$
בארץ

בדרך ל־9 באפריל: גירושים מחושבים

הפירוק של המחנה הציוני אינו צפוי להיות הפיצול האחרון לפני הבחירות, והוא פותח פתח לשלל חיבורים; מינויי שרים בזמן ממשלת מעבר הפכו לצ'ופר פוליטי; ומי הח"כ החדש שיקבל 170 אלף שקל על ארבעה חודשי עבודה בלבד

צבי זרחיה 08:0802.01.19

1

 

הודעתו אתמול של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי על פירוק רשימת המחנה הציוני והתמודדות העבודה בבחירות לכנסת ה־21 בלי התנועה בראשות ציפי לבני, מגבירה את אפקט הפיצולים ברשימות במערכת הבחירות הנוכחית. הפיצול במחנה הציוני קרה לאחר שבמוצאי שבת הודיעו שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד על פרישתם מהבית היהודי והקמת מפלגת הימין החדש — וייתכן שאינו האחרון במערכת הבחירות הנוכחית.

 

מאידך, הפיצולים הללו מגדילים את פוטנציאל האיחודים האפשריים עם מפלגות אחרות. כך למשל, גבאי כבר פנה אתמול לבני גנץ והציע לו לרוץ יחד. לבני עצמה סיפרה אתמול שבאחרונה, עוד קודם להודעת גבאי, פנו אליה מספר חברי כנסת ממפלגת העבודה וביקשו להתפצל ולחבור אליה, להתמודדות ברשימת התנועה כרשימה עצמאית, אך היא סירבה לכך.

 

יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי מודיע על פירוק המחנ"צ ומפתיע את לבני (מימין) יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי מודיע על פירוק המחנ"צ ומפתיע את לבני (מימין) צילום: אוהד צויגנברג

 

 

גבאי היה מחושב בעיתוי הודעתו על הגירושין מלבני. אם היה זורק לה את המפתחות בשבוע שעבר, לבני עם 4 ח"כי התנועה ועוד 4 ח"כים ממפלגת העבודה, אם אמנם היו מתפצלים ממנה (וביחד מהווים שליש מהמחנה הציוני), היו יכולים להתפלג ממנו ולהקים סיעה עצמאית שגם היתה נהנית ממימון הבחירות ומזמן תעמולה (כפי שהשכילו לעשות בנט ושקד, שעזבו את הבית היהודי בדיוק ביום שאפשר להם גם להשתחרר מחובותיה הכבדים). אלא שהיום הקובע להתפלגות של רשימות חל ביום ראשון האחרון, ולכן אם חברי כנסת מהעבודה ירצו כעת להתמודד בבחירות הקרובות עם התנועה, הם לא ייהנו ממימון בחירות ומזמן תעמולה.

 

אחרי הפיצולים מגיע תור המיזוגים: במפלגת העבודה כאמור מקווים לרוץ יחד עם גנץ (חוסן לישראל), וגנץ עצמו דן בהתמודדות משותפת עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. גם יאיר לפיד מעוניין בשילובו של גנץ, אך לפי שעה מסרב גנץ להיות מס' 2 בשום מפלגה, וייתכן גם שיחבור ליו"ר גשר ח"כ אורלי לוי אבקסיס.

ואילו, לבני עצמה, הכריזה על התמודדותה לכנסת בראשות התנועה, וגם היא תחפש חיבורים. לבני שכבר היתה בארבע רשימות לכנסת מביאה אתה כנדוניה תקציב נכבד של כ־12.2 מיליון שקל (7.8 מיליון שקל — כספי מימון בחירות ל־6 חברי כנסת, כולל עמיר פרץ שחזר לעבודה אך המימון בגינו נשאר בתנועה, 2.1 מיליון יתרה של מפלגתה, ועוד כ־2.3 מיליון שקל מכספי מימון מפלגות בארבעת החודשים שעד הבחירות).

 

גם מקורבי רה"מ בנימין נתניהו בדקו באחרונה אפשרות לחיבורים בסיעות הימין, למשל עם כולנו או ישראל ביתנו, בשל חשש שחלק ממפלגות הימין לא יעברו את אחוז החסימה וכדי ליצור גוש גדול שיאפשר לנתניהו להקים את הממשלה הבאה. אלא, שכחלון וליברמן, שפרשו מהליכוד, והקימו מפלגות עצמאיות לא מוכנים לרוץ תחת המטרייה של נתניהו והליכוד. המשך יבוא.

