עדות רקפת רוסק-עמינח - היום השלישי: "אני עומדת בראש ארגון פשע? טענה הזויה וחצופה"

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, מעידה הבוקר (א') בפעם השלישית במסגרת משפט 'באים לבנקאים', בו מואשמים שבעה פעילים חברתיים בפגיעה בפרטיותה ובהטרדתה. רוסק-עמינח התייצבה לעדות פומבית כנגד רצונה, ולאחר שבקשתה לדיון בדלתיים סגורות נדחתה.

עו"ד אסף דרעי, בא כוחו של איליאן מרשק, נאשם מספר 3, היה הראשון לחקור את מנכ"לית בנק לאומי. "האם את מכירה אותו?" שאל דרעי. "לא", השיבה רוסק-עמינח, שכבר בדיון הקודם ציינה שרק שניים מבין שבעת הנאשמים מוכרים לה: עו"ד ברק כהן ואמנון פורת.

רקפת רוסק-עמינח בבית המשפט צילום: מוטי מילרוד

דרעי החל את החקירה בבירור תפקידה הקודם של רוסק-עמינח, כמנהלת החטיבה העסקית בבנק. דרעי, בדומה לח"כ איתן כבל, ראש הוועדה הפרלמנטרית לחקר האשראי, התעניין במדיניות מתן ואישור ההלוואות בבנק. רוסק הסבירה את התהליך, והסבירה כי "היו עשרות בודדות בלבד של כשלים בהחזרת הלוואות של לווים גדולים". "האם תסכימי לטענה הבאה", הפתיע דרעי, "שאת עבריינית וגנבת שעומדת בראש ארגון פשע?" רוסק השיבה כי "זו טענה הזויה וחצופה". התובעת, עו"ד דפנה יבין, ביקשה לפסול את קו ההגנה הזה. "כתב האישום הוא הזוי ומופרך", השיב דרעי, "אני לא מפגין כאן, זהו קו ההגנה שלי".

השופט החליט שהשאלות ייצמדו לעובדות. "האם העובדות לפיהן את וחברייך מתנהלים כראשי ארגון פשע הן נכונות", חזר דרעי על השאלה, ורוסק-עמינח הנדהמת לא השיבה.

"כאן זה משפט פלילי, אין לך זכות לא לענות"

דרעי חזר להסכם עם האמריקאים, לפיו הבנק עבר עבירה פלילית במתן סיוע בהעלמות מס ללקוחות אמריקאים. "לא הייתי קשורה לזה, ואין לזה שום קשר להטרדת הבנות שלי בבית הספר", זעמה רוסק. "אין לי כוונה להגיד דבר על המסמך. לא אתן פרשנות על המסמך".

"מה זה אין לך כוונה לענות", אמר דרעי, "את לא בוועדת כבל ולא בדירקטוריון, כאן זה משפט פלילי, אין לך זכות לא לענות. האם ידעת שהבנק שלח לארה"ב פקידים שיסייעו להעלים מס?" "אין לי שום ידיעה על כך", השיבה רוסק.

נאשם מספר 3, איליאן מרשק. רוסק-עמינח לא מכירה אותו צילום: עמית שעל

דרעי פנה לעסוק בקנס שהוטל על בנק לאומי בארה"ב במסגרת הפרשה: 71 מיליון דולר. "האם הבנק תבע את נציגיו שסייעו להעלמת המס העבריינית"?, שאל דרעי. "לא, הבנק תבע רק את חברת הביטוח", השיבה רוסק-עמינח. "הבנק התנהג כעבריין", ציין דרעי. "הבנק, כמו מרבית הבנקים בעולם, קיבל כספים מבלי לדעת מה מקורם. אתה ובית המשפט גורמים לי להפר את ההסכם שאוסר עלי לדבר על הפרשה", השיבה רוסק.

"את משקרת", הטיח דרעי, "הסכם אוסר עלייך להכחיש, אבל מותר לך לדבר ולפרשן. כשנכנסת לתפקידך כמנכ"לית, חקרת את האירוע שנחשב לפשלה הגדולה ביותר בתולדות הבנק?" "שמעתי, למדתי והבנתי את כל מה שקרה סביב האירוע", השיבה רוסק-עמינח.

