ממצאי התחקיר
הסרטונים שמובילים לטבח, ולניצחון בבחירות
Redpilling הוא המונח החם של השנים האחרונות בימין הקיצוני בארצות הברית. בהשאלה מהגלולה האדומה שגיבור ה"מטריקס" לוקח, כדי להיחשף לאמת "ושום דבר מלבד האמת", רדפילינג משמש את הימנים לתיאור תהליך התפכחות, שמוביל אל האמת של העולם, זו שכוללת אמונה בעליונות הגזע הלבן, שוביניזם ושנאת מהגרים, מוסלמים, היספאנים או יהודים. אמת שבה הילארי קלינטון שותה את דמם של ילדים, מישל אובמה היא גבר, טום הנקס הוא פדופיל והעולם שטוח. וחלק גדול מההתפכחות הזאת, נטילת הגלולה האדומה, מתרחש ביוטיוב.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
תחקיר מאלף של העיתונאי האמריקאי רוברט אוונס, שפורסם לאחרונה באתר belingcat, תיאר את עולמם של 75 פעילי ימין קיצוני אמריקאים בהתבסס על אלפי התכתבויות ביניהם בפורום ימני. כשהם שחזרו את תהליך ה־Redpilling שלהם, רבים תיארו איך צפו בסרטון אחד ביוטיוב, שהוביל להמלצה על עוד סרטון, ואז עוד אחד, ועוד ועוד. "הייתי רפובליקני מתון פעם", כתב אחד הגולשים, "ואז צפיתי בסרטונים של יוטיוברים ימנים ונעתי עוד ועוד לימין".
זירת הפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג, באוקטובר. הרוצח הושפע מסרטונים קיצוניים ביוטיוב צילום: רויטרס
"כשקראתי איך האנשים האלה מתארים את המסע שלהם לכיוון הקצנה, הדבר הכי רב עוצמה היה סרטונים שהם ראו ביוטיוב", אומר אוונס ל"מוסף כלכליסט". "והסיבה לכך היא אלגוריתם ההמלצות. יוטיוב רוצה לעודד אנשים לצפות בסרטונים זמן רב, ובמיוחד בסרטי קונספירציה כגון 'Greatest Story Never Told' (סרט תעודה של שש שעות על מלחמת העולם השנייה שלא מזכיר את השואה), שאקטיביסטים פשיסטים מרבים לצטט. אנשים מדברים על תכנים שנויים במחלוקת, והם משאירים את הצופים באתר הרבה זמן. אבל התוצאה של ההמלצות האלה היא שנתח גדול יותר מהאוכלוסייה נחשף לתעמולה פשיסטית וניאו־נאצית".
לתעמולה הזאת יש השלכות דרמטיות מחוץ לרשת. אוונס סבור שהמכניזם הזה של יוטיוב הוא אחת הסיבות לטבח שאירע באוקטובר בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, פנסילבניה, שבו רוברט גרגורי באוארס רצח 11 אנשים ופצע עוד שבעה. בעיתונות האמריקאית נכתב כי באוארס פרסם ב־GAB, רשת חברתית של הימין הקיצוני, הערות אנטישמיות נגד ארגון יהודי לסיוע למהגרים שעץ החיים היה שותף בו. מלבד הפוסט שבו הודיע על כוונתו לתקוף את בית הכנסת, החקירה מצאה בחשבון שלו ב־GAB לינקים ל־71 סרטונים קיצוניים ביוטיוב, שכללו תעמולה ניאו־נאצית, הציגו שחורים כבריונים אלימים וקראו ליהודים "שטניים".
"אנשים לא מתחילים באנטישמיות. הם מוטרדים מדברים אחרים — נניח, הם לא אוהבים ליברלים, תקינות פוליטית או הגירה, וכשהם נעים לאקו־סיסטם הזה ביוטיוב הם מתחילים להיחשף לתיאוריות קונספירציה", אומר אוונס. "הם עוברים מסרטון על הגירה לסרטון על הפרוטוקולים של זקני ציון. או שהם נכנסים, מחפשים סרטונים על הגירה, והאלגוריתם מוביל אותם לסרטונים שעוסקים באופן שבו קבוצות של יהודים מממנות מהגרים ומביאות אותם לארצות הברית. זו בדיוק התעמולה שנתנה השראה לבאוארס. הוא שיתף הרבה מאוד סרטונים כאלה לפני שיצא לפעולה שלו".
