השופטת החשודה בפרשת אפי נוה היא אתי כרייף

בית המשפט העליון התיר היום (ד') לפרסם כי אתי כרייף היא השופטת החשודה במתן שוחד מיני ליו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. כרייף מכהנת כשופטת שלום בבית המשפט בפתח תקווה ובנתניה. שמה פורסם עקב עתירה שהוגשה בנושא. בהחלטה נכתב כי "עיקרון היסוד של פומביות הדיון מצדיק את הסרת צו איסור הפרסום לגבי שמה של השופטת”.

בתוך כך, בשבוע שעבר מסרו עדות פתוחה בפרשה בפני חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה, שרת המשפטים, איילת שקד, שר האוצר, משה כחלון, נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור ומנהל בתי המשפט לשער, מיכאל שפיצר. על פי הערכות החקירה נמצאת בשלביה האחרונים בטרם תעביר המשטרה את הממצאים לפרקליטות.

השופט יצחק עמית כתב בהחלטתו בעניינה של כרייף: "אינני מפחית בחומרתו של הנזק הצפוי מהפרסום, אך שורה של נימוקים מושכים במקרה דנן לכיוון הסרת איסור הפרסום, ובראשם עניין ציבורי מיוחד בשל מהות העניין ומיהות החשודה, והעובדה שחלוף הזמן והתקדמות החקירה לא הפיגו את החשדות".

השופט עמית כתב כי נתן משקל בהחלטתו להודעת המשטרה כי השופטת אינה מתנגדת עוד להסרת הצו. בנוסף החליט לא לקבל את הערעור לגבי עורכת הדין החשודה גם היא במתן שוחד מיני, והחליט לאבחן בינה לבין השופטת כרייף. עמית כתב שיש להבדיל בינה לבין שופטת שהיא אמנם “אינה נבחר ציבור המעמיד עצמו לבחירה, אך העניין הציבורי המיוחד מקבל משקל נוסף בשל תפקידה כשופטת”, לבין עורכת הדין שלפי עמית היא “אדם פרטי לכל דבר ועניין”.

השופטת אתי כרייף היא תובעת משטרתית לשעבר המכהנת זה שנתיים וחצי בבית משפט השלום בפתח תקווה ונתניה. המשטרה חושדת שההחלטה למנותה לשופטת ביולי 2016 הושפעה מקשר אינטימי שקיימה עם נוה זמן קצר לפני הבחירה בה, אחרי שעברה את כל שלבי המיון הראשוניים. לפי החשד, בתמורה לקשר השפיע נוה על חברי הוועדה לבחירת שופטים להעדיף את כרייף על פני מועמדים אחרים.

האם היתה עסקה מודעת

השאלה הגדולה היא אם נוה וכרייף עשו ביניהם עסקה מודעת: קשר מיני תמורת מינוי. לנוה עצמו אמנם היתה השפעה בוועדה לבחירת שופטים, אבל הוא לא היה חבר בה באותה עת. מי שהציג את שמה של כרייף היה שר האוצר משה כחלון, כאחד מנציגי הממשלה בוועדה, ובמינוי תמכו שמונה מתשעת חברי הוועדה.

גם אם נוה אמנם קידם את מינויה של כרייף, תמיכתו עשויה להתקבל באור אחר: לא שוחד, אלא העדפה מתקנת. נוה הוא תומך מוצהר בקידום מועמדים ממוצא מזרחי במערכת המשפט.

כרייף מתגוררת זה עשר שנים עם בן זוג במושב בצפון. היא אם לשני ילדים מנישואים קודמים. לפי דף קורות חייה באתר הרשות השופטת, היא בוגרת בית הספר התיכון כפר גלים בחוף הכרמל. את התואר הראשון במשפטים קיבלה מהמכללה האקדמית למשפטים בנתניה, ואת התואר השני מאוניברסיטת בר אילן.

כל חייה המקצועיים עברו עליה בשירות הציבורי. היא התמחתה אצל השופט מיכאל שפיצר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. שפיצר הפך מאוחר יותר למנהל בתי המשפט ועובד בצמוד לוועדה לבחירת שופטים.

כרייף עבדה במשרד הביטחון ובמשטרת ישראל, ולפני מינויה לשופטת שימשה כסגנית ראש שלוחת תביעות במשטרת זבולון. היא הגיעה למאגר המועמדים שממנה מורכבת רשימת המועמדים. בשלב זה ככל הנראה נוצר הקשר עם נוה, שלא היה אז חבר ועדה, והטענה שהוא פנה לחבריה כדי לקדם את מינויה היא הבסיס לפרשה כולה. החברים שאליהם לכאורה פנה יכולים להיות נציגי הלשכה בוועדה, וגם שר האוצר משה כחלון שגם אתו קשר נוה חברות אמיצה.

