בחירות 2019
ליל השושנים הארוכות של הכנסת ה-20
תרגילים משפטיים, התעלמות מאנשי המקצוע, דריסה של עקרונות השוויון ושל בג"ץ: הלילה שבו נלחמו 17 ח"כים להאריך את הטבות המס לכפר ורדים היה בבואה נאמנה של תחלואי הכנסת היוצאת. וזה לא היה פרי הבאושים היחיד של בולמוס החקיקה האחרון
08:1403.01.19
מאז אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת ביום רביעי בשבוע שעבר, פצחו הח"כים במסע חקיקה נגד הזמן והצליחו לאשר בתוך שבוע 33 חוקים בקריאה שנייה ושלישית, 6 הצעות חוק נוספות בקריאה ראשונה, ו־2 הצעות חוק בקריאה טרומית. המכנה המשותף לכולן הוא: רצון עז של הח"כים לאשר אותן, ומבט לנהנים מספק הצצה למניעים של הח"כים לקדם דווקא הצעות חוק כאלה - ולא אחרות.
בראש הרשימה ניצבת הארכה שנויה במחלוקת של הטבות המס שניתנו לשורה של יישובים, ובהם כפר ורדים המבוסס. מי שצפה בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בלילה שבין שלישי לרביעי יכול היה לחשוב בטעות שגורל המדינה מונח על כתפיהם של 15 חברי כנסת. אלה נלחמו כאחוזי תזזית בעד הארכה של הוראת השעה שמבטיחה לתושבי כפר ורדים הטבת מס בשיעור 11% מהשכר. ההוראה, שמשפרת את הטבות המס "זמנית" גם ליישובים כמו עכו וקריית שמונה, תעלה לקופה הציבורית יותר מ־60 מיליון שקל.
אבל זה לא עיקר הבעיה. אישור ההצעה פה־אחד ‑ 17 תומכים ואפס מתנגדים ‑ היה משל לפעילות הכנסת בקדנציה החולפת: הפופוליזם גבר על ההיגיון, תהיות על שוויון ועל צדק נענו בביקורת, והיחס לדרגים המקצועיים היה כאל קישוט. הליכי חקיקה תקינים נדמו בכנסת ה־20 כהמלצה בלבד, וכל מי שניתנה לו הזמנות לעשות סיבוב על חשבוננו, ניצל אותה. והכל ‑ בחסות מפלגות הקואליציה והאופוזיציה כאחד.
הוורדים ניצחו את הפקידים
אנשי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד המשפטים התנגדו נחרצות להארכה של הטבות המס. ראשית, הם טענו, הטבות מס ליישובים בפריפריה אינן משיגות את יעדן ‑ קידום הפריפריה. כל הגורמים שבחנו את הנושא ממליצים להשקיע את הכסף במתן שירותים לכלל התושבים, במקום למבוססים שבהם לשלם פחות מסים. אבל בכנסת לא היו מוכנים לשמוע - לא כשההטבות אושרו מוקדם יותר בקדנציה, בעלות של יותר ממיליארד שקל, ולא עכשיו כהוראת שעה לחצי שנה שתמשיך לפזר עוד עשרות מיליונים רק בתקופה זו.
יתר על כן: ההוראה החדשה עומדת בסתירה למתווה הטבות חדש, אחיד ושוויוני, שגובש בעקבות ביקורת קשה שהטיח בג"ץ במדינה על האפליה בהטבות המס שניתנו במשך שנים. בהחלטתם להמשיך במתווה הקודם לשנתו רביעית, חברי ועדת הכספים תקעו בליל שלישי אצבע אחת בעינו של המחוקק ואצבע אחת בעינו של בית המשפט.
מליאת הכנסת אתמול: שולי מועלם רפאלי, מיקי זוהר ותמר זנדברג צילום: אוהד צויגנברג
זו לא הפעם הראשונה שהכנסת והממשלה מתעלמת מעמדת הדרגים המקצועיים והיועצים המשפטיים. היא עשתה זאת כאשר אישרה תקציב דו־שנתי, כשהסכימה לקיצוץ מסיבי לשם מימון העלאת שכר השוטרים ב־20 מיליארד שקל, וכאשר קידמה יוזמות כמו החוק למינוי פוליטי של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה, וכמו חוק הנאמנות בתרבות.