לא רק ברשת, ולא רק במעשי אלימות. האלגוריתם של יוטיוב, אוונס סבור, עומד גם מאחורי התחזקות הפוליטיקאים הימנים ברחבי העולם. לדבריו, "יש עכשיו סערה כלכלית משמעותית וסערה פוליטית משמעותית, והן מתרחשות בשעה שטכנולוגיה חדשה, המדיה החברתית, כובשת את העולם. כשהנאצים עלו לשלטון אנשים היו במצב לא יציב כי פתאום דברים השתנו, והרדיו — הטכנולוגיה החזקה של אותה תקופה — היה שם כל הזמן ואמר להם את מי להאשים בבעיות שלהם. יוטיוב הוא רק דור חדש של זה".
ד"ר צ'סלו. "יוטיוב נראה כמו מציאות, אבל היא מעוותת" צילום מסך: news.vice.com
ההיגיון של האלגוריתם
כל מה שישאיר אותנו באתר יותר זמן
יוטיוב הוקם ב־2005 בידי שלושה אמריקאים בשנות העשרים לחייהם, נהפך להצלחה מיידית וכעבור שנה כבר נמכר לגוגל תמורת 1.6 מיליארד דולר. וכפי שגוגל נהפכה למילה נרדפת לחיפוש ברשת, יוטיוב היא המילה הנרדפת לווידיאו באינטרנט. וכיוון שהאינטרנט עובר לווידיאו, יוטיוב הוא בפועל מנוע החיפוש השני בגודלו בעולם, אחרי גוגל כמובן.
המספרים פרועים: בכל חודש 1.9 מיליארד אנשים שונים גולשים באתר, כלומר אחד מכל ארבעה אנשים בעולם נמצא בו לפחות פעם בחודש, וכמעט מחצית מכל הגולשים ברשת (45%). בכל דקה עולות ליוטיוב 300 שעות וידיאו, בכל יום נצפים בו 5 מיליארד סרטונים, וכל ביקור בו נמשך 40 דקות בממוצע. וזה לא רק מספר המשתמשים, אלא גם השימוש שהם עושים באתר: יותר ממחצית מהמבוגרים שמבקרים בו אומרים שהוא מקור חשוב עבורם להבין מה קורה בעולם, וכמעט 40% מגיעים לאתר כדי לצרוך חדשות.
וכשער הכניסה לחדשות והתעדכנות במה שקורה בעולם, האתר נהפך למכונת תעמולה שמייצרת הסלמה. לפי שני גופים המנטרים שנאה ברשת, Data and Society ו־Network Contagion Research Institute, משתמשי GAB ו־4chan, שתי רשתות חברתיות של אנשי ימין קיצוני, משתפים לינקים לסרטוני יוטיוב אלפי פעמים ביום, יותר מלכל אתר אחר. הסרטונים האלה כוללים תעמולה ניאו־נאצית, מציגים אנשים כהי עור כפראיים, מקדמים תיאוריות קונספירציה על פוליטיקאים וידוענים וכן הלאה.
הרשתות האלה הן התחנה הסופית של סרטונים קיצוניים, אבל מנגנון ההפצה העיקרי שלהם הוא אלגוריתם ההמלצות של יוטיוב עצמו. הוא לא נבנה לשם כך, אבל זה פועל יוצא של האופן שבו הוא עובד. הרי יש שלוש דרכים לנווט באתר הווידיאו: לחפש סרטונים ספציפיים, או סרטונים בנושא מסוים, באמצעות חלון החיפוש; לבחור באחד הסרטונים המומלצים בדף הבית או באלה שמופיעים לצד הסרטון שבו צפינו זה עתה; או לזרום לצפייה בסרטון הבא שמתחיל להתנגן בלי שהפעלנו אותו, באמצעות פונקציית הפעלה אוטומטית (Auto Play).
ההמלצות מותאמות אישית לכל גולש, והן מתבססות על היסטוריית הצפייה שלו ביוטיוב — ועל הפעילות שלו בשירותים אחרים של החברה־האם גוגל. מי שנוהג לצפות באודישנים לתוכניות ריאליטי, למשל, יקבל אינספור המלצות כאלה מכל העולם. ומי שמעדיף סרטונים על פוליטיקה יקבל המלצות לעוד ועוד כאלה. אם הוא יפגין חיבה מיוחדת לסרטונים בכיכובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעתה והלאה הוא יקבל בלי הפסקה המלצות לסרטונים נוספים שלו ועליו.
