ענבל אור בחקירה במשטרה: "לא ביצעתי מכירות כפולות"

חקירותיה של יזמית קבוצות הרכישה במשטרה נחשפות. במרביתן סיפקה אור גרסה מלאה, אולם בחלקן שמרה על זכות השתיקה. לפני כשלושה שבועות זומנה אור על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה לשימוע בטרם יוגש נגדה כתב אישום (ראו מסגרת). מאחר שעוד לא נערך לה שימוע, עוד לא הוחלט אם להגיש נגדה כתב אישום.

ענבל אור בביהמ"ש העליון (ארכיון) צילום: עמית שאבי

 "אי־הבנה גדולה"

ב־6 באפריל 2016, חודש לאחר שקבוצת ענבל אור נכנסה להליך הקפאת הליכים, הגיעה אור לחקירה במשטרה. בתחילתה אמרה כי "לא בוצעו מכירות כפולות". אור מסבירה לחוקר מה זו קבוצת רכישה. כשנשאלה אם היא רוצה להתייעץ עם עורך דין השיבה: "אני מבינה במה אני חשודה וכל החומר הוצג בפני השופט אורנשטיין בבית משפט. אם היה איזה חשד לפלילים אז הוא היה נותן את הדעת ומורה להעביר את זה למישור הפלילי. יש אי־הבנה גדולה בכל הנושא שנקרא קבוצת רכישה. מהי מכירת דירה ומהו טופס הצטרפות ולכן אני כאן בשביל לתת לכם את כל ההסבר. לא בוצעו מכירות כפולות בהסכם מכר מחייב". בהמשך החקירות היא כבר התייעצה עם עו"ד בני כץ.

אור (42) החזיקה בחברת אור סיטי נדל"ן. ב־2016 הקבוצה שלה נקלעה להליכי חדלות פירעון ופורקה. גם אור נכנסה אישית להליך פשיטת רגל ומונה לנכסיה נאמן. במקביל למישור האזרחי שם מתנהלים הליכי חדלות פירעון מול נשיא המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, אור נחקרה מ־2016 על ידי משטרת ישראל ורשות המסים.

"אני לא פסיכולוגית"

בחקירה ב־2 במאי 2016 החוקר שואל את אור לגבי אחד הפרויקטים של הקבוצה: "אני אומר לך שיש טופסי הצטרפות על אותה יחידת דיור. לטענתך, מותר להציע למכירה על אותה יחידה למספר רב של לקוחות. מדוע אם כן, אתם רושמים בכוונה את מספר הדירה לכל לקוח?"

אור: "רשום שזו יחידה רעיונית ורק היתר בנייה יכול לקבוע את מספר היחידה, גודל היחידה ומיקומה, מהסיבה שזו דינה של קבוצת רכישה. אתה קונה זכות לדירה רעיונית ועד שלא יוצא היתר בנייה כל דבר יכול להשתנות".

חוקר: "איך את מסבירה שיש לקוחות שראו בעסקה כרכישת דירה לכל דבר?"

אור: "אני לא יכולה להסביר את זה. אני לא פסיכולוגית. כל אחד יכול להסיק את מסקנותיו והם חתומים על מסמכים".

חוקר: "מה המשמעות שאתם מבטיחים לכל לקוח מספר דירה מסוים, כיווני אוויר וקומה, כשאתם מציעים אותה יחידה למספר לקוחות?"

אור: "מדובר בבקשה לרכישת יחידה רעיונית. החברה יכולה לקבל את הבקשה או לא לפי שיקול דעתה. יחד עם אותו מגיש בקשה מגישים עוד בקשות רבות והחברה בוחרת מי מציע יותר ולמי ניתנת הזכות לרכוש את היחידה. אי לכך ניתנת זכות הביטול לשני הצדדים לבטל את טופס בקשת היחידה. בטופס בקשה מופיע שהחברה רשאית לנהל מו"מ מקביל עם מציעים אחרים".

חוקר: "מעדות לקוחות עולה שהפרויקטים הוצגו להם כדבר מוגמר וניתנה להם תחושה שקיום הפרויקט מובטח. לעיתים הוצגו בפני לקוחות מספר דירות בקומה שאינו תואם את התרשים או קומה שאין בתרשים. להבנתם, השינויים בדירה שהוצגה והובטחה להם הם בתכנונה הפנימי, אולם לא בנתוני הקומה ומספר הדירות בבניין".

