הכל מותר בשם ה"משילות"

"עלבון לאינטליגנציה". כך תימצת שמואל הולנדר, לשעבר נציב שירות המדינה ומזכיר הממשלה, את טיפולו של מנהל אגף המשמעת בנציבות גיא דוד בשיגורו מטעם ראש הממשלה של ראש המל"ל מאיר בן שבת לרב חיים דרוקמן. בן שבת ניסה באמצעות הרב למנוע את פרישת הבית היהודי מהממשלה. דוד החליט להימנע מפתיחת חקירה נגד בן שבת אף שהתערב באופן בוטה בהליך פוליטי.

הרב דרוקמן אינו ממלא תפקיד ממלכתי שמצדיק שליחות אישית של ראש המל"ל לעדכונים ביטחוניים. בן שבת, מצידו, פרס לפני דוד את גרסתו, ולפיה "פגישתו עם הרב התקיימה בעקבות שיחה קצרה עם ראש הממשלה נתניהו, במהלכה עלתה האפשרות כי יציג בפני הרב את האתגרים הביטחוניים הדחופים שעמדו באותה עת בפני ישראל". רק במקרה אחרי הפגישה הזאת ביצעו נפתלי בנט ואיילת שקד את אחת מפניות הפרסה הפוליטיות המביכות של השנים האחרונות והתייצבו לפני המצלמות רק כדי להודיע: "אנחנו לא פורשים".

מאיר בן שבת, יו"ר המל"ל

אז איך הגענו עד הלום? בשם המשילות. גיא דוד היה איש כוח אדם בשב"כ, ומינויו למנהל אגף המשמעת בנציבות התקבל בהרמת גבות, בעיקר לנוכח הנעליים הגדולות שהותירו קודמיו אסף רוזנברג וסגניתו איילה הוניגמן, שהעמידו לדין משמעתי פחות או יותר את כל הכוורת שהקיפה אז את ראש הממשלה נתניהו. דוד החליפם רק אחרי שאהוד פראוור, מ"מ נציב שירות המדינה ומקורב לנתניהו, דאג לקצץ בסמכויות אגף המשמעת. דניאל הרשקוביץ, המקורב לנתניהו גם הוא (והיה

בעבר יו”ר הבית היהודי ושר מטעם המפלגה) מונה לנציב קבוע לפני כמה חודשים לאחר ניסיון כושל של נתניהו למנות לתפקיד את עפרה ברכה, שקרובי משפחתה מועסקים בלשכתו, ולא התאימה לתפקיד מבחינת ניסיונה. ובן שבת? גם הוא מונה אחרי אינסוף ניסיונות של נתניהו למנות את סגן ראש המל”ל לשעבר אבריאל בר יוסף – עד שהתברר שהוא אחד מכוכבי תיק 3000.

חברו מינויים פוליטיים בתפקידי מפתח מצד אחד, ושומרי סף ופקידים מוחלשים וצייתנים מצד אחר, וקבלו את הצד המכוער של המשילות שממשלת נתניהו ה־34 חרתה על דגלה. “מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו”, היטיבה מירי רגב לתמצת במשפט אלמותי אחד את החלום הרטוב של כולם.

עכשיו הצורך להטביע חותם מגיע לוועדה למינוי שופטים ולקודש הקודשים של היכלות הצדק. זה סיפור אחר, אבל אל תטעו - הוא לא לגמרי מנותק.