מאחורי הקלעים של ההחלטה ההיסטורית - רק מתנגד אחד להעלאת הריבית
הוועדה המוניטרית פרסמה את סיכום החלטת הריבית האחרונה בחודש שעבר, ממנה עולה, כי השיקולים הכלכליים הם הגורמים המכריעים בקבלת החלטת הריבית, ולא העובדה שהבנק נמצא בתקופה של חילופי נגידים
בנק ישראל פרסם היום (ב') את סיכום דיוני החלטת הריבית האחרונה בחודש שעבר בה החליטה הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית לשיעור של 0.25% אחרי שלוש וחצי שנים בהן נשאר בשיעור של 0.1%.
- יצאה לעצמאות: המהלך של בודו–טרכטנברג
- הריבית עלתה: איך זה ישפיע עלינו?
- אחרי 7 וחצי שנים: העלאת ריבית ראשונה - ל-0.25%
לפי סיכום הוועדה, ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה תמכו בהחלטה להעלות את הריבית. החמישי תמך בהותרת הריבית ללא שינוי (ברמה של 0.1%) למרות שלדעתו "מדובר במקרה גבולי וניתן להצדיק את שתי ההחלטות – להעלות את הריבית ל-0.25% ולהותירה ברמתה הנוכחית", לפי פרוטוקול הוועדה, הוא סבר "שמן הראוי שהתחלת הנסיגה מהמדיניות המרחיבה תיעשה על ידי הוועדה בראשות הנגיד החדש".
יתר חברי הוועדה, שהכריעו בסופו של דבר את ההחלטה סברו שהשיקולים הכלכליים הם הגורמים המכריעים בקבלת החלטת הריבית, ולא העובדה שהבנק נמצא בתקופה של חילופי נגידים. לטענתם בשלו התנאים להתחיל בתהליך הנסיגה מהמדיניות המרחיבה מאוד שננקטה בשנים האחרונות.
ההבדל לבין ההחלטה האחרונה לזו שקדמה לה בחודש אוקטובר הוא אי הוודאות, לטענתם, ששררה בהחלטת הריבית הקודמת, לגבי התפתחות המדדים הקרובים, והחשש מכך שהאינפלציה השנתית עשויה לרדת זמנית אל מתחת לגבול התחתון של היעד (בין 1%-3%). אולם לטענתם מאז התווספו נתונים שתומכים בהערכה כי האינפלציה מתייצבת בחלק התחתון של תחום היעד, ולהערכתם ההסתברות לירידה מתמשכת מתחת לגבול התחתון של היעד נמוכה יחסית. חלק מהחברים סברו שהריבית הנמוכה – הריבית הנומינלית עומדת על 0.1% והריאלית עומדת על כמינוס 1% – אינה מתאימה לפרמטרים של המשק, ובפרט למשק שצומח בסביבת הפוטנציאל ומלווה בעליות שכר בקצב מואץ, והותרתה נמוכה במשך זמן רב עלולה ליצור השפעות שליליות בטווח הארוך.