האם אנו יצורים קהילתיים?

מוגש מטעם DUN'S 100

עולם היזמות טומן בחובו הרבה אתגרים ליזמים מעבר לאתגרי פיתוח מוצר. לא פעם יזמים נתקלים בצורך לקשרים שהרי להצלחת מיזם הזנק נדרשים הרבה אלמנטים תפעוליים כגון, מימון, שיתופי פעולה ולמידה של תחומים משיקים. הקהילות הראשונות שנוצרו בסטארטאפ ניישן הן בעצם אקסלרטורים, אמנם פורמט מעט שונה מקהילה קלאסית אשר מתאגדת עם מכנה משותף ועניין זהה, אך תוכניות האצה אלו בהחלט מייצרות קהילה.

מיקרוסופט הייתה חלוצה בתחום כבר משנת 2012, כך שיוצאי מחזור האקסלרטור שלה יהיו ויישארו לעד כחלק מהקהילה ומהנטוורקינג. מאידך, יש המון אקסלרטורים המשתייכים לתאגידים ומייצרים קהילה בתחומים שונים ומגוונים המשיקים למוצר שלהם. הביקוש להיות חלק מאקסלרטורים אלה הולך וגדל בכל שנה, שכן יש ערך רב בקשרים הנרקמים עם חברות תאגיד גדולות. נוסף על כך, קיימים אקסלרטורים רבים אשר עובדים באותו אופן אך לאו דווקא מקושרים לתאגידים, אלה כחברות פרוטפוליו של קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות וכל זרוע השקעה.

באופן טבעי גם האקדמיה מייצרת יזמים לעתיד ובשנים האחרונות אוניברסיטאות ומכללות הבינו את הפוטנציאל העצום שטמון בסטודנטים שלהם והחלו ליצור תוכניות יזמות שמעלות את קרנן של המוסדות.

גם חללי עבודה משותפים הינם שחקן משמעותי בזירת הקהילות, אשר מתוך הרצון לתת ערך ליושבי המתחם, יוזמים פעילויות רבות המהוות קרקע פורייה להקמת קהילה תומכת, המספקת שיתופי פעולה והרחבת הקשרים.

קהילה מתאגדת גם מתוכניות של עמותות של יחידות מודיעין בצבא או ארגונים המעודדים יזמות באשר היא.

יש לזכור את הקהילות שהתאגדו ממניעים אידאולוגיים כמו קהילת היזמיות שהוקמה בשנת 2012 ע"י הילה אוביל ברנר במטרה לקדם נשים בהייטק.

באוקוסיסטם יחסית לא גדול וממוקם ברובו במרכז הארץ, האם יש ערך ליזם להיות חלק מקהילה? כשאתה נמצא בכל מקרה בשולחן סמוך בקפה ליד אנג'ל גדול כמו גיגי לוי וייס, האם נדרשת לך רשת מכרים? האם מקבלים ערך מהכרויות עם אנשים שמכירים אנשים? מהכוונה ויעוץ? מניסיון של יזמים אחרים?

התשובה היא חד משמעית, בהחלט כן. חשוב למשקיעים לקבל המלצה, לראות שהיזם בעל תושייה ומייל היכרות תמיד יהווה קרש קפיצה עצום. חשוב לקבל המלצות והכוונה מיזמים או אנשים מהתעשייה, הדבר יכול להביא לחסכון עצום בזמן וניהול תהליכים נכון של המיזם.

קהילה היא מעטפת נדרשת ליזם. אילוסטרציה

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן

אז מה עושים יזמים בפריפריה?

אותם יזמים שגרים רחוק ממרכז הארץ ולא יכולים כל יום לנסוע לתל אביב - איך הם מגייסים כסף? איך הם מגייסים עובדים? איך הם לומדים להבין איך האקוסיסטם עובד, כאשר הם לא מגיעים למיטאפים פעמיים בשבוע?

"כשהקמתי את הסטארטאפ שלי, הבנתי שאני חייב עוד ידע, והידע היה במרכז, הייתי נוסע מלא ושורף הרבה זמן. מתוך הצורך הזה, הקמנו לעצמנו קהילה משלנו. העבודה הקשה של כל המתנדבים השתלמה והמעטפת התומכת הזאת בדמות שיתוף ידע ויכולת חיבורים למשקיעים חשובה ליזמים בצפון" אומר יעל לובן, מנהל קהילת החולה וואלי, הקהילה הראשונה של סטארטאפים וטכנולוגיה בגליל המזרחי, אשר ממש בקרוב תחגוג שנה של פעילות בכנס ראשון מסוגו בצפון שיפגיש לראשונה את כל הקהילות הטכנולוגיות שקמו בגליל, וימנה כ- 500 משתתפים ויכלול יזמים, משקיעים ואנשים מהתעשייה.

ב-2011 ארגון יוזמה לאומית בראשות אראל מרגלית, הקים בבאר שבע את חממת הסייבר הראשונה בישראל שמשכה לעיר חברות ענק כמו ORACLE, IBM, Dell-EMC וכו'. יוזמה אשר סימנה את באר שבע כבירת הסייבר עם יותר מ-2000 מקומות עבודה טכנולוגיים לצעירים בדרום. מטרת הארגון היא יצירת אקו-סיסטם כלכלי אזורי ויצירת מקומות עבודה איכותיים שיממשו את הפוטנציאל העצום בפריפריה.

האקוסיסטם היזמי לא נעצר בבאר שבע ואף המשיך דרומה לעיר אילת.

"ישנו פוטנציאל כלכלי גדול מאוד באזור הדרום ובאילת בפרט והיה ברור לנו שעל מנת לממש אותו, במיוחד בתעשיית החדשנות בה התחרות לא מקומית אלא גלובלית, עלינו להקים מערך הזנקה ותשתיות רציני ומקצועי. לאחר שנתיים של פעילות אנו כעת רואים את המשמעות הכלכלית והחברתית של "האב אילת": הצמחת חברות טכנולוגיה חדשות, גיוון תעסוקה, יצירת משרות חדשות, השקעות, חינוך העשרה ופיתוח הון אנושי, פיתוח תשתיות ועוד. אני מאמין שזו רק ההתחלה של מימוש הפוטנציאל האנושי והכלכלי הטמון באזור". מציין, אור חביב, מנכ"ל האב אילת, מרכז הסטארטאפים והטכנולוגיה הדרומי בישראל.

אלה אלפסי נחום היא מנהלת תקשורת שיווקית בדן אנד ברדסטריט