על פניו, זה נשמע הגיוני: אם אני מחבבת סרטוני חתולים, בטח אשמח לראות עוד כאלה, ואם אני נוהגת להקשיב לנתניהו, שלא יבלבלו לי את המוח עם אבי גבאי. אבל מתחת למכסה המנוע של האלגוריתם התמונה מורכבת יותר. כי הוא נבנה למען מטרה אחת: למקסם את משך הזמן שאנחנו מבלים באתר. כדי שזה יקרה, הוא ממליץ לנו על סרטונים פופולריים מאוד, כאלה שיש בהם אלמנטים שונים של "וואו" שמרתקים את הצופים, וכאלה שמדברים עליהם, בעולם האמיתי או ברשתות החברתיות או אפילו בתגובות לסרטון עצמו — ואלה סרטונים שמעוררים אהדה גדולה, או ויכוח נרחב. כל מה שמושך צופים יומלץ בווליום גבוה כדי למשוך עוד צופים, והקופה של יוטיוב תספור את הדולרים שמגיעים מפרסום. וה"וואו" הזה מתרחש לנוכח תכנים כמו גזענות, הומופוביה, סקסיזם, שנאה, אלימות ותיאוריות קונספירציה. מובן שהאלגוריתם עיוור לתוכן של הסרטון, אבל הוא יודע לקרוא את המספרים שלו — אם יש לו הרבה כניסות, תגובות, לייקים ושיתופים, ואנשים צופים בו במשך כמה זמן ולא בורחים אחרי חצי דקה, זה מצדיק להמליץ עליו הלאה.
צילום מסך: Youtube
הווידוי של המתכנת
הסרטונים הכי קיצוניים הם הכי מומלצים
מי שמכיר היטב את האנטומיה של האלגוריתם הזה הוא ד"ר גיום צ'סלו (Guillaume Chaslot), מומחה לבינה מלאכותית, צרפתי שחי בארצות הברית. בשנים 2013-2010 הוא עבד בגוגל, וחלק מהזמן היה חבר בצוות ששכלל את אלגוריתם ההמלצות של יוטיוב.
"מקובל לחשוב שאלגוריתמים ניטרליים יותר מאנשים. הם לא, כי אלגוריתמים מנסים לעשות אופטימיזציה לדבר אחד ודוחפים אליו את המשתמשים", מסביר צ'סלו ל"מוסף כלכליסט". "כשעבדתי על האלגוריתם (של המלצות יוטיוב) הבנתי שיש בעיה בתכנון שלו, כי כשאתה מתחיל לצפות בסוג מסוים של תוכן אתה לא יכול לצאת החוצה. אם את רואה סרטון על תיאוריות קונספירציה תקבלי עוד ועוד המלצות על סרטוני קונספירציה, והאלגוריתם ימשיך איתן זמן רב גם אם את לא מעוניינת בסרטונים האלה".
למה?
"אנשים סומכים על יוטיוב יותר מדי. האתר לא מנסה ללכת על איכות ולהראות לגולשים את התוכן שהם רוצים, אלא את התוכן שיגרום להם להישאר שם זמן רב יותר, כדי שהאתר ייצר יותר הכנסות. יוטיוב לא עושה את זה בכוונה, אבל אם היא תתקן את האלגוריתם זה יפחית את משך הצפייה ואת ההכנסות מפרסום — ואין לה מוטיבציה לעשות את זה".
לכן אחרי שעזב את גוגל הוא פיתח את AlgoTransparency, תוכנה שנועדה להפוך את האלגוריתם של יוטיוב לשקוף. היא פועלת בקוד פתוח, ובאמצעות חשבונות ללא היסטוריית צפיות היא ממפה את ההמלצות הנפוצות באתר, כשאת הממצאים צ'סלו מפרסם באתר algotransparency.org.
מה גילית? על אילו תכנים האלגוריתם נוטה להמליץ?
"תוכן מפלג וקיצוני, משום שהוא יעיל מאוד במשיכת תשומת הלב של אנשים, וזו הרי מטרת האלגוריתם. כדי למקסם את מעורבות הגולשים, ההמלצות נוטות לערכים והתנהגויות שמחזקים מעורבות של קבוצה אחת על חשבון אחרת — תכנים של גזענות ושנאת זרים, הומופוביה, אלימות והתעללות, סקסיזם וקונספירציות. ערב הבחירות ב־2016 האלגוריתם המליץ על כמה מאות סרטונים שכללו פייק ניוז או מידע מטעה", למשל סרטון שהתיימר להראות את ביל קלינטון אונס ילדה בת 13 נצפה יותר מ־2 מיליון פעמים.
