מחדל השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה

לציון יום השואה הבינלאומי החל בשבוע הבא יש להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל הלאומי בהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה, מאחר ובתקופת הממשלה הנוכחית במקום התקדמות בנושא הייתה בו נסיגה משמעותית.

השבוע יחול יום השואה הבינלאומי. בשואה נספו שישה מיליון ורכושם של תשעה מיליון יהודי אירופה נשדד. שוויו של הרכוש היהודי השדוד נאמד ב-15-13 מיליארד דולר במונחים של שנת 1938. לכל היותר 20% מרכוש זה הושב לבעליו וליורשיהם. 80% מהרכוש נשאר עד היום בידי שודדיו או נשאר מאחור במדינות אירופה. מדינות אירופה מסרבות להשיב את הרכוש הזה. מן הראוי שישיבו לעם היהודי את הרכוש הזה, שיכול לשמש את ניצולי השואה הנזקקים בערוב ימיהם. ולכן פעילותה של ממשלת ישראל מול אותן המדינות היא חיונית. פעילותה של ממשלת ישראל מול אותן המדינות היא חיונית.

עם הקמתה של הממשלה הנוכחית, קבל המשרד לשוויון חברתי בראשותה של גילה גמליאל ארגז כלים מלא לטיפול בהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה. הראשון שבהם - ועדת מנכ"לים בינמשרדית בראשותו של מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. השני היה האגף להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה ומארצות ערב שהוקם עוד ב-2008. והשלישי היה המכון האירופי לזיכרון השואה בפראג שתפקידו היה לעקוב אחר ביצוע החלטות הוועידה.

הפגנת ניצולי שואה (ארכיון) צילום: דודו אזולאי

המשרד לשוויון חברתי לא השתמש בארגז הכלים המלא שהועמד לרשותו וחיסל את רובו. ועדת המנכ"לים לא התכנסה כלל. נושא השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה ומארצות ערב אינו כלול בין נושאי הליבה של המשרד. לא התקבלה שום החלטת ממשלה בנושא השבת רכוש יהודי מתקופת השואה. באגף להשבת הרכוש יש כיום עובדת אחת ויועץ חיצוני. התקן הבכיר של מנהל האגף הועבר לנושא אחר. המשרד נתן ידו ב-2017 לסגירת המכון האירופי לזיכרון השואה בטענה שאינו "מביא את הסחורה", מבלי לדאוג לתחליף.

שגרירויות בירושלים יותר חשובות

נראה לכאורה, כי השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה מוקרבת על מזבח הבטחות להעברת שגרירויות לירושלים. ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו לא העלה את נושא השבת הרכוש היהודי בפני ראשי המדינות שהוא נפגש איתם. בפולין למשל, למרות שנושא השבת הרכוש היהודי תקוע, נתניהו לא דרש כלל להעלותו בדיונים על "החוק הפולני" והנושא לא כלול בהסכמות בין ישראל לפולין לגבי החוק הזה. נתניהו הזמין לאחרונה את מדינות וישוגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה) לקיים את מפגשם הבא בישראל, מבלי לתבוע מהן להשיב את הרכוש היהודי שהן מחזיקות (כמחצית מהרכוש היהודי שנשאר מאחור באירופה).

הפעילות של פרלמנט האיחוד האירופי ושל הקונגרס האמריקאי בהשבת רכוש יהודי מספיקה לכל היותר להחזיק את הנושא בסדר היום הציבורי.

הפרלמנט אישר בשבוע שעבר הצעת החלטה המקדמת השבת אמנות שדודה מתקופת השואה. אמנות שדודה ויודאיקה מהווים רק קצת יותר מ-2% מכלל הרכוש היהודי באירופה. החלטת הפרלמנט האירופי אושרה על רקע ועידה בינלאומית שיזמה גרמניה בנושא. בוועידה מסר השליח המיוחד לענייני שואה במשרד החוץ האמריקאי, תום יזגרדי. כי משרדו מכין דו"ח מקיף שיוגש לקונגרס האמריקאי בנושא השבת כלל הרכוש היהודי מתקופת השואה. לדו"ח הזה תהיה משמעות סמלית בלבד מאחר ולחוק אין "שיניים" והוא לא קובע דרכי פעולה למימושו.

הדיון בהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה עבר כעת למבקר המדינה ולוועדה לביקורת המדינה בכנסת. יש לתבוע שתוקם ועדת חקירה ממלכתית בנושא. 

בממשלה שתקום אחרי הבחירות יש הכרח להעביר את הטיפול בנושא השבת רכוש יהודי מתקופת השואה לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שלו סמכויות בחוק והוא צובר ניסיון, ידע ויכולות בתחום.

ממשלת ישראל איננה יכולה לסמוך על הפעולות הסמליות של אחרים שיעשו בשבילה את העבודה. הציווי המוסרי מחייב אותה לקדם את הנושא.

ד"ר אהרון מור, שימש מנהל אגף בכיר להשבת זכויות ורכוש יהודי מתקופת השואה ומארצות ערב במשרד לאזרחים ותיקים, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה