לא יפה לזרוק מנכ"ל מהרכבת

את הסיפור על הפרישה המיועדת של מנכ”ל הרכבת שחר איילון היה צריך לכתוב אפריים קישון. רק בפארסה של קישון אפשר היה לקבל רצף כזה של טעויות בפרידה ממנכ”ל ששירת את החברה במשך שנתיים, ונאלץ להתמודד עם נדוניה קשה שנלוותה לתפקיד. איילון ירש מטען חורג של בעיות, ובראשן מחסור בציוד שמשרד האוצר לא מאפשר לו לקנות, ועבודה על פרויקט החשמול הראשון בארץ עם חברה ספרדית שמנכ”לית משרד התחבורה עצמה אומרת שההחלטה לשכור אותה לעבודה היתה "פאשלה".

אז נכון, איילון לא חף מטעויות, ותלונות הנוסעים על צפיפות, איחורים ותקלות נשמעו הרבה לפני ששר התחבורה ישראל כץ כפה על הרכבת לפתוח את החצי־קו לירושלים. ונכון שאיילון הוא לא המנכ”ל הראשון שעוזב מקום עבודה לפני תום החוזה. אבל גם מבקריו הגדולים יעידו שהוא לא אדם שקשה לעבוד מולו, ובוודאי לא מוקצה עד כדי כך שמגיע לו לשמוע על עזיבתו המיועדת דרך הודעות ווטסאפ לתא כתבי התחבורה בשעות הצהריים.

מנכ"ל הרכבת היוצא שחר איילון צילום: דוברות רכבת ישראל

המסר הזה עבר כחוט השני בין חברי דירקטוריון הרכבת, שרובם ממש לא אהבו את הזובור שערך לאיילון היו”ר דן הראל. בכל זאת, מדובר באדם שהקדיש עשרות שנים לשירות המדינה, כיהן כנציב במשטרה וכנציב כבאות ראשי. כבר מחליטים לפטר אותו? לפחות תזמינו אותו לשימוע, תנו לו הזדמנות לשכנע שהוא ראוי לתפקיד, אולי תחליטו יחד על תקופת מבחן שנייה. אבל ברכבת ישראל לא טרחו לנקוט צעדים כאלה, אפילו לא למראית עין.

אבל מילא שהנהלת הרכבת לא סופרת את שחר איילון. אפילו את ציבור המשקיעים שלה היא לא סופרת. עד אתמול בערב, 36 שעות אחרי שנשלחו ההודעות על פיטוריו הקרובים של המנכ”ל, שהוחלפו אחר כך בהחלטה לדחות את הפיטורים לסוף השנה ‑ עדיין לא נמסר שום דיווח לבורסה. רכבת ישראל היא חברה מדווחת, והיא אחראית לדיווח מיידי ורבעוני על כל מה שמתרחש בחברה. רק שערו בנפשכם מה הרשות לניירות ערך היתה עושה לדלק של יצחק תשובה אם דיווחים על עזיבה אשרית של המנכ”ל היו יוצאים לתקשורת בלי הודעה מסודרת לבורסה.

איכשהו ברכבת זה תמיד שונה, תמיד יוצא עקום, תמיד לא כמו שצריך. הנוסעים כבר מזמן הפסיקו לצפות לשירות ולעמידה בלוחות זמנים; אולי גם רשות ניירות ערך הפסיקה לצפות מהם לממשל תאגידי תקין.