חיבוק הדוב של נתניהו מסיג את החרדים לאחור

ההתעקשותה של הממשלה הנוכחית להעלות את התקציבים לציבור החרדי הסיגה לאחור שורה של שינויים חיוביים בחברה החרדית, ומאיימת בכך על העתיד הכלכלי של החברה הישראלית כולה. משנתון החברה החרדית שמפרסם הבוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בארבע השנים שחלפו מאז כינון הממשלה נבלמה העלייה במספר הסטודנטים החרדים, ובמקביל מספר האברכים הגיע לשיא. מגמות מדאיגות שניכרו עוד קודם בחברה החרדית החריפו, ובהן ירידה בשכר הממוצע ועלייה בשיעור הילודה, שחצה את הרף של שבעה ילדים לאישה.

המשך המגמות האלה עלול להפוך את ישראל בעוד כמה עשרות שנים למדינה ענייה ונחשלת יותר, ולפגוע ברמת החיים של כלל התושבים.

ההוכחה הבולטת להשפעת המדיניות הממשלתית היא הזינוק במספר האברכים. בעוד שב־2013 וב־2014, שנות ממשלת לפיד־נתניהו שקיצצה בתקציבי הישיבות, ירד ב־9% מספר האברכים (תלמידי הכוללים לגברים נשואים) ‑ מאז הקמת ממשלת נתניהו והחרדים ב־2015 הוא השלים עלייה של 23%, וב־2017 הגיע לראשונה לכ־80 אלף.

עלייה חדה עוד יותר של 36% נרשמה במספר תלמידי “הישיבות הגדולות”, שבהן לומדים רווקים מגיל 17. (המוסד בו לומדים תלמידי ישיבה רווקים מגיל 17 ועד החתונה) מ־30 אלף ב־2014 ל־40,700 ב־2017.

עורכי השנתון ד”ר גלעד מלאך וד”ר לי כהנר מסברים שיש קשר ברור בין מספר תלמידי הישיבות והאברכים לבין התמיכות שמעניקה המדינה למוסדות תורניים. הממשלה הנוכחית של נתניהו הכפילה את התקציב השנתי לישיבות מ־575 מיליון שקל ליותר ממיליארד שקל; העלתה את הקצבה לאברך מ־450 ל־850 שקל לחודש; אפשרה לאברכים לקבל קצבת הבטחת הכנסה; וביטלה את העדיפות שניתנה לעובדים במעונות יום.

במקביל לנהירה לישיבות נרשמה לראשונה ירידה קלה במספר הסטודנטים החרדים. בין השנים 2009 ל־2016 עלה מספר הסטודנטים החרדים ב־141%, לעומת גידול של 9% בכלל הסטודנטים. אף שהמגמה נמשכה בשנה שלאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשנת הלימודים תשע”ז (2016‑2017) כבר ירד מספר הסטודנטים החרדים מ־9,600 ל־9,400.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) ושר הבריאות יעקב ליצמן. הטבות מזיקות

מלבד הזינוק במספר האברכים, ייתכן שעצירת הכניסה להשכלה הגבוהה בקרב חרדים הושפעה מצמצום התמיכה של המועצה להשכלה גבוהה בלימודי משפטים ומנהל עסקים ‑ שני תחומים פופולריים מאוד בקרב סטודנטים חרדים.

שתי המגמות האחרונות קשורות למגמה שלישית: ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים מ־52% ב־2016 ל־51% ב־2017, ול־48% ברבעון השלישי של 2018. זו מצטרפת לירידה הדרמטית שנרשמת זה יותר מעשור בשכרם של עובדים חרדים, שממילא היה תמיד נמוך בהרבה מהשכר בכלל האוכלוסייה. אחת הסיבות לכך היא כניסת חרדים לעבודה במקצועות שהשכר בהם נמוך.

בין השנים 2003 ל־2017 ירד שכר הגברים החרדים מ־77% מהשכר בכלל האוכלוסייה ל־62% ממנו, ושל הנשים החרדיות ‑ מ־83% ל־77% ממנו. השכר הממוצע לגבר חרדי עומד על 8,300 שקל בלבד לעומת 13,300 בכלל האוכלוסייה הישראלית. השכר הממוצע של אישה חרדית עומד על 6,700 שקלים לעומת 8,700 בכלל האוכלוסייה.

אבל ייתכן שהמגמה המדאיגה ביותר מבחינה כלכלית היא העלייה בשיעור הילודה של נשים חרדיות. אחרי שב־2003 הגיע השיעור לשיא של 7.5 ילדים לאישה, הוא חזר לרדת, ונעצר ב־2008 על 6.7 ילדים לאישה. אלא שבשנים האחרונות נרשמה עלייה מחודשת: 6.9 ילדים לאישה ב־2013, ו־7.1 ילדים לאישה ב־2016 ‑ זאת לעומת שעור פריון של 3.3 ילדים בקרב כלל היהודיות ו־2.2 בקרב החילוניות.

למגמה הזאת יהיו משמעויות מרחיקות לכת לגבי כלל הציבור בישראל. התרחיש הבינוני של תחזית האוכלוסייה לטווח ארוך, שמניח שהפריון בקרב חרדים ילך וירד, קובע שהמגזר החרדי יהווה ב־2065 32% מהאוכלוסייה הכללית בישראל. אם הפריון יעלה, ואיתו שיעור החרדים, יהיו לכך השלכות כלכליות קשות ‑ הן בשל כושר ההשתכרות הנמוך שלהם, הן בשל שיעור התעסוקה הנמוך בקרב הגברים החרדים, והן בשל הרמה הגבוהה של צריכת קצבאות.