ליל הוורדים בוועדת הכספים גם הזכיר לנו שלכנסת הזו אין שום כבוד להליך החקיקה. הכל מותר, כל עוד הוא מקדם את האג'נדה שלך. אותם חברי הכנסת שזעקו לפני שנתיים, ובצדק, על ליקויים בחקיקת חוק מס דירה שלישית, הם שהתחכמו והכניסו את הטבות המס בתור הסתייגות לחוק שאין בינו לבין פריפריה דבר וחצי דבר ‑ החוק לפיקוח על הגמ"חים החרדיים, שבמקרה היה מונח על השולחן.
התחבולה הזו היתה נוחה ליו"ר ועדת הכספים משה גפני. משפת גופה של היועצת המשפטית של הוועדה בדיון ניכר שאפילו היא ‑ שגיבתה את המהלך ‑ ברור שהמסלול הזה לא ראוי ולא מכבד את מעמדה של הכנסת. פקידי האוצר ניסו תחילה לבלום את גפני באמצעות הטענה שהארכת הטבות המס היא הצעת חוק תקציבית, כלומר נושאת כרוכה בעלות תקציבית, ולכן טעונה אישור ברוב של יותר מ־50 חברי כנסת. גפני הגיב מיד בבקשה להצבעה חוזרת על תקנות CRS, תקנות שישראל התחייבה לאשרן במסגרת אמנה בינלאומית נגד העלמות מס. הפקידים התקפלו, וההטבות אושרו.
אבל בהסתייגות העקומה טמונה בעיה חמורה עוד יותר. מי שהגיש אותה היה יצחק כהן, שהוא סגן שר האוצר. לא מדובר בדקדוק עניות: חבר כנסת רשאי להציע כהסתייגות להצעת חוק קיימת גל הצעה אחרת, גם בלתי־קשורה אליה בעליל. שר או סגן שר שרוצים לקדם חקיקה צריכים לעשות זאת בדרך המלך ‑ להיעזר בגורמים מקצועיים במשרד ולהפיץ אותה לציבור. רק ברגע האחרון, לאור ביקורת חריפה של היועץ המשפטי של האוצר, הדבר נמנע. ההארכה אושרה בדרך אחרת.
המצער מכל הוא שלא נמצא אף צדיק בסדום שיתנגד לאישור. כאמור, 17 הצביעו בעד, אפס נגד. בכנסת הזו, כמו בממשלה, הצעות החוק הבעייתיות נהנות מתמיכה גורפת, בעוד חברותיהן המתבקשות באמת ‑ למשל העלאת גיל הפרישה לנשים ‑ אינן מוצאות מי שיישא אותן על גבו. מי שחתם את האירוע בסיבוב לא מוצלח היה שר האוצר כחלון, שבאחת ורבע אחר חצות אחר שלח הודעה שבישרה כי בתמיכתו הוארכו הטבות המס. במקום להתבייש באובדן עמוד השדרה המקצועי והאתי, הוא לקח קרדיט על מה שלא מנע.
מימין: נחמן שי ואיתן כבל צילום: אוהד צויגנברג ללקלק מהר, לפני שייגמר
כמו בהטבות לכפר ורדים, גם אישור חוק הפיקוח על הגמ"חים נעשה על אפם וחמתם של אנשי המקצוע ‑ במקרה זה אנשי רשות שוק ההון. החורים שניקבו חברי הכנסת בחוק הותירו את הרשות בלי שיני אכיפה מושחזות ‑ העיקר שהם־עצמם יזכו בכותרת לקראת הפריימריז הקרבים.
חוק הגמ"חים אושר ברגע האחרון לא מפני שהוגש באיחור: הצעת החוק היתה תקועה כשנתיים בוועדת הכספים בשל הדרישות הרבות של היו"ר גפני להקל בפיקוח על מוסדות הצדקה החרדיים. בסופו של דבר הבין גפני שאין ברירה, הגמ"חים יצטרכו לפעול תחת פיקוח ולו בגלל החשש מהלבנת הון, ושמוטב לו להיות זה שיקבע את גבולות הרגולציה.