 

2

 

מינוייהם של יואב גלנט לשר הקליטה ושל ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) לשר לענייני דתות נעשו כדי למצוא סידור עבודה לשניים, ולא נועדו לקדם את פעילותם של משרדי הקליטה והדתות. גלנט, בעצם פוטר שלשום על ידי יו"ר כולנו כחלון בשל התמודדותו בפריימריס הקרובים בליכוד. מכיוון שנתניהו מעוניין שגלנט ימשיך לכהן כחבר בקבינט המדיני־ביטחוני (כי הוא האלוף במיל' היחיד החבר בו כיום), שאל ראש הממשלה את כחלון אם הוא מתנגד למינוי גלנט לשר במשרד אחר - וכחלון הודיע שלא יתנגד. כך, גלנט מונה אפוא לשר הקליטה במקומו של שר התיירות יריב לוין, שמונה לתפקיד כממלא מקום בדיוק 9 ימים קודם לכן.

 

 

 

 

כך או כך, כחלון, קיבל לידיו את תיק השיכון, שבו הוא ימלא את מקום השר, בלא מנכ"ל. הוא לא מתכוון למנות מנכ"ל קבוע אלא למנות את אחד הסמנכ"לים לתפקיד. משרד השיכון יתפקד אפוא במשך כחצי שנה בלא שר קבוע ועם ממלא מקום מנכ"ל (במקומו של המנכ"ל חגי רזניק שהתפטר והצטרך לגשר).

 

אשר לווקנין: מינויו לשר לענייני מהווה צ'ופר מיוחד לפני סיום כהונתו בכנסת. וקנין מכהן בכנסת ברציפות מאז שנת 1996, ובעבר שימש כסגן שר התקשורת וכסגן שר העבודה והרווחה בתקופה האחרונה הודיע על רצונו לפרוש מהכנסת אם כי אחר כך שינה את דעתו. תיק הדתות אינו מאויש במשרה מלאה מאז פטירתו לפני חודשיים של השר דוד אזולא ויוצא אפוא שבמשך 8 חודשים עד להקמת הממשלה לא יהיה שר קבוע למשרד.

 

כאילו לא די בכך, רה"מ נתניהו, המחזיק גם בתיקי הביטחון, חוץ, ובריאות, הודיע כי עד לסוף ינואר 2019 ימנה שר חוץ - ככל הנראה ישראל כץ.

 

עד לשנת 2001, עת תוקן חוק יסוד הממשלה, בממשלת מעבר לא ניתן היה להתפטר או לצרף שרים ל"ממשלת מעבר" (כלומר ממשלה בתקופה שבה הכנסת התפזרה עד להקמתה של ממשלה חדשה). אבל אז שונה החוק שהופך בעצם את ממשלת המעבר ל"ממשלה היוצאת" ממנה ניתן להתפטר ואף למנות שרים.

 

הסכנה היא שמינוי שרים חדשים לתקופה קצובה של כמה חודשים בממשלה היוצאת פוגעת במשילות של הממשלה, פוגעת בעבודתם של אותם משרדים, ונועדה לספק צ'ופרים פוליטיים בלבד.

 

3

 

התפטרותו שלשום של יואב גלנט מהכנסת גרמה לכניסתו היום למשכן של חבר כנסת חדש מסיעת כולנו - אשר פנטהון־סיום. פנטהון־סיום יושבע לכנסת שיצאה אתמול לפגרת הבחירות, וכל כהונתו תהיה בפגרה. הוא יקבל מהכנסת 4 משכורות בסכום כולל של 170 אלף שקלים. (משכורות ינואר-אפריל 2019, מאחר שהכנסת ה־21 תושבע רק בסוף אפריל 2019). כמו כן, יהיה זכאי לרכב צמוד מהכנסת, להעסקת 3 יועצים פרלמנטריים, לשכה פרלמנטרית בכנסת ועוד.

 

פנטהון־סיום (48) עבד בעבר בראש משלחת הסוכנות היהודית באתיופיה. הוא בעל תואר במכללת וינגייט ותואר שני בהגירה ושילוב חברתי מהמרכז האקדמי רופין. לא ברור אם ישולב ברשימת כולנו במקום ריאלי בבחירות הקרובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x