"אני לא יודעת כלום על מה שקורה בבנק, אתה לא רואה", הטיחה המנכ"לית בציניות בתשובה לשאלותיו של דרעי על השינויים המבניים והאחרים אליהם הובילה הפרשה. "אנחנו עושים הכל לפי החוק", הוסיפה, "להבדיל מאלה שאתה מייצג, אנחנו לא מפרי חוק".

"להוכיח שהיא עבריינית"

"כמה הלוויתם לנוחי דנקנר", עבר דרעי לפרשה אחרת. "אינני יודעת, ואם הייתי יודעת, לא הייתי מספרת לך בגלל סודיות בנקאית", השיבה רוסק-עמינח ועוררה שוב את המחלוקת סביב קו הדיון. "להוכיח שהיא עבריינית", הסביר דרעי. התובעת, עו"ד דפנה יבין, נחלצה להגנת העדה: "המחלוקת בתיק היא האם הנאשמים פגעו בפרטיות. השאלות לא קשורות. הסניגורים רוצים להוכיח שהעדה גנבת. אבקש מבית המשפט לכנס את הסניגורים לגבולות התיק הזה".

"תפקידנו כסניגורים הוא להגן", השיב דרעי, "כתב האישום טוען שלקוחותיי אינם מפגינים, אלא עבריינים שרק רוצים להתחמק מהחזר חוב. לכן קו ההגנה שלי הוא שיש אינטרס ציבורי לחשוף את הפרשות הללו".

"האם הבנק תבע את הפקידים שסרחו", שאל דרעי. "כבר עניתי שלא", ענתה רוסק-עמינח, וצעקה: "אנחנו יושבים פה כבר שעה וחצי ודנים באירוע אמריקאי שלא קשור אליי. באתי לכאן כקורבן של הטרדה מאיימת ואנו מנהלים דיון על סיפור לא קשור לגמרי".

דרעי המשיך לעסוק בפרשה שהוציאה את העדה משלוותה. בשלב זה הופסק הדיון למספר דקות בגלל צעקות של הנאשם, אמנון פורת, כלפי רוסק-עמינח וכלפי שומר הראש הצמוד אליה ("תפסיק להסתכל עלי, אני מבקש שהשופט יגיד לו שיפסיק להסתכל לי בעיניים"). פורת הוצא מהאולם, ומנכ"לית בנק לאומי חזרה להתרגז ולהסביר שהשאלות הפרטניות אינן רלבנטיות. "בוא נסתפק בכך שאני לא מכירה את הקונגלומרט שאני מנהלת", סיכמה בציניות, "זה בנק לאומי, זה לא המכולת שלך". "זה ארגון פשע", השיב דרעי.

נאשם מספר 4, יגאל רמב"ם צילום: מסך

"אדוני מפריע לי, הוא לא שומע את השאלה עד הסוף ומתערב לי", עבר דרעי לתקוף ולנזוף גם בשופט, שמואל מלמד, שבסבלנותו מאפשר לסניגורים את מרחב החקירות האינסופי. רוסק-עמינח התרגזה על השאלות בהן הציג דרעי את עובדי הבנק כ'גנבים ועבריינים'. דרעי: "את מגינה על עבריינים שסייעו להעלים מס, ושאלתי היא: האם אין זה מתפקידך כמנכ"לית לזהות ולפטר גנבים?" השופט: "היא השיבה, ואני פוסל את השאלה הזו".

דרעי לא הרפה: "האם לא זיהית בנקאים שקיבלו טלפונים ניידים והוזהרו להשתמש רק בהם?" רוסק-עמינח: "לא ביררתי". "נו, ארגון פשע", סיכם דרעי, והשופט מלמד התערב: "תפסיק עם ההערות האלו".

"דודו ונדב קלעי, אב ובנו, מאכערים שאליהם הפנה הבנק כאנשי קש כדי לפתוח חשבונות. האם שמעת עליהם, האם התלוננת במשטרה?", המשיך דרעי. "אין לי מושג", השיבה רוסק-עמינח, ונשברה שוב: "מה כל זה קשור להטרדת הילדים שלי?"