למרות זאת, גפני הצליח לרכך מאוד את דרישות האוצר. רשות שוק ההון אפילו ביקשה בשלב מסוים לוותר על החקיקה בשל התנאים הבלתי אפשריים שהציב לה גפני.
גפני אף ניצל את הרצון העז של האוצר להסדיר את העברת המידע בין רשות המסים לרשויות המס בעולם כדי לקבוע שהגמ"חים ‑ חרף היותם מוסד פיננסי ‑ יהיו פטורים מביצוע בדיקות נאותות וזיהוי ללקוחות, ופטורים מדיווח לרשות המסים על ההפקדות בהם. כך ימשיכו המוסדות האלה להיות חור שחור בפעילות הפיננסית, תוך הפרת האמנה הבינלאומית ושימורם כקרקע פורה להלבנת הון והעלמות מס.
ח"כ יהודה גליק צילום: אוהד צויגנברג בולמוס החקיקה של השבוע האחרון אפשר לח"כים לנקות את השולחן מעוד שורה ארוכה של יוזמות, מוצלחות יותר ופחות, שאותן לא יכלו בשום אופן להרשות לעצמם לדחות לקדנציה הבאה.החוק להוספת סגן ראש עיר בשכר בעיריית תל אביב־יפו, למשל, שעלותו כמיליון שקל בשנה, הועבר במהירות רבה. היוזמה נחשפה לפני חודשיים ב"כלכליסט" כאשר התברר שחברי כנסת מהליכוד מבקשים לכלול אותה בהצעת חוק אחרת למינוי סגן ראש עיר נוסף בערים מעורבות. משרד האוצר התנגד לתרגיל, אבל בליכוד מיהרו לשלוף לטובת היוזמה הצעת חוק אחרת שצלחה בקלות את כל המכשולים.
בקצב מהיר במיוחד עברה בקריאה הראשונה הצעת חוק הפקטור, שמבטיחה הקלות במתן ציון "עובר" במבחני ההסמכה של עורכי הדין. רק השבוע היא אושרה בקריאה הטרומית, ולאחר דיו בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ מיקי זוהר, המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, היא אושרה גם בקריאה השנייה. יוזמי החוק, ובהם הח"כים אוסנת מארק ואמיר אוחנה מהליכוד ועיסאווי פריג' ממרצ, פועלים לאישורה הסופי במליאה בשבוע הבא, בכינוס פגרה מיוחד של הכנסת.
ח"כ דב חנין. נפרד מהכנסת צילום: אוהד צויגנברג
הצעת החוק קובעת כמי נבחן שקיבל ציון של 55 בבחינת ההתמחות של לשכת עורכי הדין ייחשב כאילו עבר את הבחינה. היא תחול גם על הנבחנים שנבחנו במבחנים קודמים, החל במבחן האחרון שהתקיים בנובמבר 2015. "מיום שאפי נווה נבחר לנשיא לשכת עורכי הדין", הסביר זוהר לנציגי הלשכה, "הוא קידם אג'נדה שנועדה לחסום את דרכם של עורכי דין חדשים". היועץ המשפטי של ועדת החוקה עו"ד גור בליי התריע מפני חקיקה פרסונלית, וטען שמדובר בהסדר חריג המעורר חשש בפגיעה בשוויון. נציגת משרד המשפטים הודיעה כי הממשלה מתנגדת. אבל זוהר לא התרצה, והשיב כי "הכנסת היא הריבון, ועמדת הממשלה לא תתקבל בעת הזו".
והיו גם חדשות טובות. הממשלה הסכימה להעברת חוק הטבק, שיגביל פרסום ושיווק של מוצרים כמו סיגריות. למרות לחצים מצד תעשיית הטבק והסיגריות האלקטרוניות ומצד בעלי הפיצוציות, ועדת ההסכמות המשותפת לקואליציה ולאופוזיציה אישרה את קידום החוק עוד בכנסת הזו. זאת לאחר שח"כ איתן כבל, שיזם את ההצעה עם ח"כ יהודה גליק, איים שהאופוזיציה תתנגד לכל הצעות הקואליציה אם ההצעה לא תאושר.
