חוק הגבלת המזומן: מה מותר, מה אסור ובאילו מקרים אתם צפויים לקנס
השיפוצניק רוצה 20 אלף שקל במזומן? אם תסכימו אתם צפויים לקנס; ב-1 בינואר ייכנס לתוקפו חוק שמגביל את השימוש במזומנים במטרה להילחם בהון השחור; מה אומר החוק החדש ואיך הוא ישפיע עלינו? בכירי רשות המסים ענו על השאלות שאתם הפניתם אליהם
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר במלחמה בהון השחור ייכנס לתוקפו בעוד פחות משבועיים. החל מ־1 בינואר לא נוכל לשלם במזומן יותר מ־11 אלף שקל. המטרה: להקטין את ההון השחור ולמנוע העלמות מסים. איך החוק הזה ישפיע על הצרכנים ועל בתי העסק, מהן הסנקציות על הפרת החוק ואיך בכלל ייאכפו אותו? מנהל רשות המסים, ערן יעקב, ויו"ר הוועדה ליישום החוק ברשות המסים, תמר ברכה, הגיעו לאולפן "כלכליסט" להשיב על השאלות שהפניתם אליהם.
- עתירה לבג"ץ נגד החוק לצמצום השימוש במזומן: יפגע באוכלוסיות מוחלשות
- מינואר: רוכשי דירה יחויבו לדווח לרשות המסים באילו מקורות כספיים קנו אותה
- המשנה למנהל רשות המסים: "נערכים למבצע לאיסוף מידע על עסקאות במזומן"
"השינוי המשמעותי הוא בתפיסה", אומר יעקב. "עד היום, האחריות והאכיפה היו בעיקר מול העוסק. החוק החדש מעביר את האכיפה גם למשלם. כלומר, אם המשלם יעבור על החוק הוא צפוי לענישה. החוק נועד לסייע במאבק בהון השחור ובפעילות פלילית, כולל פשיעה חמורה, העלמות מסים, הלבנת הון ומימון טרור, וכן לעשות צדק עם אוכלוסיית משלמי המסים כחוק".
מהן ההגבלות על שימוש במזומן?
יעקב: "כשמדובר בעסקאות בין אנשים פרטיים לבין בתי עסק או עוסקים, התשלום במזומן מוגבל ל־11 אלף שקל. בעסקאות בין אנשים פרטיים ההגבלה היא עד 50 אלף שקל".
ברכה: "עסקאות עד 11 אלף שקל לא נכנסות כלל למסגרת החוק. בעסקאות מעל 11 אלף, המגבלה היא 11 אלף שקל או 10% מהעסקה, הנמוך מביניהם. למשל, בעסקה של 20 אלף שקל מותר לשלם רק 2,000 שקל במזומן".
מה לגבי משכורות?
"בשכר עבודה ההגבלה היא 11 אלף שקל. אסור לשלם מעל זה במזומן, גם לא 10%".
למה יש החמרה על משכורות?
יעקב: "זו המגבלה מאחר שההון השחור בא לידי ביטוי גם בתשלום משכורות במזומן ובשחור".
לצד זאת יש אוכלוסיות שדווקא קיבלו הקלות חריגות. מדוע?
יעקב: "החוק נותן תקופת הסתגלות לאוכלוסיות מסוימות. לגמ"חים יש תקופת ביניים של שנתיים וכך גם לעסקאות עם פלסטינים. זה לא היה רצון שלנו, אלא החלטה של ועדת החוקה של הכנסת". (הדיונים בוועדת החוקה נתקעו בגלל לחץ של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שביקש לדון בחוק בוועדה שבראשה הוא עומד. בסופו של דבר, ההקלות על הגמ"חים איפשרו, בין היתר, את העברת החוק — ע"מ).
מה לגבי מתנות ממשפחה?
ברכה: "המגבלה על מתנות היא 50 אלף שקל אך כאשר מדובר בבני משפחה אין מגבלות כאלה, לא לגבי עסקאות ולא לגבי מתנות. ההגדרה של בני משפחה היא רחבה מאוד — הורים, ילדים, סבים, ואפילו מי שסמוך על שולחנך".
מהן הסנקציות על הפרת החוק?
יעקב: "עד היום, כל עסקה שנעשתה שהייתה בה עבירת מס, המשלם עצמו לא היה צפוי לענישה או לסנקציה, אלא רק העוסק. השינוי המשמעותי הוא שגם המשלם עצמו, אם יעבור על החוק וישלם במזומן מעל 11 אלף שקל, יהיה חשוף לסנקציה. הסנקציות הן קנס של 15%־30% מסכום ההפרה".
