משווקי דיגיטל יקרים: אל תשאירו אותנו בבית

בעוד כמה שנים נצטער על כך שסגרנו את סניפי הבנקים, כאשר הדיגיטל, שמשתלט על השירותים שאנו צורכים, יגרום לנו להרגיש מאוד יעילים - אבל גם די בודדים. וזה יקרה, לכאורה, בשם החדשנות.

"חדשנות" זו הסיסמה השחוקה של כל מי שמוכר לנו משהו. כולם חדשניים. אבל אם נדייק, החדשנות שמוצעת לנו התמקמה לה בעיקר בנתיב אחד - בדיגיטל. כולם עוברים לדיגיטל ומספרים לנו שאיתם כבר לא צריך לצאת מהבית. סוגרים לנו סניפים ושולחים אותנו לאתר האינטרנט והאפליקציה; מחליפים בפרסומות את הפרזנטור ששיחק את נציג השירות החייכן ב-בוט (Bot) משוכלל שיטפל בנו בצ'אט; מורידים את דגל היחס האישי ובמקומו מניפים את דגל מהירות השירות. השינויים האלה אמורים לאותת לנו - הנה חדשנות; ולכאורה, היכן שהם לא מתרחשים - מדובר בימי הביניים.

צילום: שאטרסטוק

המגמה הזו רק הולכת וגוברת ככל שיותר ויותר עיניים נישאות לעבר הדור המתבגר שצובר כח צרכני משמעותי: המילניאלז (דור ה-Y). אכן, אפשר לומר שאנחנו מחבקים חדשנות ודיגיטל - אנחנו מחבבים אפליקציות, עדכוני תוכנה ו-e-commerce, אבל משם התגלגלו להן במורד חלקלק עוד כמה הנחות מפוקפקות, שהפכו לפופלריות למדי: שאנחנו לא מרימים את הראש מהסמארטפון, חיים ברשתות החברתיות ומתקשים בניהול מערכות יחסים אמיתיות. השתרשה לה המסקנה שאנחנו רוצים רק דיגיטל, ושכדי למכור לנו חדשנות, צריך להשאיר אותנו בבית.

אני מציעה לשבור מעט את הדיכוטומיה שקודשה בקפידה: העולם לא חייב להיות או דיגיטלי או מיושן. יש גם חדשנות לא דיגיטלית, וכולנו גם צריכים לצאת מהבית. ויש לזה דוגמא: חללי העבודה ההמשותפים שנפתחים ומתרחבים בשנים האחרונות בקצב מסחרר, ומציעים מרחב עבודה נוח ומאובזר שגורם לרבים להגיע אליהם.

מגמת ההתרחבות הזו, במיוחד על רקע המציאות הטכנולוגית סביב, עוררה ביקורות שמבקשות להטיל ספק בחדשנות חללי העבודה המשותפים ולתייג אותם בתור "עוד עסק נדל"ן"; אך חללי העבודה המשותפים לא מכוונים את הפרוג'קטור המרכזי שלהם לכיוון החללים, אלא לכיוון השיתופיות. הם מציעים, לאנשים ולחברות, להיות חלק מקבוצה, ומזכירים שיש ערך בלשבת ולעבוד יחד.

חללי העבודה המשותפים הם מתחמי נדל"ן נוחים, אבל גם, ואולי בעיקר, מקום שמכנס ביחד אנשים, שמפיג מתחושת הבדידות, שמאפשר שייכות והזדהות, וגם מהווה פוטנציאל לחיבורים והזדמנויות. זאת, בעיני, סופר חדשנות, כמעט בלי דיגיטל.

בחזרה אל הבנק. אנחנו שמחים להמנע מלהגיע אל הבנק כי הוא "רק בנק", ואת מרבית הערך שהוא מציע היום אפשר וכדאי לצרוך בדיגיטל, מבלי לצאת מהבית. אבל הבנק לא חייב להיות רק מקום להעברת כספים, הגדלת מסגרת אשראי או נטילת הלוואה. הבנק יכול להיות גם מקום שמפגיש בין אנשים להזדמנויות עסקיות, מספק שירותים פרונטליים בקבוצות או מעביר הרצאות מקצועיות בשעות הערב. הבנק יכול להיות מקום ששווה לצאת בשבילו מהבית.

על הדרך, אולי פחות סניפים יסגרו ונוכל לשוב וליהנות מערך חשוב שקצת נדחק מהתודעה (בחסות פרסומות "כמה טוב בדיגיטל"): אנשים ויחס אישי. נגיע אל הבנק, ויחכה לנו מישהו, לא משהו. נשאל שאלה והוא יענה עליה, לא ישגר אותנוה ישר לדף "שאלות ותשובות" (FAQ), ש"מכיל את כל השאלות שרציתם לשאול", שממש במקרה, אף אחת מהן היא לא בדיוק השאלה שרצינו לשאול.

משווקי הדיגיטל היקרים: אל תשאירו אותנו בבית. לכל הפחות, אפשרו לנו לבחור. התאמצו ודאגו שיהיה נעים, נוח ובעיקר מועיל, גם לצאת ולהפגש פנים מול פנים, ולא רק באפליקציה. במיוחד עכשיו, כשכולם כבר ממילא בדיגיטל, זאת תהיה חדשנות של ממש. אלה שידעו לאחוז בה, יהיו גם אלה שנשמח לפגוש עוד מעט - כשיישבר לנו ממש מלהישאר בבית.

הכותבת היא מייסדת nora y (נורה וואי) - מיזם שמחבר בין אנשים לשיפור חוויית המשתמש בשנים הראשונות של הקריירה.