הפרקליטות עושה שריר לדרעי ולקיש

בצעד חריג מאוד ביקשה אתמול פרקליטות המדינה מבג"ץ, לחייב את ועדת הפנים של הכנסת לדון מחדש בהחלטתה מראשית שנת 2017, לאשר את הפנסיות הרטרואקטיביות הבלתי חוקיות.

זאת לאחר שמחלוקת בין שר הפנים אריה דרעי מש"ס ליו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש מהליכוד, סיכלה את קיומו של הדיון. התערבות של בג"ץ בהליכים פנימיים של הכנסת היא מהלך נדיר אף יותר מפסילת חוקים, ומצב שבו הפרקליטות מבקשת את בית המשפט לעשות זאת - חריג עוד יותר.

שר הפנים אריה דרעי צילום: איי אף פי

באוגוסט ביקשה המדינה דחיה במתן החלטה בפרשה. זאת על רקע פניה של שר הפנים אריה דרעי לוועדת הפנים לדון מחדש בהחלטה. דרעי נימק את בקשתו בבעיות המשפטיות שהתגלו.

על רקע זה העניק בג"ץ דחיה של שלושה חודשים. אלא שהדיון כלל לא התקיים. זאת כיוון שדרעי ביקש דיון אבל לא נקט עמדה. יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש מהליכוד סירב לקיים דיון בלי שדרעי יבקש מפורשות לשנות את ההחלטה. שני האישים ניסו לא להיות אחראים לביטול הפנסיות.

בתשובה לבג"ץ כתבה אתמול עו"ד ליאורה וייס בנסקי מפרקליטות המדינה כי "יש מקום שבית המשפט הנכבד יורה לוועדת הפנים לקיים דיון נוסף בהחלטה". היא מציינת ש"ההחלטה מעוררת קשיים בהיבטים הנוגעים לתחולתה הרטרואקטיבית והפרסונלית".

ח"כ יעל גרמן מיש עתיד שעתרה לבג"ץ כנגד ההחלטה אמרה בתגובה ש"אני מקווה שבג"ץ יקבל החלטה ולפסול את הפנסיות הרטרואקטיביות, שהתקבלו בהליך לא תקין ולא כשר".

עו"ד שגית בידרמן, המייצגת עותר נוסף, אמרה בתגובה לבקשת הפרקליטות ש"אסור לתת לחטא הזה להמשך".

בינואר 2017 חשף "כלכליסט" את העובדה שמשרד הפנים משלם מזה 18 שנה פנסיות בניגוד לחוק לכמה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר ומבקש מוועדת הפנים של הכנסת להכשיר אותן.

הנהנים: ח"כ אכרם חסון מכולנו וסגן שר הבינוי ז'קי לוי מהליכוד, סגן ראש עיריית ירושלים מש"ס צבי כהן, יו"ר ועדת הפנים לשעבר אמנון כהן וסגן ראש עיריית אור יהודה עוזי אהרון שלושתם מש"ס וראש המועצה המקומית ג'וליס לשעבר עאדל עמאר.

הטעות התגלתה ב־2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. המשרד פנה מספר פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. בסופו של דבר פנה דרעי ב־2017 לוועדת הפנים שבראשה עמד אז ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, היום יו"ר הקואליציה, וזו אישרה את הפנסיות הבלתי חוקיות.

העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב־3 מיליון שקל לאיש, כלומר 18 מיליון לשישה הנבחרים הידועים.

בעקבות חשיפת "כלכליסט" הוגשו שתי עתירות לבג"ץ.