שחיתות זה מה שעושה מנהיג המחנה השני
לנתניהו אין מה לחשוש שהחקירות נגדו יפגעו בשיעור ההצבעה עבורו. לפי מדד הדמוקרטיה ל־2018, שיעור האזרחים שחושבים שהנהגת המדינה מושחתת בירידה. הסיבה: ההשתייכות למחנה הפוליטי משפיעה על תפיסת ניקיון הכפיים
המסקנה העיקרית של מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 שפורסם אתמול היא שהקיטוב בין ימין ושמאל לא נגמר ביחס לערבים ולשטחים, אלא התרחב גם ליחס הציבור לשחיתות. מהמדד עולה כי הימין לא חושב שההנהגה הישראלית מושחתת. גוש הימין גדול יותר מגוש המרכז והשמאל, וכדי להחליף שלטון המרכז חייב לקחת קולות מהימין, והרבה מהם. לכן, לא ברור היכן עוברת הדרך להחלפת שלטון, והאם יש בכלל דרך כזו. אבל ממדד הדמוקרטיה עולה בבירור שהיא לא עוברת בקמפיין שעוסק בפרשיות השחיתות של נתניהו.
- מנדלבליט על תיקי נתניהו: "המשטרה לא רודפת אף אחד, אני לא מורח"
- לאחר המלצות תיק 4000: נתניהו ממשיך לעבות את צוות ההגנה
- "נתניהו לקח שוחד כשפעל לטובת בזק ודרש סיקור חיובי"
הנתון המדהים ביותר לכל מי שחי וקורא עיתונים בישראל הוא הירידה המשמעותית בשיעור הסבורים שהנהגת המדינה מושחתת מ־55% ב־2016 ל־47% השנה. הסיבה לכך היא שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה חושבים כך רק מיעוט, ולעתים מיעוט קטן: 15% בלבד ממצביעי הבית היהודי בבחירות האחרונות, ו־23% ממצביעי הליכוד. רוב הישראלים (56%) אומרים שחקירות לא ישנו את הסיכוי שיצביעו למפלגה שראשיה נחקרים בחשד לשחיתות (38%) או שיגדילו את הסיכוי (18%).
"אסון גדול לדמוקרטיה"
"הכותרת שלי למדד 2018 היא שהכל פוליטי", אומרת עורכת מדד הדמוקרטיה פרופ' תמר הרמן. "המיקום במפה הפוליטית משפיע הרבה מעבר לשאלה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא משפיע על אלף ואחד דברים שלא היית חושב שיש להם קשר, כולל עמדות בנושאי תרבות".
לדברי הרמן, הדבר נובע מכך שבעיני מצביעי הימין, החקירות נתפסות כאמצעי לא לגיטימי להחלפת השלטון. "מבחינה דמוקרטית, המצב הזה הוא אסון גדול". הרמן אומרת שאין ספק שקמפיין הדה־לגיטימציה של נתניהו לשומרי הסף מצליח מאוד. כך, למשל, יש עלייה מתמדת באחוז הסבורים שצריך לשלול מבית המשפט העליון את הזכות לפסול חוקים מ־35% ב־2015 ל־40.5% השנה (56% לא מסכימים).
מחאת האוהלים נשכחה
עוד דבר שיכול להרגיע את ראש הממשלה לקראת הבחירות המתקרבות: 53% סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב או טוב מאוד. זהו שיעור שביעות הרצון הגבוה ביותר מאז נוסד המדד ב־2003. ברמה האישית, 80% מהציבור מצהירים שמצבם טוב או טוב מאוד, עלייה של 14% בתוך חמש שנים.
גם שיעור הסבורים שהמתח בין עשירים לעניים בישראל חזק ירד משמעותית בשנים האחרונות, מ־56% בשנת 2012 שסברו כך, ל־39% בלבד שסבורים כך כיום. רק 5% מהישראלים סבורים שמתח זה הוא החזק ביותר בחברה הישראלית. כלומר, נראה שהשפעת מחאת האוהלים ב־2011 פגה כליל.
הרמן מסבירה ש"בפוליטיקה הישראלית הוויכוח הוא על זהות יהודית או דמוקרטית או על הסכסוך. השאלה של המעמד הכלכלי משנית". היא מציינת שיש טענה שאנשים עניים מצביעים לימין בניגוד לאינטרס שלהם. אבל לדבריה, יכול להיות שהאינטרס הבסיסי שלהם הוא שישראל תשקף את הזהות היהודית־לאומית שלהם. "מבחינתם הכל זה זהות, לא כלכלה".
נתון נוסף לטובת הליכוד ולרעת אג'נדה חברתית: 57% מהבוחרים היו חוזרים על הצבעתם בבחירות 2015 לכנסת. המפלגות הסובלות ביותר מבריחת בוחריהן הן המחנה הציוני וכולנו. 48% בלבד ממצביעי המחנה הציוני היו חוזרים להצביע לה ו־38% ממצביעי כולנו. כלומר למפלגות עם אג'נדה חברתית יש מגבלה אמיתית להתרומם, ואולי אף תקרת זכוכית.