אור: "אז אומרים. אז מה. כשאתה רוכש בקבוצת רכישה, אתה רוכש זכות במקרקעין ומזמין שירותי ביצוע. החברה מסרה עד היום 12 פרויקטים ומאות יחידות דיור באותה שיטה ובאותו אופן שאנשים עשו עסקאות נהדרות ורכשו במחיר מופחת של למעלה מ־30% ממחיר השוק אצל קבלן. בנאדם שמגיע לרכוש בקבוצת רכישה יודע שעד שאין היתר בנייה סופי לא ניתן לדעת בוודאות את מיקומה של הדירה, גודל היחידה ומספר יחידות הדיור כי הרוכשים בקבוצות הרכישה הם יזמים לכל דבר. הם לוקחים את הסיכון יחד עם הסיכוי להרוויח הרבה. כל רוכש שביקש את כספו קיבל במלואו. כל החברות בקבוצת רכישה נוהגות באותו אופן. אין ולא נעשתה פה מעולם עבירה פלילית".

חוקר: "איך את מסבירה שלמרבית המתלוננים הוצגה דירה עליה חתמו בטופס ההצטרפות, כדירה אחרונה או אחת מבין שתי דירות אחרונות, כאשר בפועל החתמתם מספר לקוחות על אותה דירה?"

אור: "אני לא מסכימה. זה ידוע כטקטיקה שיווקית שבשביל להלחיץ שתקנה אז אומרים לך שזו דירה אחרונה כמו כל חברת שיווק. יכול להיות שזו דירה אחרונה ויכול להיות שלא. אין פה כלום. לדעתי בחברה שלי לא היה את זה ואם היה, אני לא רואה עם כך בעיה".

חוקר: "את לא רואה בעיה לשקר ללקוחות?"

אור: "לא אמרתי לשקר. אמרתי כמו בטקטיקה שיווקית שהמוכרים שרוצים למכור אומרים שזה מוצר אחרון על מנת לבצע מכירה. משפטית, אני יכולה להציע ל־100 אלף רוכשים יחידות בפרויקט. מוסרית אני מציעה את הכמות שקיבלתי חוות דעת מאדריכל הפרויקט".

בהמשך אומר החוקר: "לפי עדויות לקוחות, נמסר כי במקרים רבים בטרם חתמו על טופס הצטרפות ושילמו את הכספים, הבינו מסוכני המכירות כי יש סיכום לעניין הקרקע או לחלופין הסוגיה סוכמה ורק לא נחתמה ולאחר שחתמו וביקשו לקבל את חוזה המכר לחתימה נאמר להם מהחברה כי אין עדיין סיכום על הקרקע ועליהם להמתין".

אור: "לא ניתן לבסס את מה שלקוחות אומרים. אני לא ישבתי בחדרי־חדרים. המשווקים ישבו איתם. כל דבר שנאמר צריך להוכיח. אז אמרו".

ב־3 במאי 2016 אור נשאלת על ידי חוקר המשטרה איתן מנחם ממפלג חקירות הונאה ת"א: "מה זו הערבות האישית שהוצאת עבור לקוחות החברה?"

אור: "שאני ערבה להם באופן אישי להשבת הכספים עד רישום הערת האזהרה. הערבות האישית למעשה מבטיחה לרוכש שאני ערבה לו באופן אישי לכספים עד רישום הערת אזהרה לטובתו".

חוקר: "מהיכן היית אמורה לשלם את הכספים אם החברות שלך יהיו חדלות פירעון?"

אור: "יש לחברות ולי באופן אישי הרבה מאוד נכסים ויכולת להיפרע. ברגע שלקוח קיבל ממני ערבות אישית ונניח יש פשיטת רגל בחברה הוא רשאי לדרוש מבית המשפט לחייב אותי לשלם לו".

בהמשך שואל החוקר: "קיימת אפשרות שקיבלת כספים מלקוחות, הוצאת חשבונית מחברת אור סיטי ואת כספי הלקוחות הפקדת בחשבון אחר?"

אור: "לא יודעת. כל פעולות הנהלת החשבונות נעשו באחריותו של סמנכ"ל הכספים".

"הבנק רימה אותי"

לפי מכתבי השימוע שנשלחו לאור, היא חשודה שביקשה ממנהל סניף בנק מזרחי־טפחות לכבד צ'קים שמסרה חברה שבשליטתה, למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה. כדי לשכנע את מנהל הסניף לכבד את בקשתה, הציגה בפניו אור לטענת הפרקליטות מסמך שנחזה להיות מסמך בנקאי אותו זייפה כביכול באמצעות עובדיה, ואשר לימד לכאורה שבחשבונה הפרטי קיימת יתרת עו"ש של עשרות מיליוני שקלים. בעקבות המרמה מנהל הסניף נעתר לבקשתה, אולם הצ'ק שנתנה לכיסוי חריגת האשראי חזר בהמשך.

