רשות המסים דורשת ממרכזי פיתוח של חברות בינ"ל לתקן את דוחות המס

לפני מספר ימים הופצה לעורכי הדין ורואי החשבון הודעה על ידי רשות המסים לפיה חברות ישראליות שהן חברות בנות של חברות בינלאומיות נדרשות לתקן את דוחות המסים מהשנים האחרונות שכבר הוגשו לרשות ולכלול בחישוב הרווח לצורכי מס את עלות הקצאת האופציות, במסגרת חישוב הרווח בין חברות קשורות לפי כללי ה"קוסט פלוס" (מאחר ומדובר בחברות בעלות זיקה, כדי לחשב את השווי של השירות המסופק לחברה הבינלאומית מחשבים את עלויות החברה בישראל בתוספת אחוז מסוים שנע בין 5%-15%). זאת בעקבות החלטה של בית המשפט העליון מה-22 באפריל השנה, בנושא חברת קונטירה.

פסק הדין קבע מספר הלכות לגבי האופן שבו ממסים עסקאות בין חברות בין לאומיות לבין מרכזי הפיתוח שלהם בארץ. במכתב ציין סמנכ"ל רשות המסים, רולנד עם- שלם, כי "פסיקה זו של בית המשפט אישרה את עמדת רשות המסים לאורך השנים כפי שזו באה לידי ביטוי בהנחיות, עמדות חייבות בדיווח ושומות". בעוד שרשות המסים התעקשה על עמדה זו לפיה יש לראות באופציות הניתנות לעובדים חלק מרווחי החברה, חברות רבות התעקשו כי מדובר בפרשנות שגויה של החוק וקיבלו עמדות הפוכות מעורכי דין שונים.

רולנד עם שלם סמנכ"ל רשות המסים צילום: דנה קופל

כעת דורש עם-שלם כי בעקבות פסיקת העליון "חברות אשר הקצו לעובדיהן תמלוגים המסולקים במכשירים הוניים, אך לא רשמו הכנסות לצורך חישוב הרווח לצורכי מס בגין עלות הקצאה זו, בין אם כללו הוצאות אלו בדוחותיהן ובין אם לאו, נדרשים לכלול את ההכנסות האמורות ולדווח עליהן בדוחותיהן, לרבות באמצעות הגשת דיווחים מתקנים בגין העבר..". במילים פשוטות כעת דורש עם-שלם כי כל מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות הפועלים בארץ ולא הסכימו עד כה עם רשות המסים, יגישו דיווחים מתוקנים שנים אחורה.

עם-שלם מזהיר את החברות, כי מי שלא תעשה זאת עלולה לשלם מס גבוה יותר. לדבריו לאור האמור, מצופה מהחברות לתקן דיווחיהן, ככל שנדרש ולא נעשה עד כה. בהעדר דיווח מתוקן כאמור, יינקטו הליכי שומה, במסגרתם יכול וייקבע "מחיר עסקה" גבוה יותר (בהתאם לחציון בטווח הבין רבעוני) ממחיר העסקה המדווח, כפי שנקבע בפסק הדין, ובמקרים מסוימים אף הטלת קנסות וגרעון". האזהרה שמעלה פה עם-שלם נובעת מכך שאם חברה דיווחה בפועל על רווחים נמוכים מהמותר, ורשות המסים מוציאה לה שומה, היא דורשת אחוז רווח (בנוסף לעלות) בגובה האחוז החציוני, אולם אם החברה מגיעה אליה עם דיווח על הרווחים והיא נמצאת בתוך הטווח המותר שבין 5% ל-15% גם אם הוא נמוך מהחציוני רשות המסים אמורה לקבל אותו. כך למשל אם חברה דיווחה על הוצאות לצורכי מס של 100 שקל, ואליהם הוסיפה פלוס 6% היא מוסיפה בעצם 6 שקלים על הרווחים שלה. אולם אם כעת רשות המסים מוציאה לה שומה בה יש להכליל את האופציות כך שההוצאות לצורכי מס שלה הן 130 שקל, אותם 6 שקלים ששולמו הם למעשה רק 4.6% מעבר להוצאות ולכן מתחת לטווח המותר. מה שעלול להקפיץ את אותו תשלום נוסף לגובה החציוני שיכול להיות גבוה מזה שהיא אמורה לשלם באמת.

לדברי מומחה המיסוי עו"ד יאיר בנימיני: "הפסיקה, המשפיעה בעיקר על מרכזי פיתוח וחברות בנות הפועלות בישראל, הגדילה את המיסוי החל על חברות אלו, וזאת כתוצאה משינוי התקן הבינלאומי העוסק בהוצאות הנרשמות בגין אופציות לעובדים". לדברי בנימיני "אין תוקף משפטי לדרישה לתקן דו"חות שהוגשו לשנים קודמות, בטרם פורסמה החלטת בית המשפט העליון, והיא מייצגת נסיון של רשות המסים למסות חברות שטרם ננקטו כלפיהן הליכי שומה. הודעת רשות המיסים מציינת כי על חברות שלא יגישו דו"חות מתוקנים יוטלו קנסות ותינקט גישה מחמירה בהליכי שומה. יתכן שמכך אפשר ללמוד, אף כי הדבר לא נאמר מפורשות, הרשות רומזת לכך שחברות שבכל זאת יחליטו לתקן דו"חות יוכלו לקבל הקלות ולהמנע מקנסות".

לדברי עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל שדות "בעיני זה מבורך שרשות המיסים כיום, בתדירות גבוהה בהרבה מבעבר – מפרסמת את עמדותיה ברבים; וכך נעשה כאן. כך, אם רשות המיסים מתכוונת להטיל קנסות גירעון במצבים מסוימים – ראוי ומבורך שיבהירו זאת מראש. יחד עם זאת, קיימת בעיני שאלה לגבי הלגיטימיות של הנחיה זו. החידוש בהנחיה (לעומת הפרסומים בעבר), הוא שלא זו בלבד שרשות המיסים קובעת כי חברות שפועלות בצורה אחרת נדרשות לתת גילוי במסגרת דוחות המס שלהן; אלא שמדובר למיטב ידיעתי באחת הפעמים הראשונות, בה רשות המיסים דורשת מחברות, באופן פוזיטיבי – להגיש דוחות מס מתוקנים, גם בגין העבר, על מנת ליישם הלכה חדשה".

עוד הוסיפה כי "הדרישה הפוזיטיבית מחברות לתקן אחורנית מיוזמתן את דוחות המס שלהן, אגב קביעה שמי שלא יפעל כך חשוף לקנסות ולחיוב בשיעורי מס גבוהים יותר – היא דרישה מחמירה בהרבה". לדבריה, בשנים האחרונות נפסקו הלכות חדשות לא מעטות ע"י בית המשפט העליון. חלקן (או רובן) קבלו את עמדת רשות המיסים; וחלקן קבלו את עמדת הנישומים, ודחו את עמדת רשות המיסים. לא זכור לי שבעקבות מקרים כאלו בעבר, הוצאה הנחייה גורפת בדבר תיקון דוחות רטרואקטיבי".