מנדלבליט התייעץ עם יועמ"שים לשעבר: האם להודיע על אישום נגד רה"מ לפני הבחירות?
היועמ"ש העלה את הסוגייה במסגרת המפגש השנתי שהוא מקיים עם קודמיו בתפקיד; ההערכה היא שהרוב המכריע של המשתתפים תמכו בפרסום ההודעה לפני הבחירות, אך רק אם הדבר ייעשה למעלה מחודש לפניהן; מטעם מנדלבליט נמסר: "היועמ"ש לא התחייב באשר למועד בו יקבל את החלטתו"
לפני כשנתיים ייסד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פורום של יועצים משפטיים ופרקליטי מדינה לשעבר כדי להתייעץ עימם במפגש שנתי בשאלות הגדולות על סדר היום. לפני כשבוע התקיימה פגישה כזו שבה עלתה השאלה האם יש לפרסם החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות, או אחריהן. יש לציין כי בפגישה נכחו גם פצ"רים לשעבר, ונידונה בו בעיקר סוגיית דיני מלחמה. דבר הפגישה פורסם לראשונה הערב (ג') בחברת החדשות.
- הדילמה של מנדלבליט: האם להעמיד לדין את ראש הממשלה לדין לפני הבחירות או אחריהן
- הלחץ על מנדלבליט: לחטוף מימין או משמאל
- יועמ"ש הוועדה לביקורת המדינה על מנדלבליט: ההחלטה בעניין מימון הגנת נתניהו "מעלה שאלות"
בפגישה שהתקיימה במלון כרמים שבהרי ירושלים השתתפו בין היתר אהרון ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ומשה לדור. אחד ממשתתפי הפגישה שאישר את קיומה סירב להתייחס לתכנים וגם לשאלה האם כולם השיבו אותה תשובה. אבל ההערכה היא שהרוב המכריע של המשתתפים תמכו בפרסום ההודעה לפני הבחירות, במידה שהדבר ייעשה למעלה מחודש לפניהן.
מטעמו של היועמ"ש נמסר כי הוא מקיים מדי שנה מפגש שנתי עם היועצים המשפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה לדורותיהם, בהשתתפות פרקליט המדינה ובכירי ייעוץ וחקיקה בפרקליטות. "המפגש נקבע מבעוד מועד לפני מספר חודשים והוא התקיים זו השנה השנייה ברציפות. במפגש שהתקיים לפני שבוע עלו סוגיות משפטיות שונות, העומדות על סדר היום הציבורי. במסגרת דברי חברי הפורום, הועלה נושא המועד לקבלת החלטה בתיקי ראש הממשלה. היועמ"ש לא העלה נושא זה מיוזמתו והמפגש לא נועד מלכתחילה להעלאת הנושא. היועץ התייחס לדברים במסגרת סקירתו, והסביר כי תהליך קבלת ההחלטות בתיקים אלה נמשך כסדרו על אף פיזור הכנסת. היועמ"ש לא התחייב באשר למועד בו יקבל את החלטתו".
מטעם פרקליטי ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "אנחנו מאמינים שלא יהיה שימוע כי לא היה כלום. זה לא דמוקרטי להתחיל שימוע לפני הבחירות, כשלא ניתן לסיימו אחרי הבחירות. לא ייתכן שהציבור ישמע רק צד אחד ולא את הצד השני. היו מקרים רבים ששמיעת הצד השני בשימוע הביאה לסגירת התיקים. לכן להכריז על שימוע במערכת הבחירות בלי לשמוע את הצד השני זה עיוות של הרצון הבוחר ופגיעה קשה ברצון הדמוקרטי".