 17 מיליון שקל, בטענה כי נפל קורבן ל"עוקץ".
לטענת התובע, חברת סטוקס הינה חברה בבעלותו ובשליטתו המלאה של חוגג, הרשומה אמנם בגיברלטר אך פועלת ממשרדיו של חוגג ברמת גן. חוגג, נכתב בתביעה, הוא "הרוח החיה מאחורי החברה ועל פיו יישק דבר".
- משה חוגג מודה ומזהיר: נעקצתי בהונאת קריפטו
- בקשת הפירוק נגד IDC של משה חוגג סולקה, מינוי המפרק הזמני בוטל
- משה חוגג משיב מלחמה: "שיתפתי פעולה באופן מלא עם המפרק הזמני של IDC"
חברת סטוקס, שהוקמה ב-2013 כחברה-בת של Invest.com, גייסה 34 מיליון דולר במסגרת ICO (הנפקת מטבעות ראשונית) שביצעה באוגוסט 2017. לטענת התביעה, "רוקן חוגג את החברה מכל כספי ההנפקה (סך השווה לכ-35 מיליון דולר) ומשך אותם לעצמו או לעסקים אחרים הקשורים בו, תוך שהוא מפר שורה ארוכה של התחייבויות הכלולות במסגרת ה-White Paper וממילא מבלי שהוא פועל על מנת לקדם את פעילות החברה ויעדיה כפי שהוצג למשקיעים".
סטוקס ביקשה לפתח פלטפורמת prediction markets (שווקי חיזוי) המבוססת על הערכות המון על גבי הבלוקצ'יין, כאשר על מנת להשתתף ב"סקר" בנושא מסויים (למשל, מי ינצח בבחירות בישראל), המשתמש צריך לבצע הימור באמצעות מטבע יעודי של סטוקס.
"לחוגג לא הייתה שום כוונה לעמוד בהתחייבויותיו"
כתב התביעה מפרט טענות קשות נגד חוגג: "בדיעבד התברר כי התחייבויותיהם של חוגג והחברה בפני המשקיעים, לרבות התובע, ובכלל זה ההתחייבויות במסגרת ה- White Paper והעדכונים הנוספים, הופרו באופן בוטה על ידי החברה, על ידי חוגג ועל ידי שלם, כאשר ברור שלחוגג לא הייתה שום כוונה לקיימן מלכתחילה והן נועדו אך ורק כדי לגרום למשקיעים להזרים כספים לחברה במסגרת ההנפקה.
"מכאן ברור כי מטרתו של חוגג הייתה פשוט להציג מצג שווא, ''רציני' כביכול, שיקרוץ למשקיעים גדולים ורציניים על מנת לשכנע אותם להשקיע סכומי כסף גדולים, כאשר, לאחר הגיוס, יחולק 'השלל' בינו ובין שותפיו. פשוט כך - כפי שעולה גם מפעולותיו לאחר ההנפקה, ברור שחוגג תכנן מלכתחילה לגנוב את כספי ההשקעה ולהעבירם לצרכיו. כלומר, כוונתו הייתה לעקוץ את המשקיעים. פשוטו כמשמעו".
כתב התביעה מפרט את שורת ההתחייבויות שנכללו בנייר הלבן של החברה טרום ההנפקה, ביניהן חלוקת כספי הגיוס: 50% יועדו לתשלום משכורות, 20% יועדו לשיווק, 15% יועדו ליצירת תמריצים לשחקנים ו-15% יועדו להוצאות מנהלה והוצאות אחרות. כמו כן התחייבה החברה ש-50% מסך הטוקנים שיונפקו יועברו לרוכשי הטוקנים, 12.5% מהטוקנים יועברו לחברת Invest.com, לעובדי החברה יועברו 105 ו-27.5% ישמשו את החברה, במטרה לאפשר לה לצרף בעתיד שותפים אסטרטגיים ולהעניק תמריצים.
הפצת הפלטפורמה אמורה הייתה להתבצע בין היתר באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים, כאשר החברה התחייבה כבר לשת"פ מסוג זה עם Invest.com, שהוצגה למשקיעים כחברה עם שלושה מיליון לקוחות והכנסות של למעלה מ-50 מיליון דולר ב-2016. Invest.com, הובטח למשקיעים, תפתח עבור כל שלושה מיליון משתמשיה ארנק דיגיטלי שיעשה שימוש בטוקן של סטוקס, על מנת שהאחרון יזכה כבר מהיום הראשון לפופולאריות ונזילות גבוהות.