האלגוריתם המליץ גם על סרטונים שבהם, לכאורה כמובן, האקטיביסט ויוצר הסרטים מייקל מור מודה שטראמפ צודק (1.2 מיליון צפיות); יוקו אונו מספרת שהיה לה רומן עם הילארי קלינטון בשנות השבעים (1.4 מיליון צפיות); וה־FBI חושף את הרשת הפדופילית השטנית של קלינטון (1.2 מיליון צפיות).
ד"ר קווטרוצ'וצ'י. "הקיצונים כופים את הנרטיב שלהם"
הבחירות לנשיאות הניבו ממצא מטריד במיוחד: אמנם הסרטונים שעסקו בהילארי קלינטון נהנו מהרבה צפיות, ובכל זאת הם היו רק 20% מהסרטונים הפוליטיים המומלצים על ידי האלגוריתם, על פי הבדיקה של צ'סלו. כל שאר הסרטונים המומלצים — 80%! — תמכו בדונלד טראמפ. ואם לא די בכך, גם מי שחיפש באופן יזום סרטונים על קלינטון התגלגל די מהר לסרטונים שתומכים בטראמפ. "לא משנה איפה התחלת, בחיפוש על טראמפ או בחיפוש על קלינטון, היה סיכוי גבוה שהאלגוריתם יכוון אותך לתמיכה בטראמפ", אומר צ'סלו.
כלומר ייתכן שהאלגוריתם של יוטיוב הכריע את הבחירות לנשיאות ארצות הברית?
"אני לא יכול לומר את זה כי אין לי נתונים שיתמכו בטענה כזאת באופן מובהק. מה שאני כן יכול לומר הוא שטראמפ ניצח בכמה עשרות אלפי קולות (80 אלף), בזמן שהסרטונים שתמכו בו נצפו לפני הבחירות יותר מ־3 מיליארד פעמים, והיו הרבה סרטונים שנצפו מאות מיליוני פעמים ונעלמו אחרי הבחירות. מישהו הוריד אותם מהאתר".
אחת הקטגוריות הפופולריות בסרטונים המומלצים היא תיאוריות קונספירציה. אלה יכולות להיות הקלאסיות — העולם שטוח, הנחיתה על הירח זויפה, השואה לא התרחשה — אבל הז'אנר מספק תמיד עוד ועוד תיאוריות חדשות. והסרטונים האלה מנסים לעתים להתחפש לדיווח כאילו ממהדורת חדשות, ממקום עלום שנשמע כמו גוף עיתונאי (World News, למשל), עם "הוכחות" מקושקשות או מבושלות, חלק מהן פסאודו־מדעיות. ברק אובמה מוסלמי, מישל אובמה היא גבר, האפיפיור הוא השטן, טום הנקס הוא פדופיל — אלה רק מעט מהדוגמאות. "ביוטיוב הבדיה עולה על המציאות", אומר צ'סלו.
כך היה גם עם Pizzagate, שערורייה שהתחילה בטוויטר וקיבלה דחיפה חזקה ביוטיוב. הטענה היתה שקלינטון מנהלת רשת פדופיליה וסחר בילדים מפיצריות ברחבי ארצות הברית. וגם במקרה הזה התברר שההשפעה חורגת מגבולות הרשת: בדצמבר 2016, חודש אחרי הבחירות, אדגר מדיסון וולש נכנס לפיצריית Comet Ping Pong בוושינגטון הבירה חמוש ברובה סער והחל לירות ולפרוץ דלתות בניסיון להציל את הילדים שקלינטון לכאורה כלאה שם. מסמכי בית המשפט מתארים כיצד הוא ניסה לגייס חברים נוספים לפעולת ההצלה ודחק בהם לצפות בסרטון יוטיוב על הרשת הפדופילית. לפי הבדיקה של צ'סלו, האלגוריתם של יוטיוב המליץ על סרטוני Pizzagate מיליוני פעמים בחודשים שקדמו לבחירות.
הסרטונים האלה היו חלק מ־8,000 הסרטונים שעליהם יוטיוב המליץ בשלושת החודשים שקדמו לבחירות למי שהתחיל חיפוש במילים "טראמפ" או קלינטון". חלק מהם עסקו בקלינטון וטענו שיש לה עגבת ופרקינסון, שהיא עברה משבר נפשי, קיימה יחסי מין עם יוקו אונו, מעורבת ברצח, קשורה לכת השטן, וכאמור היה את זה שבו בעלה "אונס" ילדה בת 13.
