ל הגג של דיזנגוף סנטר בלב תל אביב, מעל הררי פיח האוטובוסים הרועשים, לצד בריכת שחייה מקורה וחממות תבלינים הידרופוניות, ניצבת כוורת דבורים שוקקת. יוסי אוד (60), מחנך לשעבר, ניגש אל הכוורת ללא חליפה. הדבורים מקיפות אותו, מתיישבות על שפתיו, ידיו וכמעט כל גופו, אך אינן עוקצות. אוד נראה רגוע ומתענג על הרגע.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
כוורת הדבורים הזאת אינה רגילה. מדובר בכוורת חכמה ששייכת למיזם משותף של פרויקט הדבורים העולמי (World Bee Project) וענקית הטכנולוגיה אורקל, ושמצוידת בשלושה חיישנים: מד־טמפרטורה, מד־לחות ומיקרופון, שמנטרים כל פעילות ושינוי בכוורת. באמצעות ניתוח דפוסי זמזום הדבורים וסביבת המחיה שלהן ניתן להבין אם הן מייצרות דבש, אם פולש מאיים על הכוורת או אם החל תהליך היפרדות — תופעה שבה חלק מהדבורים עוזבות יחד עם המלכה המבוגרת את הכוורת כדי לחפש מקום אחר.
הכוורת בגג של דיזינגוף סנטר. לפחות 30% מהדבורים בעולם נכחדו ב־50 השנה האחרונות צילום: עמית שעל
הכוורת החכמה מחוברת לקולטן שמש, שמספק לה אנרגיה, ול־WiFi של הסנטר, שמזרים את המידע הנאסף בתוכה למחשבי הענן של אורקל. המיזם, שנמצא בימים אלה בשלב הפיילוט באנגליה, אירלנד וישראל, שואף לחבר מיליוני כוורות מכל העולם לרשת מידע עצומה שתרכז את הנתונים, ואלה ינותחו על ידי אלגוריתמים ייחודיים. ניתוח הנתונים יאפשר לחוקרים להסיק מסקנות ודרכי פעולה שיועברו למגדלים, שעומדים היום חסרי אונים מול התעלומה הגדולה של 50 השנה האחרונות: מדוע הדבורים נכחדות מן העולם?
סכנה לתזונה האנושית
לדבורים יש חשיבות מכרעת עבור המין האנושי, משום שהן מאביקות כ־75% מהצמחים שמהם אנחנו ניזונים. בעשרות השנים האחרונות אוכלוסייתן הלכה והתמעטה בשיעורים מבהילים — 30%–60% — עקב תקיפות של טפילים ושימוש בחומרי הדברה. אחת הסיבות לפערי ההערכות העצומים היא חוסר הידע המספק על התופעה, שפוגע גם ביכולת להיאבק בה כראוי. כאן נכנס לתמונה פרויקט הדבורים העולמי.
"ב־50 השנה האחרונות היקף הייצור החקלאי התלוי בהאבקה עלה ב־300%, אך במקביל אוכלוסיית הדבורים מתרסקת", אומרת המנכ"לית ומייסדת הפרויקט סביהה רומני־מאליק (Rumani Malik). "1.4 מיליארד מקומות עבודה ואספקת מזון בשווי של 577 מיליארד דולר בשנה תלויים בהאבקת דבורים. ככל שנאגור יותר מידע כך נוכל לדעת יותר.
כוורות על גגות בלונדון צילום: אסף לב
"אני נולדתי בפקיסטן, בחלק של העולם שבו רוב האנשים חקלאים ועניים. חשבתי כמה נפלא היה אילו יכולתי להעביר ידע ישירות ל־570 מיליון החקלאים הקטנים שפזורים ברחבי העולם כדי להגביר את ההאבקה ולחזק את אבטחת המזון. הרעיון ליצור רשת עולמית של כוורות עלה בראשי לפני כשלוש שנים, אחרי שנפגשתי עם שתי חברות טכנולוגיה שמייצרות סנסורים לניטור מרחוק של כוורות. חשבתי שאלה בשורות מצוינות לדבוראים, אבל לא מספיקות כדי לפתור את הירידה ברמת ההאבקה הגלובלית. זה משבר שדורש רשת גלובלית של ניטור מידע על דבורים בסביבות שונות ומדענים שינתחו אותו. ב־2014 התחלתי את הפרויקט בשיתוף פרופ' סימון פוטס, המומחה הגדול בעולם לנושא. לפני שנתיים חברנו לאוניברסיטת רדינג, ובדצמבר שעבר אורקל אנגליה פרשה את חסותה עלינו".
אוד (מימין) ולב. "נראה כאילו הדבורים יצאו לסידורים ולא שבו" צילום: עמית שעל
שירות מגן דוד אדום לכוורות
"כשמסתכלים על כוורת שעברה היפרדות זה נראה כאילו הדבורים יצאו לעשות סידורים ופשוט לא חזרו", מסביר אסף לב, דירקטור טכנולוגיה בחברת אורקל. "לא רואים דבורים מתות רבות, שיעידו על מחלה קשה. יש אוכל וגלמים שנשארו בכוורת, כך שהן לא רעבו למוות. ובכל זאת הן נעלמו. את הסיבה לכך אנחנו מנסים להבין באמצעות ניטור המידע, ויש הרבה סיבות אפשריות, כמו ריסוסים למשל. הריסוסים המודרניים הם כל כך יעילים, וקשה לזהות אותם בכוורות".
לב מסביר כי הכוורת החכמה מאפשרת להתריע על מזיקים כמו הצרעה האסייתית. לפני התקיפה הצרעה מרחפת מעל הכוורת, ובעזרת המיקרופון שמותקן על הכוורת והצלילים שאותם מפיקות הדבורים שמבחינות בצרעה ניתן להתריע על בואה בזמן אמת, ולחסל את קיני הצרעות. כך גם הצליחו לגלות ולאבחן כוורות שנדבקו בווירוס ששמו נוסימיה ולתת התרעה לדבוראים כדי שיחלו לטפל בהבראת הכוורת.
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
אוד, שכבר הקים כוורות עירוניות בירושלים ובמודיעין, מציע גם שירות מגן דוד אדום לדבורים — הצלה של כוורות פראיות שהתגלו בבניינים ובעצים בעיר. "כל מה שצריך לעשות זה להתקשר אלינו, ואנחנו ניקח את הכוורות למקום בטוח שבו הן לא יציקו לתושבים. העיר היא מקום מושלם לגידול דבורים, אין בה הריסוסים שיש באזורים הכפריים והפריחה מתרחשת במשך כל השנה".
