מטריית הגנה למונופולים

"העדפנו את האינטרס של הצרכן הקטן על פני האינטרסים של הטייקונים", התפייט אתמול חבר הכנסת איתן כבל בהודעה לעיתונות, לאחר שוועדת הכלכלה בראשותו עשתה בדיוק ההיפך: התיקון לחוק ההגבלים העסקיים שאושר אצלו בוועדה לקריאה שנייה ושלישית עבר ריכוך ‑ ומספק כעת מטריית הגנה דווקא למונופולים ולתאגידים החזקים במשק.

רשות ההגבלים ביקשה לערוך תיקון פשוט בסעיף 50 ד' לחוק, ולאפשר לרשות להטיל איום ממשי על כיסם של גופים כלכליים חזקים שמנצלים את כוחם לרעה כדי לפגוע בתחרות, לחסום אותה או לגבות מחירים מופרזים. כיום מאפשר החוק להטיל קנס מינהלי של 8% ממחזור החברה, אך רק עד תקרה של 24.5 מיליון שקל ‑ גיבנת שהדביקו לחוק הפיקוח על הבנקים והממונה על שוק ההון, שחששו ליציבות הבנקים וחברות הביטוח. הרשות ביקשה לבטל את התקרה הכספית, שמאפשרת לה למעשה לפקח רק על מי שמחזור המכירות שלו נמוך. הרי כשתנובה, בזק או קוקה קולה ישראל נקנסו בעשרות מיליוני שקלים מתוך מחזור הכנסות של מיליארדי שקלים – זה כלל לא דגדג להן. 8% מהמחזור זה כבר סיפור אחר.

דיון בוועדת הכלכלה צילום: עמית שאבי

בישראל לא גילו שום פטנט חדש. הקנסות המנהליים שהטילה בשנים האחרונות נציבות התחרות האירופית על גוגל, אינטל, מיקרוסופט, ועל קרטלים של בנקים ומסכי טלוויזיה, נעו בין כמיליארד יורו לכארבעה מיליארד יורו. זה מרתיע, זה מפחיד, וזה יושב טוב טוב בראש של המנהלים והדירקטוריונים שם.

בישראל זה כבר לא יקרה. רק חמישה ח"כים מתוך 15 הגיעו אתמול לוועדה, וגילו מולם סוללה של ארגונים שמייצגים את הגופים החזקים במשק, על עורכי דינם והלוביסטים שלהם, שבאו לסרס את התיקון. ואמנם, בתום דיון דחתה הוועדה את בקשת הרשות, וקבעה תקרה של 100 מיליון שקל לקנס. לכאורה פי ארבעה מהקבוע כיום, בפועל בלוף אחד גדול. לחברה עם מחזור הכנסות נמוך, התיקון הזה לא רלבנטי. אבל לתאגיד ענק עם הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה ‑ ועוד איך.

ומי לא הגיע אתמול לוועדה להגן על התיקון שהוא שיווק בעבר כחלק מרפורמה מקיפה וחשובה מאין כמוה? שר הכלכלה אלי כהן שחתום עליו. זה שהיה אמור לדחוף ולשמור על התיקון. לאור הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת, יש לו עכשיו פחות משבוע לדאוג שמה שנשאר מהתיקון יובא לוועדת ההסכמות בין האופוזיציה לקואליציה ויאושר כבר בכנסת הנוכחית. לאור ההתנהלות שלו אתמול, נקווה שיעשה את זה.