הצ'אנס לחוקק ולא רק לדבר

רגע האמת של חברי הכנסת, שמבטיחים לעשות הכל כדי לשמור על הכיס שלכם, הגיע.

הם אוהבים לדבר על יוקר המחיה בארץ. להתלונן על המיסוי והצרכנים הלא הנבונים; לתקוף את הריכוזיות או את תאגידי המזון שמעלים מחירים; לצעוק שהרגולטורים רופסים ולשאול לאן נעלם הפיקוח על המחירים. כולם הרי אשמים. כולם, כמובן, חוץ מהם.

דיון בוועדת הכלכלה (ארכיון) צילום: עמית שאבי

לדרוש תשובות ולהקים ועדות זה נחמד. אבל העבודה האמיתית של חברי הכנסת היא לחוקק חוקים או לתקן אותם. להניח תשתית מבנית או לתת סמכויות לפקידות המקצועית לקדם שינוי. והיום, אלה מהם שיטרחו להגיע לוועדת הכלכלה יעמדו למבחן כזה בדמות דיון באישור לקריאה שנייה ושלישית של תיקון לחוק ההגבלים העסקיים שצפוי להרתיע, ולו באיחור גדול, את תאגידי הענק והמונופולים מלרמוס את התחרות החופשית ולנצל לרעה את כוחם.

התיקון, שיצטרך כמובן עוד לעבור את מליאת הכנסת, הוא בסעיף 50 ד' לחוק ההגבלים. שורה אחת שרשות ההגבלים מבקשת למחוק. תשע מילים שביטולן יכול לזרוע את זרעי ההרתעה בתודעת בעלי השליטה, המנהלים והדירקטורים: אפשרות להכות בעוצמה בכיסו של מי שמפר את חוק ההגבלים, במסגרת הליכי אכיפה מינהליים.

כיום עומד הקנס המקסימלי על הפרת החוק, לחברות עם מכירות הגבוהות מ־10 מיליון שקל, על עד 8% מהמחזור ותוך הגבלה, מוזרה למדי, של עד 24.5 מיליון שקל לכל הפרה. סכום שלדעת הרשות, ובצדק, הוא שולי עבור תאגידים עם מכירות של מיליארדי שקלים בשנה. לכן היא מבקשת לבטל את התקרה הכספית (שמנוסחת בתשע מילים), כך שיהיה אפשר לקנוס חברות מפירות חוק בסכום המגיע ל־8% מהמחזור. אם זה לא ירתיע, כלום כנראה כבר לא ירתיע.

דוגמאות מהשנים האחרונות למונופולים שיצאו בזול לא חסרות. מתנובה שסגרה חקירה פלילית על הסדרים כובלים ב־25 מיליון שקל ועד קוקה קולה ישראל שנקנסה ב־63 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בגלל שלוש הפרות. בקושי טיפה בים במחזורי הענק של החברות.

מתנגדי החוק הם כמובן התאגידים עצמם, באמצעות עורכי דין ולוביסטים. הניגון הוא קבוע: חברות יקרסו, עובדים יפוטרו. אבל הפעם אפשר בהחלט להתעלם מהמוזיקה. מי שלא רוצה להיפגע, שיעשה את המובן מאליו ופשוט לא יהיה עבריין. ובכל מקרה, על כל קנס אפשר לערער לבית הדין להגבלים, שיבצע ביקורת שיפוטית וכלכלית, ולא רק טכנית, על ההחלטות.