עו"ד דליה טל שימשה בתפקיד בא כוח דירקטוריון הבנק בעת התרחשות הפרשה האמריקאית. "האם לא חשבת לזרוק אותה מתפקידה, בגלל שחתמה על הסכמים עברייניים, למשל עם דוד ונדב קלעי, שגרמו לבנק לעבור על החוק?" "אינני מוכנה לשתף פעולה עם הכפשות של כל מיני אנשים", השיבה רוסק-עמינח, "אינני עושה היום משפט ליועצת המשפטית".

"אני מזכירה את גדר המחלוקת. אני מבקשת מבית המשפט להורות לחברי לחדול מעריכת משפט לבנקאים", התערבה התובעת, דפנה יבין.

"הייתי מזדעזעת"

לאחר הפסקה התחדש הדיון בחקירה נגדית נוספת, הרביעית במספר, הפעם של עורכת הדין גבי לסקי, המייצגת את הנאשם יגאל רמב"ם.

לסקי: "האם יצאת אי פעם להפגין?" רוסק-עמינח: "לא, אבל אני חושבת שלהפגין זו זכות לגיטימית". עוד אמרה המנכ"לית כי "לבנק יש שיעור הפסדי אשראי מאוד נמוך, פחות מ-0.5%, מהנמוכים בישראל ובעולם. כיוון שאנחנו זהירים במתן אשראי יש לנו פחות הפסדים. במשקי הבית יש לנו הפסדי אשראי יותר גבוהים".

לסקי: "אם היית שומעת שגובה שבא לגבות חוב מטעם הבנק מגיע למשפחה, פותח את הדלת בבעיטה, נותן אגרוף לאמא ולוקח את המקרר, מה היית עושה?" רוסק-עמינח: "הייתי מזדעזעת. אבל אני מזכירה שוב, שאנשים שמגיעים מטעם ההוצאה לפועל אינם אנשי בנק לאומי. הייתי ממנה מישהו שילמד את הנושא".

לסקי: "אם זה היה חוזר כנורמה". רוסק-עמינח: "קשה לי להאמין שהחוק והדין הישראלי מכירים בהתנהגות שתיארת, כך שזו לא התנהגות נפוצה. מה שעושים המעקלים אינו באחריותנו כבנק. זה לא אומר שאיננו בוחנים חריגות ומנסים לתקן". לסקי: "מבקר המדינה מצא שבמקרים רבים פעולות אנשי ההוצאה לפועל אינן תקינות ואינן כדין. את, כלקוח נכבד שלהם, צריכה לעשות מעשה. למה אינך פועלת וממשיכה להשתמש בשירותים הללו"? רוסק-עמינח: "כשאיננו מצליחים לפתור בעיית החזר חוב בדרכי שלום, אין לנו אפשרות שלא להזדקק להוצאה לפועל".

בשלב זה עבור הנוכחים לדון בנושא הלגיטימיות של הפגנות מול בתיהם של אנשים. על המסך הוקרנה הפגנה של 'באות לקבלנים', שנערכה מול ביתו הפרטי של מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר. במקרה זה, המפגינים מחו כנגד קבלנים שמתרשלים בהגנה על חיי פועלים. כמו כן, הוקרנו הפגנות שנערכו מול ביתם של יאיר לפיד, ומי שהיה מנכ"ל בית"ר ירושלים, איציק קורנפיין. הטענה: באף אחד מהמקרים הללו לא הוגשו כתבי אישום. "ההחלטה את מי להאשים היא של מדינת ישראל, אין משמעות לדעתה של העדה", השיבה עו"ד יבין במקום רוסק.

הנאשם אמנון פורת חקר את רוסק בעצמו, ללא עורך דין. מדובר בנאשם המבוגר ביותר, וגם הקולני והצבעוני מכולם. "ברגע שאקח עורך דין היא (רקפת) תתקשר אליו ותקנה אותו", הסביר בתחילת הדיון. שאלתו הראשונה הייתה: "מדוע לא אפשרת לי להיכנס לשירותים כשהפגנתי מול הבנק? אתה יודע כבודו (לשופט שתהה על הרלבנטיות של השאלה) מה זה להתאפק לאדם בגילי? האם בפעם הבאה כשאגיע להפגין תאפשרי לי להיכנס לשירותים?" לאחר שהנושא הוסדר, סיפר פורת שלווה פעם 35 אלף דולר והחזיר את הסכום לפני הזמן. "מה זה אומר על הבן אדם"? שאל, והשיב: "שהוא הגון וישר".