מחאת הנשים: "היום זו סטירה או איום ומחר אולי לא יהיה מחר לאותה אישה"

צילום: YNET

"לפני חודשיים זו הייתה אמא שלי שנרצחה, שנלקחה מהאוהבים שלה רק כי רצתה להיות חופשיה, מחר זאת יכולה להיות כל אחת מאיתנו!", אמרה שפק. "יותר מ-20 נשים נרצחו השנה על ידי מישהו שהן מכירות. אני רואה נשים שנלחמות בשיניים שהצעות חוק יעברו ודוחים אותן על הסף. שמנסות לקדם את האזיק האלקטרוני, כל דבר שיכול טיפה לעזור ולהציל את החיים שלנו".

שפק הוסיפה: "אבל אל תשכחו שגם הוא (האזיק האלקטרוני - א.א.) רק חלק קטן מהפתרון, מפני שגבר אלים הוא גבר אלים ובזכות האזיק הוא לא יוכל לפגוע באישתו, אבל יוכל לפגוע במישהי אחרת. לכן אני פונה לרשויות - גבר שידוע בפני הרשויות שהוא אלים צריך לחייב אותו על פי חוק בסדנאות כעסים, בטיפולים פסיכולוגיים, ולדאוג להרחיק אותו מהבית למסגרת כזו למשך תקופה מסוימת ולטפל. כי היום זו סטירה או איום ומחר אולי לא יהיה מחר לאותה אישה".

שימאה ריפי, אחותה של דועאא אבו שרך שנורתה למוות ב-2016 בלוד, תקפה בעצרת את השימוש במושג "רצח על כבוד המשפחה": "השימוש במושג 'רצח על רקע כבוד המשפחה' במקרה של כל רצח אישה ערבייה אינו תואם את המציאות בהרבה פעמים ובמיוחד בסיפורה של אחותי דועא, וגורם לנזק ועוול לנשים הערביות ולמשפחותיהן".

"הרבה נשים בארץ חיות בפחד ולא יודעות אם יראו מחר אור יום או לא, יותר מ-50% מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, כמחצית מהנשים שנרצחו פנו לרשויות המדינה או למשטרה והתלוננו, אך בסוף נרצחו!!!!", הוסיפה. "אני פונה למשטרה ומבקשת התחייבות רצינית לגבי כל פנייה של כל אישה מאוימת שאיבדה את אמינותה במשטרה וברשויות, ופונה לממשלה בדרישה לבנות תוכנית אמיתית להעברת תקציבים ולמיגור התופעה, בחינוך ובכל זירה אחרת".

איילה יטמר, אחותה של אנקייאוש ימהרן שנרצחה על ידי בעלה בשנת 2003, קראה בעצרת להכרה רשמית במשפחות הנרצחות: "אנו, המשפחות של הנרצחות, מבקשות שיכירו בנו, שיתמכו בנו, נפשית וכלכלית, כדי להתמודד עם הכאב בחיי היומיום. בנוסף אנו מבקשות ענישה קשה לרוצחים. לא ייתכן שגבר עם דם על הידיים, שנטל חיים, ייקבל את מלוא זכויותיו".

צילום: YNET

יטמר הוסיפה: "מדינת ישראל חייבת להשקיע בתקצובים, במשאבים ובאנשי מקצוע שייטפלו בגברים אלימים. בפיתוח אמצעי הגנה טכנולוגיים לנשים, שיבטיח את ביטחונן בשעת מצוקה. בנוסף, יש להקים מקלטים שיכולים להכיל את כל המשפחה מבלי להשאיר ילד בבית עד גיל 14". 

את העצרת פתחו שלוש יוזמות המחאה: סתיו ארנון, דרור שדות ורותי קליין והשתתפו בה מנהיגות פמיניסטיות ונשות ציבור כמו הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית המרכז הקהילתי לנשים מאריתריאה עדן טספרמהיים, הפעילה החברתית מיסם ג'לג'ולי ועוד. בנוסף הופיעו בעצרת הזמרות קרן פלס, קרולינה, יעל דקלבאום ואנסמבל "תפילת האימהות", וגם הראפר תאמר נאפר.

אלפי בני אדם השתתפו במהלך היום באירועי המחאה השונים ברחבי הארץ. בירושלים ובתל אביב חסמו המפגינים רחובות וצמתים מרכזיים, ועוררו את זעמם של חלק מהנהגים. במקביל, בשל חסימות באזור נמל התעופה בן גוריון, עוכבו תשע טיסות.

האירוע שפתח את יום המחאה, היה מיצג של מאות נעליים אדומות שנפרשו בכיכר הבימה בתל אביב.