הענישה מחמירה יותר עם המשלם או עם המקבל?
יעקב: "הענישה זהה. לכולנו כאזרחים יש אחריות לצמצם את ההון השחור ולגבות מסים מכולם. אין בעיה עם המזומן כשלעצמו. אנחנו מאפשרים לבן אדם להחזיק כמה מזומן שהוא רוצה. הבעיה היא שתשלום במזומן בעסקאות מאפשר העלמת הכנסות".
אתם מצפים מהאזרחים להבין שברגע שהם מצמצמים את המזומן הם נלחמים בכלכלה השחורה?
"נכון, הם מקטינים את הסיכון להון שחור ובכך מסייעים להיאבק בכלכלה השחורה".
אם שני הצדדים לעסקה מעוניינים במזומן, איך אתם יכולים לאכוף זאת?
"האכיפה היא בעיה בכל התחומים, לא רק בתחום הזה. אנחנו לא נמצאים בכל עסקה, אבל עושים לא מעט ביקורות שהמשמעות שלהן היא הרתעה. בביקורות עצמן, הרשות תאכוף גם מזומן. כאשר הביקורת תגיע לעסק נבדוק גם את המשלמים. אם ניתקל במי ששילם מעל לחוק במזומן, נוכל לנקוט סנקציות. גם בנדל"ן צריך לדווח אם אתה משלם מזומן. כשאתה מגיש טופס לרשות המסים לגבי העסקה, אתה צריך לדווח על אופן התשלום שעשית".
לפני כמה שבועות היה רעש גדול סביב הדיווח על עסקאות נדל"ן. מדוע?
ברכה: "זו הייתה טעות. החוק דורש לדווח על אמצעי התשלום, לא על מקור הכסף. כשאתה רוכש דירה אתה צריך להגיד רק איך אתה משלם — העברה בנקאית, צ'ק, מזומן, אשראי".
אתם לא חוששים מפגיעה בשכבות חלשות שכוללות אנשים ללא חשבון בנק?
יעקב: "ועדת לוקר לבחינת צמצום השימוש במזומן, שהייתי חבר בה, נתנה דעתה גם לגיל השלישי. זימנו לוועדה נציגים של האוכלוסייה הזאת ושאלנו לדעתם. הם אמרו שזה ממש לא מפריע להם כי הם משתמשים בסכומים הרבה יותר נמוכים. מבחינתם, זו לא מגבלה".
יש אנשים שמתנהלים רק עם מזומן. מה יהיה איתם?
"זו בדיוק הבעיה. מי שמשתמש בסכום גבוה, יש סיכוי שהכסף הזה הגיע ממקורות לא לגיטימיים".
המגזר הערבי נתקל בקושי מול הבנקים, איזה מענה מוצע להם?
"יש חובה לאפשר לכל אזרח, גם במגזר הערבי, לפתוח חשבון בנק, למעט סייגים מסוימים. אם החשבון מוגבל אפשר לעשות שימוש בכרטיס חיוב, דביט". (כרטיס דביט מאפשר תשלום מיידי מהחשבון. הבנקים חויבו להנפיק כרטיס כזה לבעלי כרטיסי אשראי בחינם למשך 3 שנים, אולם הם אינם מפרסמים זאת. ישנה גם אפשרות לשימוש בכרטיס נטען דרך הדואר, למי שלא מעוניין לפעול מול הבנקים. בכרטיס הזה ניתן להפקיד גם כסף מזומן ולשלם דרכו, מבלי להיות מוגבל בהיקפים — ע"מ).
אם יש לי עסק קטן והקונה רוצה לשלם רק במזומן, אני צריל לוותר על העסקה?
יעקב: "החוק מדבר בעד עצמו. אם אדם רוצה לשלם במזומן מעל 11 אלף שקל בעסקה אחת מסוימת, החוק לא מאפשר. צריך להגיד לו שזה לא אפשרי".
ברכה: "יש סתירה בין עסקאות של 11 אלף שקל לבין עסקים קטנים. בעסקים קטנים אין הרבה עסקאות ביותר מ־11 אלף שקל".
קיבלתי כסף מההורים. האם מספיק להגיד שהם מקור הכסף?
ברכה: "החוק לא מגביל העברה בין הורים לילדים ואנחנו לא בודקים את מקור הכסף. אם יש לך מזומן לגיטימי, אתה יכול להפקיד אותו בבנק ולהשתמש בו כאוות נפשך. החוק מגביל רק עסקאות".
