עדיין מחכים בתור לניתוח, אבל משלמים עליו פחות

נתונים חדשים של משרד הבריאות שהגיעו ל"כלכליסט" ממתיקים במשהו את הביקורת הקשה שמתחה השבוע בכירה במשרד על התוכנית לקיצור תורים. הם מראים כי מאז השקת התוכנית ב־2017 הוסטו מאות מיליוני שקלים מניתוחים מהכיס הפרטי, שנעשו דרך הביטוחים המשלימים, לניתוחים דרך ביטוח הבריאות הממלכתי. כמו כן, מספר הניתוחים הכולל עלה מאז 2015 ב־11%, עדות עקיפה להתקצרות התורים.

מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות ד"ר אורלי ויינשטיין טענה שהתוכנית לקיצור תורים, שבה קיבלו קופות החולים מידי המדינה כמיליארד וחצי שקל בשנתיים האחרונות למימון ניתוחים, נכשלה באחת ממטרותיה המוצהרות: חיזוק את מערכת הבריאות הציבורית. זאת משום שכשני שלישים מהניתוחים שמומנו באמצעותה נעשו בבתי חולים פרטיים כמו אסותא שבבעלות מכבי והרצליה מדיקל סנטר. בנוסף, לדבריה, קיצור זמן ההמתנה לתור בבתי החולים הציבוריים היה "שולי שבשוליים".

ניתוח (ארכיון) צילום: Engin­_Akyurt/Pixabay

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב טוען כעת, על סמך הנתונים, כי התוכנית דווקא הצליחה בשתיים ממטרותיה העיקריות. ראשית, היא הסיטה כספים מהכיס הפרטי של האזרח לכסף ציבורי. מהשוואה בין שלושת הרבעונים הרשונים של 2015 לתקופה המקבילה ב־2018 עולה שמימון הניתוחים באמצעות הביטוחים המשלימים (שב"ן) הסתכם בכ־700 מיליון שקל, ירידה ממוצעת של 51%. בקופת חולים מכבי הירידה עמדה על 60%, ובכללית על 44% בלבד.

כ־400 מיליון שקל שהשקיעה המדינה בתוכנית שימשו את מכבי, והיא הסיטה 87% מהסכום לבתי החולים הפרטיים שלה, ובהם רשת בתי החולים אסותא. יתר על כן, 363 מיליון שקל בכל זאת שימשו לביצוע ניתוחים בבתי חולים ציבוריים וממשלתיים ובאלה של הכללית.

שנית, מספר הניתוחים הכולל בתקופה הנידונה עלה בכ־163 אלף ‑ עלייה של כ־11%.

לדברי בר סימן טוב, "בפרספקטיבה ארוכת טווח התוכנית הצליחה. היא הביאה לשיפור השירות ולקיצור ניכר בתורים. הסטת הניתוחים לסל הבריאות לא בוצעה כולה בבתי חולים פרטיים, אלא היתה פעילות בהיקף נרחב בבתי החולים הציבוריים".