הפגנות נוספות התקיימו גם ביישובים רבים במגזר הערבי. עשרות נשים וגברים בטירה, קלנסווה וטייבה הפגינו משעות הבוקר. הם הניפו תמונות של נשים שנרצחו, ודרשו להמשיך במאבק במטרה לסיים את האלימות.

יפית לזר, בת 32 מרמת גן, סיפרה: "יצאנו לתהלוכה כדי להניע את הממשלה לעשות משהו בנושא. לא יכול להיות שמחצית מאלו שנרצחו התלוננו, המדינה חייבת לעשות משהו כדי שהסטטיסטיקה תשתנה".

נציבות שירות המדינה, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי שפכו מים קרים על מהלך שצבר תאוצה לקראת השביתה, כשהודיעו שהשובתות ייאלצו לקחת יום חופש על חשבונן או שזה ינוכה משכרן, בניגוד להבטחת ראשי הרשויות. כך גם לגבי נשים שיבקשו להשתתף בפעילויות המחאה ויידרשו לצורך כך לצאת באמצע יום העבודה. בעקבות ההנחיה, רשויות רבות חזרו בהן והודיעו לעובדות כי לא יוכלו לממן עבורן את יום השביתה.

צילום: YNET

עם זאת, בחברות מסחריות, עסקים קטנים וגופים פרטיים רבים תמכו במחאה וממנים לנשים - וחלקם אף לגברים - את יום השביתה. עם התאגידים המסחריים הגדולים שהודיעו על כך נמנים בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, סופר פארם, פלאפון, גוגל ישראל, פייסבוק ישראל, הוט, רמי לוי, טיב טעם, רשת מלונות פתאל, ישראייר, דיזנגוף סנטר, פלאפון, פרטנר, רשת החינוך עמל, שטראוס, ישראכרט, יוניליוור, כ.א.ל וצים.

מחאה גם באקדמיה

גם במוסדות להשכלה גבוהה התקיימו היום מחאות ועצרות הזדהות. כאלף סטודנטים השתתפו בהפגנה שהתקיימה בכיכר אנטין מחוץ לאוניברסיטת תל אביב, והלימודים הושבתו למשך שעה. "אני שמחה שהאוניברסיטה נתנה לנו את השעה הזו", אמרה הסטודנטית אמונה, והוסיפה: "כסטודנטים אנחנו צריכים לדרוש שינוי ברמת החקיקה והאכיפה. בכל המישורים נדרשת יציאה מהאדישות. אנחנו חמישים אחוז מהאוכלוסייה והגיע הזמן לצעוק בקול".

רולא, אחת ממארגנות ההפגנה אמרה: "אנחנו דורשות הקצאת משאבים לטיפול בנשים מוכות ולטיפול בנושא הזה. יש פה סולידריות של כלל הארגונים למאבק בנושא. המחאה הזו לא תסתיים פה".

כאלף סטודנטים הפגינו היום באוניברסיטה העברית בירושלים, בקמפוסים הר הצופים וגבעת רם. כמה אירועי מחאה נרשמו גם באוניברסיטת חיפה.

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אמרה: "כל אחת ואחד מאיתנו צריך ללכת הביתה ולעשות חשיבה עמוקה מה כל אחד ואחת מאיתנו עושה בתוך ביתו. וכשאני אומרת ביתו אני אומרת גם סביבתו. אני רוצה להעביר את המסר הזה באופן ברור - זה לא יכול להיות יותר 'יפה שלי' לבנות ו-'חכם שלי' לבנים, זה חכמה שלי ויפה שלי לכולם".

גם באוניברסיטת בר אילן שברמת גן קיימו כנס מחאה והותר לסטודנטים ולחברי סגל שבחרו בכך, לסיים בשעה 14:00. גם באוניברסיטת חיפה התקיימו מספר אירועי מחאה.

בבית הספר לאומנות ועיצוב בצלאל שבירושלים התקיימה צעדת סטודנטים. במכללה האקדמית אחוה שבבאר טוביה, הוחלט כי בנוסף להפגנה שנערכה במקום, כל השיעורים הראשונים עד סוף השבוע יוקדשו לנושא. במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה שבכרמיאל לא התקיימו לימודים בין השעות 14:00-12:30.

במכון הטכנולוגי חולון (HIT) הקימו מיצג מחאה עם שמותיהן של הנרצחות. במיצג הוצבו גם שלטים ריקים - "עבור הבאות בתור". הסטודנטים במוסד עמדו במשך 24 דקות לזכרן של 24 הנשים שנרצחו מתחילת השנה.