חוגג והחברה התחייבו כי על הטוקנים שהוקצו לאינבסט ולצוות הפיתוח של סטוקס תחול תקופת הבשלה בת שנתיים, במסגרתה גורמים אלה לא יוכלו למכור את הטוקנים שלהם על מנת שלא להציף את השוק בטוקנים של סטוקס ולמנוע ירידת מחירים. כלומר, מדובר היה בטוקנים "חסומים", בדומה למניות חסומות שבעלי השליטה בחברה המנפיקה מניות לציבור ועובדיה מתחייבים שלא למכור כתקופה מסוימת שלאחר ההנפקה.
התובע השקיעה בסטוקס את'ר בשווי 1.8 מיליון דולר ביום ההנפקה, ולאחריה רכש טוקנים נוספים בשוק המשני בשווי של כ-2.8 מיליון דולר. התובע מציין כי הודעות ששלח חוגג בקבוצת הטלגרם של המשקיעים ובאופן אישי למבקש, הן שהניעו אותו להמשיך לרכוש טוקנים נוספים בשוק המשני, מתוך אמונה שערכם הולך לעלות.
התביעה מפרטת גם מה השימוש שנעשה בכספים: "ראיה חד משמעית לכוונתו מראש של חוגג להשתמש בכספי ההנפקה כ'רווחים', עולה מההסכם שנכרת כחודשיים לפני ההנפקה, בין חברת סטוקס (בהקמה) לבין חברת Invest.com. בהסכם זה נכתב כי בנוסף ל-12.5% מהטוקנים שיונפקו ותעביר סטוקס ל- Invest.com, תועבר ל- Invest.com תמורה נוספת שלא צוינה ב-White Paper (ולמעשה הוסתרה מהמשקיעים), בסכום של בין שני מיליון דולר לשלושה מיליון דולר, שישולמו מתוך כספי ההנפקה!", כך לפי התביעה.
"חוגג כרת הסכם עם עצמו"
התביעה ממשיכה ומדגישה כי דבר היותה של Invest.com חברה בבעלות חוגג הוסתרה מהמשקיעים: "כדי לדייק את גודל המרמה, נבהיר כי חוגג חתום על ההסכם הן בשם סטוקס, והן בשם Invest.com אשר אמורה לקבל את התמורה האמורה (בסך 3-2 מיליון דולר!). פשיטא, כי חוגג כרת הסכם עם עצמו, במסגרתו הוא מעביר לעצמו, חוץ מ-12.5% מהטוקנים שיונפקו בהנפקת סטוקס, סכום נוסף של 3-2 מיליון דולר מכספי ההנפקה; זאת מבלי לגלות את הדברים למשקיעים של סטוקס".
התביעה ממשיכה ומפרטת לאן הועברו חלק ניכר מ-34 מיליון הדולר שגייסה סטוקס: "על פי הוראותיו של חוגג" נכתב, סטוקס השיקה 24 מיליון דולר בהנפקה של חברת טלגרם. התביעה מביאה גם ציטוט מדברים שאמר רן אשתר (יש לציין כי אשתר אינו נתבע בתביעה ולא מועלות בה טענות נגדו), סמנכ"ל הכספים של סטוקס, שאמר במסגרת חקירה פרטית שבוצעה מוקדם יותר החודש כי "איכשהו הוא (חוגג) העביר את הכסף מכיס אחד לכיס אחר". באותה חקירה ציין אשתר גם כי מתוך 34 מיליון דולר שגוייסו, הגיעו לידיו רק כ-5 מיליון דולר כתקציב החברה.
בנוסף, נכתב בתביעה כי "החברה, על פי הוראותיו של חוגג, הלוותה כספים וחילקה דיבידנדים אסורים לחוגג ולקשורים בו, לרבות כספים במסגרת הנפקת חברת ORBS - חברה הישראלית המפתחת תשתיות בלוקצ'יין ללקוחות, וכן כספים לתאגידים אחרים של חוגג – סירין לאבס וקרן סינגולריטים".
התוצאה, נטען בתביעה, היא הפסקת פעילותה של החברה ופיטורי כל העובדים, כאשר כיום החברה אינה פעילה, לאחר שבאוקטובר 2018 הודיע מנכ"ל סטוקס על עזיבתו. חוגג, נטען, הצהיר בטוויטר כי הסיבה לפירוק החברה הינה הרגולציה בישראל, אך: "ממועד ההנפקה ועד שהחברה פיטרה את כל עובדיה (נוכח ריקון קופתה), לא היה כל שינוי ברגולציה בישראל והסיבה היחידה שכל עובדי החברה פוטרו הינה ריקון קופת החברה ע''י חוגג".
