למרות ההסכם, ארוכה הדרך לקידום העובדים הסוציאליים

שר העבודה והרווחה חיים כץ, שתומך במאבק העובדים הסוציאליים, יודע היטב מה החולשה הגדולה של ההסדר שהושג שלשום. לפי ההסדר, יוקדשו שלושה חודשים למשא ומתן על תנאי האבטחה ואחריהם יתחיל משא ומתן על השכר, תנאי ההעסקה והתקנים. אלא שסביר מאוד שבחודש וחצי הקרובים יוכרזו בחירות ואז לא יהיה לעו"סים עם מי לדבר.

על רקע זה, התבטא כץ אתמול בעניין כאילו הוא עדיין מנהיג עובדים ולא חבר ממשלה: "אם אחרי חודש לא יעשו כלום, אז יאללה שהעובדים ינקטו צעדים. אני לא רוצה לחכות שלושה חודשים".

עובדים סוציאליים מפגינים בתל אביב בראשית השבוע. "אין זמן טוב למאבק" צילום: מוטי קמחי ויינט

החלוקה המלאכותית בין דרישות האבטחה לדרישות השכר ליוותה את הסכסוך מתחילתו. האוצר היה מוכן להיכנס למשא ומתן על דרישות האבטחה הרבה קודם, אבל העובדים הסוציאליים דרשו פתרון כולל. בסוף הוסכם על משא ומתן עתידי, בתקווה שלא יהפוך למדע בדיוני.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני אומרת שמאז החל המאבק כמעט נפלה הממשלה, כמעט היתה מלחמה בדרום והתגלו מנהרות בצפון. ממילא, לדבריה, "הכל כל כך לא יציב ואין זמן טוב למאבק". אם תיפול הממשלה, היא אומרת, יימשך המשא ומתן עם הפקידים. ואם הממשלה הבאה לא תיענה לדרישות, העובדים הסוציאליים ייצאו שוב לרחובות.

מי יעבוד ב־7,500 שקל?

עדיין ארוכה הדרך לשיפור התנאים של מי שמסתמנים כבעלי המקצוע האקדמי המקופחים ביותר בישראל. בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בראשית העשור הביעו רק כשליש מהעובדים הסוציאליים שביעות רצון משכרם ומתנאי עבודתם.

חרמוני מעריכה את מספר העובדים הסוציאליים הפעילים ב־23 אלף. על פי אתר רייטינג לעבודה של משרד העבודה והרווחה, השכר למשרה פנויה של עובד סוציאלי עומד על 7,500 שקל. על פי נתוני פרויקט כמה אתם שווים של אתר AllJobs, השכר הממוצע לעו"ס חסר ניסיון עומד על 6,900 שקל ולעובד בעל נסיון של תשע שנים ומעלה על 9,600 - פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע לבעלי תואר ראשון עומד על 7,800 שקל ולבעלי תואר שני על 8,800 שקל.

אבל מתברר שאפילו כשהשכר נמוך כל כך, יש שווים יותר ושווים פחות. השווים פחות הם העו"סים המועסקים כעובדי קבלן. העסקה זו נעשית במסגרת המדיניות המואצת של המדינה להפריט את שירותי הרווחה. חרמוני מעריכה שעובדי הקבלן מהווים היום כחצי מהעו"סים, כ־11‑12 אלף. במקרה הטוב, מחילים עליהם את ההסכם שנחתם שלפיו יושוו התנאים שלהם לאלה של כלל העו"סים, אבל גם זה לא מעניק להם ביטחון תעסוקתי. במקרה הרע, מתעלמים מההסכם ואז שכרם יהיה בסביבות 7,000 שקל בחודש בלי קשר לוותק.

דרישו

ספק גם אם יש מקצועות שבהם אפשרויות הקידום בשכר מעטות כל כך. לשם השוואה, מורה בתיכון בעל ותק של מעל תשע שנים צפוי לקבל שכר של 12,700 שקל בחודש. השר כץ סיפר אתמול שהעו"סים מקבלים שכר לפי טבלאות בנות 50 שנה. לקצין מבחן, למשל, יש רק דרגה אחת ולכן אין לו שום אפשרות להתקדם בדרגה בלי לעזוב את התפקיד.

בעיה נוספת היא עבודה בחלקי משרה. מנייר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שכחצי מהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות מועסקים בחלקי משרה. כאשר השכר למשרה מלאה נמוך כל כך, השכר למשרה חלקית הוא כמה אלפי שקלים בודדים.

בשנים האחרונות נרשמו בממוצע כ־170 מקרי אלימות בשנה נגד עובדים סוציאליים, רובם נגד עובדים האחראים למתן סיוע כספי ולהוצאת ילדים מהבית. מחקר של הפרופסורים גיא אנוש ושי צפריר מאוניברסיטת חיפה גילה ש־9% מהעובדים הסוציאליים סבלו מאלימות פיזית לאורך הקריירה, 80% מאלימות מילולית, 21% מפגיעה ברכוש ו־77% מאיומים.

בעיית המצ'ינג

האמת היא שתקציבים לאבטחה של עובדים סוציאליים לא חסר - ובאוצר אוהבים לציין שהרשויות המקומיות לא לוקחות אותם. סיבה מרכזית לכך היא כנראה שהתקציבים ניתנים במצ'ינג, כלומר על כל שלושה שקלים שהאוצר נותן, הרשות צריכה להוסיף שקל, ולרשויות עניות פשוט אין. העובדים הסוציאליים דורשים שנושא האבטחה לא יהיה תלוי בכלל ברשויות, אלא תוקם יחידת סמך לאבטחת שירותי הרווחה שתהיה אחראית על גיוס המאבטחים, ההכשרה והאבטחה עצמה.

העובדים הסוציאליים דורשים גם להפחית את העומס המוטל עליהם, אותו מעריכה חרמוני ב־250 תיקים בממוצע לעובד. מחקרים בנושא קובעים שהכמות האידאלית היא 50‑60 תיקים לעובד. על פי המחקר של אנוש וצפריר, הסיכון לאלימות גדל ב־63% כאשר עומס העבודה גבוה. הבעיה היא שכדי להקטין את העומס צריך לגייס עובדים חדשים, אבל משכורות הרעב, התנאים הקשים והאלימות מקשים מאוד לעשות זאת. ברשויות המקומית, למשל, יש 400 תקנים פנויים ולפעמים לוקח יותר משנה לאייש אותם.

ברור שאף אחד לא הולך ללמוד עבודה סוציאלית מתוך מחשבה שיתעשר, אבל גם אנשים שמחליטים מראש שיקדישו את חייהם לסיוע לאחרים רוצים לפרנס את משפחתם בכבוד, וגם לחזור הביתה בשלום.