מובן שסרטונים כאלה אסורים לפי המדיניות של יוטיוב, שמתנגדת לתכנים שקריים, מסיתים או נושאי מסרי שנאה. לחברה יש תוכנות, צוות אנושי וגולשים ערניים שמבחינים בתכנים האלה ומסייעים לנטר ולהסיר אותם. אלא שהמשימה הזאת מורכבת וקשה אם מדי דקה עולות 300 שעות וידיאו, ובירור כל התלונות מצריך כוח אדם רב. כדי לקבל מושג על היקף התכנים הבעייתיים, ברבעון השני של 2018 (הנתונים הטריים ביותר הזמינים) יוטיוב מחקה 1.6 מיליון ערוצים (ובהם בסך הכל 50 מיליון סרטונים), ועוד 7.8 מיליון סרטונים נפרדים ו־224 מיליון תגובות שהפרו את הכללים שלה. מנגד, יוצר של סרטון שקרי נגד קלינטון אמר ל"הוושינגטון פוסט" ש"יוטיוב אוכפת את כללי הקהילה באופן שולי וסלקטיבי, בלשון המעטה".
"יוטיוב הוא משהו שנראה כמו מציאות אבל היא מעוותת, כדי לגרום לך לבלות יותר זמן אונליין", מסכם צ'סלו. "אלגוריתם ההמלצות לא עושה אופטימיזציה לדברים אמיתיים, מאוזנים או בריאים לדמוקרטיה. זמן הצפייה בראש סדרי העדיפויות שלו וכל השאר הם הסחות מפריעות. הגעתי למסקנה שאלגוריתמים עוצמתיים שעזרתי לבנות משחקים תפקיד פעיל בהתפשטות מידע שקרי".
דוברת יוטיוב בישראל מסרה בתגובה לטענות: "מטרת המלצות הצפייה היא לתת לאנשים הצעות שיספקו להם חוויית צפייה טובה. אנחנו בוחנים מיליארדי אותות כדי לקבוע את ההמלצות ועושים אופטימיזציה לחוויית המשתמש בכל מיני דרכים - שאלונים, סימוני 'אהבתי' ו'לא אהבתי', שיתופים ודרכים אחרות שבהן אנשים מגיבים לתוכן". בנוסף הכרזנו בשנה החולפת על שישה פיצ'רים חדשים ביוטיוב ועל השקעה גלובלית של 25 מיליון דולר ביצרני חדשות, שמפיקים תוכן וידיאו ברשת, כדי לקדם מקורות מידע מהימנים ולבנות חוויה חדשותית טובה יותר". ביוטיוב מסבירים שמערכת ההמלצות השתנתה מאוד בחמש השנים האחרונות, ושבעוד בעבר הדגש במטרות החברה היה על משך הצפייה של הגולשים, בשנים האחרונות הוא מושם על שביעות רצונם באתר.
ועכשיו מה עושים
המפתח בידיים של יוטיוב, אבל אנחנו יכולים ללחוץ עליה
ב־2011 נולד המונח Filter bubble, בועת סינון. מי שטבע אותו הוא אילַי פָּריסר (Pariser), אקטיביסט של האינטרנט; הוא רצה לתאר את האופן שבו האלגוריתם - שלומד להכיר אותנו ולתת לנו את מה שהוא חושב שאנחנו רוצים - משמש פילטר הכולא אותנו בבועה שבה אנחנו רואים עוד ועוד תוכן מאותו סוג ולא נחשפים לדברים אחרים. בועת הסינון היא חלק מתופעה נרחבת יותר שמכונה Echo chamber, תיבת תהודה: אנשים כלואים במרחב שמהדהד ומגביר את הדעות שלהם עם אנשים שדומים להם. במצבים קיצוניים, הם לא נתקלים במי שחושבים אחרת מהם. זה קורה ברחבי האינטרנט, ובמיוחד באתרים מבוססי אלגוריתמים כמו הרשתות החברתיות ויוטיוב. וכיוון שאלה "גורמים לך להתחבר לאנשים שחושבים כמוך, אתה לא מתערב ולא משתף או מבין נקודות מבט אחרות. זה סופר־חשוב. זה התברר כבעיה הרבה יותר משאני ואחרים צפינו", אמר בשנה שעברה לא אחר מביל גייטס.