אפליקציית סטוקס, כך לפי התביעה, הושקה לבסוף ללא שת"פ עם Invest.com וללא כל קידום, והורדה רק על ידי כאלף משתמשי אנדרואיד. כמו כן, אתר Invest.com אינו פעיל מלבד עמוד נחיתה. מלבד אתר אינטרנט, נטען, החברה כשלה לפתח אפליקציות לאייפון או אפליקציית דסקטופ, ואתר האינטרנט של סטוקס כולל רק אפשרות להמר על אירועי ספורט.
למרות ההבטחה - הציף את השוק בטוקנים
האשמה נוספת בכתב התביעה נוגעת להצפת השוק בטוקנים של סטוקס. על אף ההבטחה לתקופת הבשלה, בה ייחסמו חלק מהטוקנים לשימוש על מנת למנוע הצפה וירידת ערך, חוגג "מכר בתוך תקופת ההבשלה את כל הטוקנים החסומים, המהווים 22.5% מכלל הטוקנים של סטוקס". בתגובה שפורסמה מטעם חוגג וחברת סטוקס באתרי בלוקצ'יין שונים צויין כי אכן בוצעה מכירה, אך גם כי "כל הטוקנים שנמכרו הוחזרו בחזרה לארנק האלקטרוני של הטוקנים החסומים".
לפי התביעה, "מתוך הודאתו המפורשת של חוגג בקבוצת הטלגרם של משקיעי סטוקס כי הוא 'המחזיק' הכי גדול של הטוקן, אנו למדים כי חוגג ושותפיו קיבלו לידיהם טוקנים של החברה בשווי מיליוני דולרים". זאת, בשעה שהטוקנים אמורים היו ללכת לצוות המפתחים של סטוקס ולאינבסט".
לפי התביעה, בהתנהלותו חוגג עבר, לכאורה, עבירות של קבלת דבר במרמה, מנהלים ועובדים בתאגיד, אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר כתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והעלמה במרמה.
את התובע מייצגים עו"ד שמוליק קסוטו ממשרד קסוטו ושות', יוסי האזרחי ממשרד עו"ד האזרחי ושות', ושרון סחאי ממשרד סחאי הראל ושות'.
המקרה של IDC: "הדברים שנכתבו לגבי חוגג והתנהלותו מדברים בעד עצמם"
נזכיר כי לפני כחודש הגיע לסיומו סכסוך משפטי אשר נחשף בכלכליסט, במסגרתו השופט חגי ברנר אישר בקשה משותפת של הצדדיים לסלק בקשת פירוק נגד חברת IDC הקשורה למשה חוגג, ומינוי המפרק הזמני לחברה בוטל.
במסגרת תביעתו של המשקיע הסיני הוא מציין כי "אמנם הגיעו הצדדים בתיק לפשרה שהביאה לביטול מינוי המפרק הזמני, אולם הדברים שנכתבו בהחלטה לגבי חוגג והתנהלותו עומדים בפני עצמם ומדברים בעד עצמם". בכך מתכוון המשקיע הסיני להחלטת השופט הראשונית (החלטה שבוטלה כבר, ל.ד) למנות מפרק זמני לחברה.
כזכור בסוף נובמבר בית משפט מינה מפרק זמני לחברת IDC הקשורה לחוגג. בכך נעתר השופט ברנר לבקשתם של 17 בעלי מניות בחברת אני אופשן שנרכשה על ידי IDC. במסגרת בקשת הפירוק טענו המבקשים שחוגג מבריח נכסים כביכול מ-IDC. מנגד, דחה חוגג בתוקף את הטענות נגדו. בתחילה בית המשפט מינה מפרק זמני ל-IDC, אולם בסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמות שסיימו את המחלוקות העסקיות ביניהם.
מקרן סינגולריטים, שבבעלות חוגג, נמסר בתגובה: "מר חוגג או הקרן לא קיבלו כל הודעה על הגשת כתב תביעה ולמדו זאת עתה ראשונה מהתקשורת. לצערנו, הגשת תביעות בישראל כנגד חברות זרות בהן הקרן מושקעת, שאינן ישראליות ואינן פועלות בישראל, הפכה לשיטה. אנו עדים להפעלת לחץ אגרסיבי באמצעות שימוש בכלי התקשורת בישראל, תוך שימוש מכוון בשמו של מר חוגג כמנוף לפגיעה בשמו ולניסיונות סחיטה של כספים, על אף שמדובר בחברה זרה. חברת סינגולריטים בכלל, ומר חוגג בפרט, לא ייכנעו לניסיונות סחיטה נלוזים אלו".