בהקשר זה שואל אותה חוקר המשטרה ב־2 באוגוסט 2016: "אני טוען שאת רימית את בנק מזרחי בעצם העובדה שהפקדת צ'ק מחשבון בנק יובנק וזאת כשלא היה כיסוי לצ'ק, על מנת לאפשר המשך פעילות בחשבון בנק המזרחי ולמנוע מבנק מזרחי מלהחזיר לך צ'קים מהחשבון".

אור: "אני טוענת שבנק מזרחי רימה אותי".

ב־7 בספטמבר 2016, כשהחוקר שואל אותה על בנק מזרחי, היא בוחרת לשמור על זכות השתיקה.

חוקר: "אני טוען שוב שרימית את בנק מזרחי כשהפקדת צ'ק מחשבון יובנק וזאת כאשר לא היה כיסוי לצ'ק, וכל זאת על מנת לאפשר המשך פעילות בחשבון בנק מזרחי ולמנוע מבנק מזרחי מלהחזיר לך צ'קים מהחשבון, וכראיה לעובדה שיש כיסוי לצ'ק, הצגת בפני י"א (מנהל בסניף מזרחי, ל"ד) מסמך שערוך כללי מיובנק כוזב ומזויף".

אור: "שומרת על זכות השתיקה".

חוקר: אני מציג בפנייך דף תנועות חשבון בבנק יובנק. ניתן לראות כי לא הועברו לחשבון עשרות מיליונים ולא מיליון אחד בחשבון העו"ש אלא סך הכל 200 אלף שקל וזאת כבטוחה לאשראי של שני כרטיסי האשראי. איך את מסבירה שבמסמך שהצגת יש לך פיקדון בסך 28 מיליון שקל?"

אור: "שומרת על זכות השתיקה".

חוקר: "אני מטיח בפנייך חשדות מאוד חמורים שהורית לעובדים שלך לזייף מסמך ואת יושבת פה ושותקת. מדוע?"

אור: "שומרת על זכות השתיקה".

מענבל אור נמסר: "שפכו את דמי שנים. אני דבקה באמת שלי והולכת עם היושרה שלי. לא ביצעתי הונאה. האמת תנצח וזה לא יעזור. הונו אותי. היה פה עוקץ מהגדולים במדינת ישראל. בסוף יבינו מי הגיבורה בסיפור ולא הקורבן שהצליחה לעמוד בעלבונות מאוד קשים. יש מסמכים חד־משמעיים שמציגים שנעשתה כלפיי הונאה מהגדולות שנעשתה בישראל עם מעורבות של גורמי שלטון. אני רוצה שהשם שלי יטוהר ושיפסיקו עם ההכפשות, שהצדק ייעשה כבר. כל עוד הצדק לא נעשה זה עוול וייסורים מאוד גדולים שאני צריכה לסחוב איתי. מדינה שלמה כבר יודעת. אנשים מחבקים אותי ומבינים שנעשה כלפיי עוקץ. מעולם לא הוניתי ומעולם לא פגעתי. אני לא יכולה לפגוע בזבוב. אני לא מבינה את העוול. לקחו אותי כשעיר לעזאזל. בסוף הכל ייצא. יש דין שמיים".

עוה"ד שמואל קליין ודריה גולדין, באי כוח סמנכ"ל הכספים דרור גלעדי: "סמנכ"ל הכספים הגיע לחברה בשלב מאוחר, כשכבר היו נורמות התנהגות ושיטות שהוכתבו על ידי ענבל אור. מכניסתו לתפקיד עשה גלעדי כל שבידו כדי לתקן ולהציף את כל המחדלים וכל מה שהיה טעון תיקון, לרבות דרישה לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. אין לנו ספק שבמסגרת הליכי השימוע התמונה האמיתית תתבהר ולא יישאר כל ספק בנוגע לסוגיה".

יש לציין כי הפרקליטות ציינה בהודעה לזימונה של אור לשימוע כי החקירה בעניינה כללה בדיקת חשדות נוספים, שעיקרם שיווק ומכירה כפולה של דירות. "בעניין זה נמצא כי ככלל לא נעשתה מכירה כפולה של דירות, וכן לא נמצאו ראיות לביסוס עבירת מרמה".