סוגרים פינות
לחצים מצד בעלי עניין דווקא עבדו במקרה של הצעה אחרת: תיקון לחוק ההגבלים העסקיים שאושר בכנסת בקריאה השנייה והשלישית. אמנם, התיקון מאפשר להטיל קנס מנהלי בסכום של עד 100 מיליון שקל על תאגידים ומונופולים שיפגעו בתחרות, במקום 24.5 מיליון שקל בחוק הקיים. אלא שהצעת החוק המקורית כלל לא כללה תקרה כספית, אלא רק הגבלה של הקנס ל־8% ממחזור החברה.
עוד הצעה שאושרה ברגע האחרון ממש היא חוק שירותי התשלום, שעבר בהליך מזורז בוועדת הרפורמות ואחר כך בקריאה שנייה ושלישית במליאה. חברות כרטיסי האשראי, הבנקים וגופים חוץ־בנקאיים העלו שורה של הסתייגויות מהחוק, אבל יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה מסיעת כולנו ‑ שפורשת כעת מהכנסת ‑ כינסה את הוועדה לסדרת ישיבות מרתוניות. החוק שאושר מסדיר את השימוש באמצעי תשלום חדשניים כמו אפליקציות תשלום סלולריות.
ברגע האחרון אושר גם חוק הסדר ההימורים בספורט, שקובע כי משרד התרבות יסתייע במועצה להסדר הימורים בספורט לחלוקת תמיכות בספורט.בחוק ההסדרים האחרון נקבע שתקצוב אגודות וגופי הספורט יבוא מתקציב המדינה, במקום מרווחי הטוטו כבעבר, וכי רווחי הטוטו יועברו לתקציב המדינה. מי שאמור היה לחלק את הכספים הוא משרד התרבות והספורט. אלא שהמשרד היה ערוך לחלק את הכספים רק לאיגודי הספורט, ועלתה השאלה מי יחלק לכל יתר. הפתרון היה הוראת שעה שלפיה בארבע השנים הקרובות, הטוטו יהיה אחראי להקצאת הכספים.
מהחוק החדש מרוויחים מרכז הפועל, מכבי, בית"ר ואליצור, שמעמדם התחזק על חשבון הקבוצות עצמן. ראשי המרכזים, שיש להם השפעה במפלגות ‑ מכבי בליכוד והפועל בעבודה ‑ לחצו; הוקמה ועדה משותפת לכספים ולחינוך; מיקי זוהר שעמד בראשה קידם את החקיקה, ומן הסתם גזר קופון פוליטי.
היוזמות שכשלו במבחן הזמן
לחץ הבחירות דחף את חברי הכנסת לאשר סופית גם את הצעת החוק הממשלתית הנוגעת לפינוי שדה דב ‑ הצעה שמאפשרת לשר הביטחון לבחון שוב את עמדתו לגבי מועד פינוי השדה, שתוכנן ליולי 2019. חקיקת החוק היא ניצחון לראש העיר אילת מאיר יצחק לוי, שמוביל מאבק ארוך למניעת הפינוי. לוי, פעיל ליכוד, הצליח לשכנע את חברי הכנסת הפוזלים אל הפריימריס.
מנגד, כמה הצעות חוק אחרות לא שרדו את האתגר שהעמיד להם הפיזור המוקדם של הכנסת. אחד הבולטים שבהם, שנתקע לאחר שעבר בקריאה ראשונה, הוא הצעת חוק היועמ"שים שהובילה שרת המשפטים איילת שקד. החוק מעביר את מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לוועדות איתור, במקום מכרז, הסדר שיגביר את הפוליטיזציה של המשרה. גם היוזמה המכונה חוק חוק גדעון סער, שנועדה לחייב את נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה על ראש הסיעה הגדולה, נכשלה: היא לא הגיעה אפילו להצבעה בקריאה הטרומית.
