בלעדי לכלכליסט
הטיפה האחרונה: שרי אריסון בדרך למכירת מיה
קבוצת אריסון מקיימת מגעים עם גוף זר למכירת מלוא האחזקות בחברת תשתיות המים מיה תמורת 270—300 מיליון דולר. המכירה היא חלק ממהלך של אריסון למכירת כלל אחזקותיה בישראל
שרי אריסון ממשיכה לצמצם את הנוכחות העסקית שלה בישראל. ל”כלכליסט” נודע כי אשת העסקים מקיימת מגעים מתקדמים למכירת מכירת חברת תשתיות המים מיה למשקיע זר ב־270—300 מיליון דולר. אם המכירה תצא לפועל לפי מחיר זה, אריסון תרשום רווח נאה שכן היא הקימה את החברה לפני עשור בהשקעה של 100 מיליון דולר.
מיה שבראש הדירקטוריון שלה עומד מאיר ויינצ’נר, היא חברה פרטית, ועל כן פעילותה המלאה ותוצאותיה הכספיות אינן חשופות לציבור, אך לפי האתר של קבוצת אריסון, החברה “מתמחה בפרויקטים מהפכניים של ייעול מערכות מים. בעקבות התיישנות מערכות מים עירוניות רבות בעולם, יעילותן פחתה והתחום הפך לאתגר גלובלי משמעותי. מיה פועלת באזורים גיאוגרפיים שונים ומייעלת את מערכות המים הישנות בצורה מקיפה בהתאם לדרישות ההולכות וגוברות של האוכלוסייה העירונית ברחבי העולם”. במילים אחרות, פעילות החברה מתמקדת בתחזוק ופיתוח תשתיות מים.
פעילות בשלל מדינות
מיה פועלת בעיקר בחו”ל והלקוחות שלה הם תאגידי מים מקומיים. מעיון בפורטפוליו של החברה עולה כי היא פעילה, בין היתר, באיי בהאמה, שם יש לה חוזה לעשר שנים לטיוב מערכת המים המקומית שהיקפו עומד על 83 מיליון דולר. לטענת החברה, ב־2013—2016 הפרויקט הביא לחיסכון של 18.4 מיליארד ליטר של מים — 5 מיליארד ליטר יותר מהיעדים שסומנו בתחילת הדרך. מיה פועלת גם בברזיל, שם יש לה חוזה עם תאגיד המים של מטרופולין סאו פאולו, שמשרת כ־26 מיליון תושבים. ב־2015 חתמה החברה חוזה לטיוב מערכת המים הארצית בג’מייקה במשך חמש שנים. היקף החוזה עומד על 42 מיליון דולר. בפיליפינים מיה פועלת בשיתוף תאגיד המים המקומי Maynilad. לטענת החברה, הפרויקט המשותף, שהחל לפעול ב־2009, מספק מים ל־2.6 מיליון איש הוביל לחיסכון של 700 מיליון ליטר ביום. כמו כן, לחברה יש אחזקה של 30% בחברת המים Indaqua הפורטוגלית שלטענת מיה משרתת שבעה תאגידי מים בצפון־מזרח פורטוגל. תאגידי המים האלו מספקים מים ל־600 אלף תושבים.
מיה טוענת כי “עבור הפרויקטים רחבי ההיקף בפיליפינים ואיי בהאמה, החברה זכתה בפרס היוקרתי של ארגון המים העולמי (IWA) במשך שנתיים ברציפות (2013 ו־2014).
המגעים למכירת מלוא האחזקות במיה הם חלק ממהלך נרחב יותר של אריסון למכירת כל האחזקות שלה בישראל; מהלך שאם ייצא לפועל יותיר אותה רק עם אחזקה בחברת שיט התענוגות האמריקאית קרניבל קרוז, שבה שולט אחיה מיקי אריסון. בנוסף, אריסון תמשיך להחזיק ולממן את הפעילויות הפילנתרופיות השונות שלה.
במסגרת מכירת כלל הנכסים בישראל, אריסון כבר מכרה בחודש יוני האחרון את השליטה (47%) בחברת הנדל”ן והתשתיות שיכון ובינוי לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף תמורת 1.1 מיליארד שקל — הנחה של כ־300 מיליון שקל ביחס לשווי השוק של המניות באותה העת. טרם המכירה הסתבכו החברה ובכיריה בחקירה פלילית בנוגע למתן שוחד בניגריה במטרה לקדם פרויקטים גדולים של שיכון ובינוי.
שלושה חודשים לאחר מכירת שיכון ובינוי, בספטמבר, הודיעה אריסון על כך שבכוונתה למכור את גרעין השליטה (20%) בבנק הפועלים, שבו החזיקה משפחתה מאז 1999, זאת לאחר שקיבלה את אישור הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. מאז הספיקה אריסון למכור נתח של 4.2% ממניות הבנק תמורת כ־1.3 מיליארד שקל.
שרי אריסון. תישאר עם האחזקה בקרניבל קרוז והפעילות הפילנתרופית
בנוסף, במאי האחרון נחשף ב”כלכליסט” שאריסון שכרה את שירותיו של בנק השקעות זר כדי למכור את אחזקותיה בחברת מלח הארץ (תעשיות מלח לשעבר) — יצרנית המלח הגדולה במדינה שחולשת על 80% ממכירות המלח בארץ. המחיר המבוקש: כ־350 מיליון שקל. ב־2007 אריסון רכשה את החברה מידי משפחת דנקנר, שדרכה החזיקה במניות בנק הפועלים, תמורת 1.3 מיליארד שקל כדי להפוך לבעלת השליטה היחידה בבנק.
בעקבות המכירות, השבוע הכריזה ועדת הריכוזיות שקבוצת אריסון יצאה מרשימת הגופים הריכוזיים במשק.
קבוצת אריסון סירבה להתייחס לידיעה.