הסכומים כוללים גם מע"מ?
"הסכומים כוללים מע"מ ואת כל מה שנלווה לעסקה כמו ביטוח והובלה".
בעסקה ששותפים לה מספר קונים, האם כל אחד יכול לשלם חלקו במזומן?
"כשיש עסקה מרובת משתתפים (מספר רוכשים או מספר קונים), אנחנו מסתכלים על מכלול העסקה ולא על כל אחד בנפרד. אם תהיה הפרה, הקנס יתחלק בין האנשים עצמם".
עורכי הדין ביקשו החרגה מהחוק. יש כוונה להחריג אותם?
יעקב: "מבחינתנו אין הבדל. המטרה היא למנוע מאנשים שמשיגים את הכסף בדרכים לא לגיטימיות, לעשות שימוש במזומן. לכן אנחנו מתנגדים בצורה נחרצת להחרגות".
מה לגבי תשלום דמי שכירות?
ברכה: "גם עליו חלה אותה מגבלה. צריך לשים לב שהסכום תלוי במועדי התשלום. אם סגרת חוזה שבו אתה משלם פעם בשנה, אז זו העסקה. אם לפי החוזה אתה משלם אחת לחודש אז בוחנים כל חודש בנפרד".
יש גם הגבלה על צ'קים פתוחים. מדוע?
ברכה: "כל עוד מדובר בסכום של עד 5,000 שקל ניתן להשאיר צ'ק פתוח. מעל סכום זה יש חובה לרשום לטובת מי הצ'ק".
יעקב: "אם אין מגבלה על הצ'ק, ואני לא רושם לפקודת מי, הוא יכול להתגלגל בלי שייכנס לספרים. יש הגבלה גם על היכולת להסב צ'קים. צריך לרשום מאחורה שם ותעודת זהות ולחתום".
מדוע?
ברכה: "כשאנחנו עושים ביקורת אנחנו צריכים להסתכל על נתיב הכסף. ככל שיש יותר פרטים כך אנחנו רואים מה הנתיב, איך העסק התגלגל. לגבי צ'קים מעל 10 אלף שקל, מותר להסב אותם פעם אחת בלבד. בין עסקים אסור שיהיה צ'ק פתוח בכל סכום. בין אנשים פרטיים המגבלה היא עד 5,000 שקל".
הבנקים ירוויחו כי יהיו יותר העברות כספיות דרכם. נקבל הקלה על עמלות?
יעקב: "אכן בדביט העמלות יותר נמוכות. נתנו אלטרנטיבות לשימוש במזומן, וכרטיס דביט הוא אחת מהן".
משרד האוצר מעריך שבעקבות החקיקה יהיו הכנסות של חצי מיליארד שקל ב־2019 ו־800 מיליון שקל ב־2020. אתם מאמינים שתצליחו לגבות את הסכומים האלה?
"הרבה פעמים הסיבה לעסקה במזומן היא שהעוסק לא רשם את התקבול או העלים את ההכנסה. המזומן מניע בצורה אגרסיבית את העולם של הכלכלה השחורה. יש מדינות כמו שוודיה שמדברות על הצלחה בצמצום השימוש במזומן, שהגיע ל־3% בלבד. בצרפת צימצמו את ההגבלה על מזומן ל־300 יורו. אנחנו בטוחים שהחוק החדש יניב הצלחות גם בתקבולי המסים. ככל שנקטין את היכולת לעשות שימוש במזומן, זה יתורגם להכנסות ממסים".
מה בעיניכם תהיה הצלחה של החוק?
ברכה: "ההצלחה של החוק היא לא כמה גבינו מקנסות או עיצומים. המטרה היא לשנות את ההתנהגות של הציבור. זה לוקח זמן, קשה למדוד את זה. אני מאמינה שנראה את הפירות של זה בעתיד בצמצום ההון השחור ובגביית מסים גבוהה יותר".
יעקב: "עד 30 בספטמבר, מי שייתפס בעבירה יקבל רק אזהרה ללא קנס. הסנקציה לא תחול עליו אלא אם יעשה את העבירה פעם שנייה. אחרי 30 בספטמבר כבר לא יהיו הנחות. בשנים האחרונות ראינו שינוי לטובה בעניין הכלכלה השחורה, אבל עדיין ישראל נמצאת במקום לא טוב. יש מחקרים שטוענים כי הכלכלה השחורה בישראל מהווה 20% מהתמ"ג. גם אם המספרים לא מדויקים, מדובר בהיקף גדול והחוק החדש נועד לצמצם אותו".