אחד החוקרים שהתעמקו בעניין הוא ד"ר וולטר קווטרוצ'וצ'י (Quattrociocchi), ראש המעבדה למדעי המידע והמורכבות באוניברסיטת ונציה. הוא היה שותף בכמה מחקרים שזכו למאות ציטוטים, ובהם חוקרים אמריקאים ואיטלקים ניסו למדוד את תיבת התהודה בפלטפורמות שונות, ובהן יוטיוב.
זירת הירי בפיצרייה בוושינגטון הבירה בעקבות תיאוריה שהופצה ביוטיוב, שלפיה קלינטון מנהלת רשת סחר בילדים מפיצריות צילום: אי פי איי
צריך להיות מוטרדים מתיבות התהודה האלה?
"אני חושב שזה חלק מהטבע האנושי, שאנשים ירצו להצטרף לאנשים שדומים להם, אונליין ואופליין. זה חלק מהחירות שלנו לבחור את החברים שלנו. אז תיבות התהודה האלה בפני עצמן הן לא בעיה", מסביר קווטרוצ'וצ'י ל"מוסף כלכליסט" בשיחה ממשרדו בוונציה. "ברשת אתה יכול לגשת לכמות אינסופית של מידע ובסופו של דבר אתה מוצא את המידע שהכי מתאים לך. אבל באותו רגע אתה מצטרף לאנשים שדומים לך, שחולקים אותם תחומי עניין ומוטיבציה, כי גם הם מחפשים מידע שמתאים לנרטיב שלהם. חלק מהם קיצוניים יותר, ויוצרים דינמיקה שכופה את הנרטיבים שלהם — בין שהמידע שלהם נכון או לא. אתה הרי יכול למצוא טיעונים שיתמכו בכל סוגיה שתרצה למצוא לה הצדקה. האלגוריתם עוזר לכפות את החשיפה הסלקטיבית הזו, התוצאה היא שאנשים נהפכים לקיצוניים יותר, וזה בולט במיוחד ביוטיוב. והחשיבה הקונספירטיבית היא תגובה אנושית לדברים מפחידים — לגלובליזציה, לחברות התרופות הגדולות. צריך למצוא מישהו אחראי, שזו אשמתו. וזה בהחלט יכול להסביר את המנהיגים הקיצוניים שצמחו בעולם בשנים האחרונות".
רוב המחקרים שנעשו מזהים שההקצנה ביוטיוב היא בעיקר לכיוון תוכן ימני. ומה לגבי תוכן שמאלני קיצוני? "זה לא קורה באותה מידה", אומר רוברט אוונס. "יש הוכחות לכך שיוטיוב נוטה לדחוף אותך יותר לימין הקיצוני מאשר לשמאל הקיצוני". צ'סלו סבור שזה רק עניין של היצע, לא של האלגוריתם: "לפעמים יש תוכן של שמאל קיצוני — העניין הוא שהם לא כל כך מאורגנים עם סרטוני וידיאו כמו הימין".
כך או כך, התוצאות שליליות. השאלה היא מה אפשר לעשות בעניין.
יוטיוב אולי מנסה להסיר תכנים בעייתיים, שמעודדים שנאה או אלימות או כוללים מידע שקרי, אבל היא לא מצליחה לעמוד בקצב, וההתמודדות שלה אינה מספקת. רוברט אוונס סבור שהאחריות היא שלנו, הצרכנים של יוטיוב. "הדבר האפקטיבי ביותר יהיה שהצרכנים ילחצו על יוטיוב להילחם בתוכן קיצוני כזה ובהפצה שלו, כולל פייק ניוז", הוא אומר. "אני לא בטוח אם אפשר מבחינה משפטית לדרוש מיוטיוב לעשות משהו עם האלגוריתם, אבל אפשר לתעד מה קורה שם וליצור סערה ציבורית שתשפיע על החברה".
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
גיום צ'סלו סבור שהמפתח לשינוי צריך להיות שקיפות של החברה לגבי אלגוריתם ההמלצות. למשל, שתציג את ההמלצות השכיחות בכל יום, את מספר הצפיות בכל סרטון ואת החלק בצפיות שמגיע מהמלצת האלגוריתם. לדעתו, הפרמטרים האלה יאפשרו לדעת אם האלגוריתם מעדיף סרטונים מסוימים או שהם נהפכים לפופולריים בזכות צפיות של אנשים שבחרו לצפות בהם באופן יזום. אולי שקיפות כזאת תעניק לגולשים את חופש הבחירה בחזרה.