את שמה בוועדה לבחירת שופטים העלה כאמור כחלון והיא זכתה בשמונה קולות מתוך תשעת חברי הוועדה. היחידי שהתנגד היה השופט אליקים רובינשטיין שנקרא לעדות בעניין. אגב, כחלון לא יכול היה להעלות את מועמדותה לבד כיוון שהחוק קובע מי יכול להציע מועמד: שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ושלושה חברי ועדה. כחלון, לפיכך, יכול היה להציע את מועמדותה ביחד עם שני חברי ועדה נוספים.

עו"ד אפי נוה צילום: ראובן קסטרו

בעבר התפרסם כי גורמים המעורבים בהליכי הבחירה זוכרים היטב כי ראש חטיבת התביעות במשטרה, תנ"צ דדו זמיר, סייע באופן פעיל לבחירתה והשמיע את דעתו אצל הגורמים הרלוונטיים בלשכה ובוועדה לבחירת שופטים, בדיוק כפי שדאג לקדם לשיפוט עוד כמה תובעות משטרתיות שעבדו תחתיו.

משקל השיח המזרחי

אם כרייף עברה את כל שלבי המיון ללא התערבותו של נוה, לא ניתן לייחס לו את קידומה של מועמדת לא ראויה. במובן זה ניתן להירגע: לא מונתה לשיפוט שופטת שעקפה את מסננות המיון וההכשרה הקפדניות. להבדיל למשל ממועמדים אחרים שנדחפו ואף נבחרו מבלי שעברו את קורס ההכנה לשיפוט.

מינוי כבר בסבב הראשון, שבו נדונה המועמדות, שמור למצטיינים במיוחד, לבעלי ההמלצות הטובות ביותר והכישורים הגבוהים ביותר. אך ייתכן שזכתה לקידום הזה לא רק בגלל הקשר עם נוה אלא בגלל השיח המזרחי שהתלהט בוועדה, ששניים ממקדמיו הבולטים היו השר כחלון וח"כ נורית קורן.

גם נוה שותף לתחושת הקיפוח הזו, כפי שסיפר בגילוי לב בתוכנית “עובדה”, שלא התקבל לאחד המשרדים הגדולים בגלל היותו מזרחי.

השיח המזרחי בוועדה הגיע לשיא בוויכוח סביב קידומה למחוזי של השופטת רחל בת עורקבי שקורן לחצה למינויה ואילו נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אייימה באי הופעה לוועדה לדיון במינוי הזה. לשיח הזה הצטרפה שרת המשפטים איילת שקד ככל שהוא שירת את האג'נדה שלה למינוי שופטים שמרנים־דתיים־ימניים, בהינתן המתאם בין תכונות אלה למוצא מזרחי.

ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה אמנם לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, אבל נהג להתפאר - ואף להצהיר על כך בפומבי ולפרוטוקול במסגרת תביעת הדיבה נגד העיתונאית שרון שפורר - שהשפיע על מינויי שופטים כראש לשכה מבלי להיות חבר ועדה.

שיבוש בשיקול הדעת

אולם קשר מיני עם ראש הלשכה, גם אם לא היה בו כדי לקדם את הקריירה, עלול לסיים אותה. בין אם יהיו כתב אישום ובוודאי הרשעה, ואפילו אם לא יהיה כתב אישום - ניתן יהיה להעמיד את כרייף לדין משמעתי על התנהגות לא הולמת של ניסיון לקדם את המינוי בדרך פסולה. ובמלים אחרות, אם אין כאן התאהבות אמת עם ראש הלשכה, מוטב להימנע מקשרים אינטימיים אתו כשאת מועמדת (ואפילו מועמדת לגיטימית) לשיפוט. קשר כזה מעיד על שיבוש גדול בשיקול הדעת העולה כדי מידה בטוהר המידות גם אם הסף הפלילי לא נחצה.

כרייף יצאה לחופשה שספק אם תחזור ממנה. אם תורשע תודח משיפוט. ואם לא, ואם תתעקש להישאר, יופעל נגדה הדין המשמעתי או שיושג הרוב הנחוץ להדחתה בוועדה לבחירת שופטים.

 תגובת השופטת

עו"ד אופיר סטרשנוב, ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, פרקליטה של השופטת, מסר בתגובה: "כבוד השופטת כרייף נקלעה, שלא באשמתה, לקרב ענקים בין גורמים שונים במערכת המשפט והקשר בינה לבין אפי נוה היה קשר חברי בלבד ואינו קשור למינויה כשופטת. מדובר בשופטת מצטיינת מקצועית, חרוצה, יסודית וישרה, הזוכה לשבחים רבים על עבודתה המקצועית בעת כהונתה כשופטת ולפני כן בעבודתה רבת השנים במשטרת ישראל. לא בכדי 8 חברי הוועדה למינוי שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון בחרו בה לכהונה. השופטת כרייף משוכנעת כי חקירת המשטרה תוכיח כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה".