הכמוסה
חידת 20 הסנט: למה נשים מקבלות פחות כסף על אותו מוצר בדיוק?
המחקרים פורצי הדרך של ד"ר תמי קריכלי כץ וד"ר טלי רגב משתמשים בין היתר במאגרי מידע ענקיים כדי לחשוף את האופן שבו הסטריאוטיפים מעצבים את חיינו - ממכירות פומביות ברשת ועד ניסוח של שאלות במבחן
בשפה העברית קשה להימלט מלהסגיר את מינם של הצדדים לשיחה. "בואי", "תראי", "רוצות". עברית היא מה שנקרא "שפה ממוגדרת". המשמעות היא שכשאנחנו מדברים בתמימות רבה אנחנו מפעילים סטריאוטיפים שמשפיעים על שותפינו לשיחה.
הנה דוגמאות מוחשיות להפליא, מסדרת הניסויים שערכה ד"ר תמי קריכלי כץ, משפטנית וסוציולוגית מאוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי. הן ביקשו מנשים וגברים לעשות מבחן במתמטיקה. חלק מהשאלונים נוסחו בלשון נקבה ("מלאי", "חשבי", למשל) וחלק בלשון זכר "חשב", "הצג"). התוצאות מדהימות: כשהמבחנים נוסחו בלשון נקבה הציון הממוצע של הנשים היה 60 לעומת 55 כאשר הם נוסחו בלשון זכר. אצל גברים קרתה תופעה הפוכה: הציון שלהם היה 64 בממוצע כאשר ההנחיות נוסחו בנקבה וטיפס ל-70 כשהן נוסחו בלשון זכר.
מה המשמעות?
"שהשפה היא מוסד תרבותי שעושה עלינו עבודה חזקה ומספר לנו איך אנחנו אמורים להתנהג - גם באופן לא מודע. אז כשפונים אלי בזכר או בנקבה זה מפעיל את הסטריאוטיפים האלה, ואני מתנהגת אחרת לפי הפנייה", מסבירה קריכלי כץ. "לפעמים יעזור לי שאני אישה ולפעמים זה יפגע בי. אם הקונטקסט הוא משימה במתמטיקה, והסטריאוטיפ הוא שנשים לא כל כך טובות במתמטיקה, אז פנייה ממוגדרת תגרום לי להצליח פחות. וכשהמשימה לא היתה מבחן במתמטיקה אלא קטע קריאה על אמפתיה - שסטריאוטיפית נשים יכולות להיות טובות בה, נשים הצליחו יותר בהתאם לסטריאוטיפ".
לפני שממהרים להדביק סטריאוטיפ שלילי לסטריאוטיפ, קריכלי כץ מזכירה שיש להם גם יתרונות ושאנחנו זקוקים להם. "אם אדם נכנס למעלית שיש בה עוד מישהו, הוא לא יצא בלי לדעת אם זה היה גבר או אישה, ואם הוא לא יידע הוא יעצור עד שיבין. אנחנו עושים את זה כי מגדר זו קטגוריה שיש לה המון משמעות עבורנו. אם האדם במעלית היה גבר, יש לי תסריט סטריאוטיפי אוטומטי שמופעל באופן לא מודע, ואני מבינה עליו המון דברים שלא הבנתי קודם".
ד"ר תמי קריכלי כץ צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב
אחד השימושים שאנחנו עושים בסטריאוטיפים האלה הוא בקניות באיביי. אתר המכירות הפומביות לא מגלה את המגדר של המוכרים, ובכל זאת הקונים מחפשים לכך רמזים - למשל בשם המשתמש, ובעזרתם קובעים את המחיר שהם מוכנים לשלם. מחקר מרתק נוסף של קרילכי כץ ורגב מצא שעל כל דולר שבו גברים מוכרים באיביי, נשים מוכרות ב-80 סנט - על אף שהמוצר זהה לגמרי, חדש מהקופסה, מתואר באופן דומה ואיביי אינה מגדירה את המוכרים כאישה או גבר.
"הפקנו נתונים לגבי כל המכירות של 420 מוצרים רבי מכר באיביי בארצות הברית בשנים 2009-2012, קצת יותר מ-600 אלף מכירות פומביות בין אנשים, וראינו שלמרות שהמחיר ההתחלתי זהה והמוצר הוא אותו מוצר, חדש לגמרי, יש פער של 20% במחיר. וכשאישה וגבר מוכרים כרטיס מתנה באמזון, שהוא שווה ערך לכסף ושווה 100 דולר. נשים יקבלו בממוצע 7% פחות מגברים".
זה אומר שכשאנשים נכנסים לקנות באיביי, הם שמים לב אם הם קונים מג'ניפר או מאנדרו, וזה בא לידי ביטוי במחיר שהם מוכנים להציע?
"כן, לצערי".
למה נשים קיבלו 20% פחות במחיר?
"אני יכולה לשער. היו מחקרים בעבר שבהם נתנו לאנשים לקרוא מאמר. לחלק אמרו שגבר כתב אותו לחלק שאישה כתבה אותו, ולמרות שזה אותו מאמר בדיוק, בממוצע אנשים שחשבו שהוא נכתב על ידי גבר חשבו שהוא יותר טוב מאלה שנאמר להם שהוא נכתב על ידי אישה. המאמר נצבע על ידי המחשבה אם גבר או אישה נמצאים מאחוריהם. ואם אישה מוכרת אותם אני מוכנה לשלם עליהם פחות כי הם פחות מלהיבים אותי".
רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת
"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ).
