הבחירות של היועמ"ש: הביאו לו את הסעיף

מהלומות הבוץ האלימות סביב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בשאלה האם להגיש אישום לפני שימוע - לפני או אחרי הבחירות - התכנסו אתמול לשעה קלה לדיון משפטי מנומס. מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן זימנו את פרקליטי נתניהו, בראשות שני שופטים בדימוס עודד מודריק וספי אלון ועורכי הדין נבות תל צור, טל שפירא ועמית חדד, לדיון בשאלת עיתוי הפרסום.

הסניגורים נגד האצת הטיפול. לטענתם, הזמן הממוצע להחלטות במגה־תיקים - מהעברת התיק מהמשטרה ועד להחלטת יועץ - היא כעשרה חודשים ואף יותר. תיק 4000 הועבר לפני כחודש אז לא הגיוני להחליט בו לפני הבחירות. והדילמה היא גם ערכית: האם זכות הציבור לקבל לפני הבחירות החלטת היועץ בלבד שהיא החלטת ביניים או החלטה סופית שתתקבל רק לאחר השימוע. נניח שהציבור יימנע מלהצביע נתניהו בגלל החלטת היועץ, מי ישיב לו את האובדן אם ישתכנע היועץ לאחר השימוע לסגת מהאישומים.

ואכן, היו מקרים שהיועץ נסוג או ריכך אישומים. אצל הנשיא משה קצב, אביגדור ליברמן, אהוד אולמרט בפרשת המינויים הפוליטיים. המנטרה של מנדלבליט היא 'טיפול מהיר בלי לוותר על יסודיות ומקצועיות'. סוג של גז וברקס שנלחצים בצוותא.

היועץ הודיע שיקבל את החלטתו בימים הקרובים. אם יחליט לדחות את בקשת הסניגורים, המשמעות היא שהשימוע לא יעזור ואפשר לוותר על הטקס. לעומת זאת, אם יש לשימוע סיכוי אמיתי, צודק נתניהו וההר שיתגבה לפני הבחירות יגבר על העכבר שייוולד לאחריהן. אלא אם כן הכול משחק ונתניהו לא ממש מפחד מכתב אישום לפני בחירות ומנדלבליט לא באמת מתכוון לדחות את המלצתו לאחריהן. שניהם מבינים שהמאבק האמיתי הוא לא על העיתוי אלא על הסעיף.

עורכי הדין של בנימין נתניהו - עמית חדד, נבות תל צור וטל שפירא

איפה המכתב מהמשטרה?

הפרת אמונים או שוחד. זה הקרב הגדול. נתניהו מבין שהפרת אמונים יהיה בכל מקרה ועם זה הוא כבר יסתדר בבית משפט. לכן הקרב מתמקד על תיק 4000 שבו הקרב על השוחד טרם הוכרע. שאר התיקים כנראה לא יתרוממו, אם בכלל, מעבר להפרת אמונים.

טענה נוספת של הסניגורים היא המחדל המשטרתי באי־העברת מכתב היידוע הראשון. החוק וההנחיות קובעים שעל המשטרה, בעת העברת החומרים לפרקליטות, ליידע את החשודים כדי לאפשר להם להגיב כבר בשלב זה. ולאחר גיבוש עמדת היועץ, יוצא מכתב היידוע השני שמכונה גם "החלטה על כתב אישום בכפוף לשימוע". אלא שחלק מהסניגורים קיבלו את מכתב היידוע הראשון רק שלשום, חודשים אחרי שהחומר עבר לפרקליטות בתיקי 1000 ו־2000 וכחודש אחרי שהועבר תיק 4000.

בפרקליטות סבורים שמדובר בפגם טכני וכי כל הסניגורים יודעים היטב שהחומרים עברו לפרקליטות. "המידע אודות העברת חומרי החקירה בתיקים האמורים פורסם ברבים, ובכך הוגשמה תכלית ההוראה". הפרקליטות, כדרכה, לא מסוגלת להוציא את המילים 'סליחה טעינו' ומסבירה שהמידע פורסם ברבים. איפה בדיוק, בתקשורת? אולי גם השימוע יתקיים בפני גיא פלג.

ארבעת פרשי האפוקליפסה

פלג ועמיתיו, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר ובן כספית כיכבו השבוע בשלטי חוצות, שנעברו בהן שתי עבירות: העדר זהות המפרסם ושימוש בתמונות ללא רשות. אבל, המהות היא העצמת תחושת הנרדפות של רה"מ בפרסום המאיים של ארבעת פרשי האפוקליפסה.

אבל לנראטיב הנרדפות עשוייה להיות משמעות משפטית אם וכאשר יגיע היועץ המשפטי לכנסת לבקש הסרת חסינות. ואז יש מצב שוועדת הכנסת תסרב לבקשה אם תגיע למסקנה שמקור הבקשה הוא ברדיפת ראש הממשלה. הדבר תלוי גם בהרכב הפרסונלי שישתלט על הכנסת הבאה. הפסימיים חוזים שריבוי חזנים, זוהרים, וביטנים ייקח ברצינות את טענת הנרדפות. ולכאן רלבנטי שוב סעיף האישום שייבחר. אם מנדלבליט "יסתפק" בהפרת אמונים, קל יהיה לטעון שניצחון נתניהו בבחירות מושך את השטיח מתחת לסעיף, והציבור הביע אמון לנתניהו למרות סעיף האישום שמייחס לו הפרת האמון.

נדמה שלראשונה בהיסטוריה יתייצבו להגנת ראש ממשלה שני שופטים בדימוס ומהבכירים שבהם. נתמכים במכתב של בכיר נוסף יעקב טירקל שופט בית המשפט העליון בדימוס. השניים הם סגן נשיא מחוזי (מודריק) ונשיא מחוזי שהיה במינוי בפועל בבית המשפט העליון (אלון). עדיין לא ברור מתווה המעורבות שלהם בהגנה, אבל הצירוף שלהם להגנת ראש ממשלה מכהן ולסעיפי הפרת אמונים "בלבד" נותן לתיקים האלה סיכויים טובים. שוחד הוא סיפור אחר ורק ראיות חזקות לשוחד בכוחן לטלטל את הכיסא שאליו מחובר נתניהו קרוב לעשרים שנה.