לזה אין כסף: כך מסמסו השרים את המאבק באלימות נגד נשים
ראש הממשלה נתניהו הקים ועדה שכבר קיימת, שר האוצר כחלון לא היה ער לבעיית המימון, השר לביטחון פנים ארדן ושר הרווחה כץ לא יצאו למאבק, וח"כ דודי אמסלם הבטיח ולא קיים. כך מסמסה הקואליציה את המאבק באלימות במשפחה
האטימות של ממשלת ישראל והקואליציה מול גל רציחות הנשים והנערות הצליחה בסוף השבוע להחדיר מונח חדש לעולם המחאה - שביתת נשים, המתוכננת ליום שלישי.
- עלייה דרמטית ברמת האלימות מצד הורים ותלמידים כלפי אנשי חינוך
- למרות ההבטחות: אין תוכנית ואין תקציב למלחמה באלימות
- רצח נשים: למה לממן תוכנית קיימת כשאפשר להשיק חדשה
על הרקע הזה קצת קשה להאמין שהמחיר שהיתה צריכה הממשלה לשלם כדי להיאבק בתופעה נמוך כל כך במונחים של מאבקים חברתיים, 50 מיליון שקל, לעומת 4.3 מיליארד שקל שמוקצים לנכים. חברות הכנסת המובילות את המאבק היו מסתפקות כנראה גם ב־30 מיליון שקל. ספק אם יצליח סכום נמוך כל כך לשכך את הזעם החברתי, וטוב שכך.
תקציר הפרקים הקודמים: ועדת השרים למאבק באלימות נגד נשים אישרה ביולי 2017 תוכנית חומש למיגור התופעה בעלות של 50 מיליון שקל נוספים בכל שנה, אבל לא ציינה כלל מקורות תקציביים, כלומר רשמה את התוכנית על הקרח. בעקבות זאת ציפה האוצר שהמשרדים יממנו את התוכנית מתקציבם. משרדי העבודה והרווחה והמשרד לביטחון פנים ציפו מהאוצר לתוספת תקציב. הוויכוח הזה גרם לכך שהתוכנית יושמה ב־2018 ותיושם ב־2019 בכמחצית ההיקף המתוכנן. לקראת 2019 הוקצו 50 מיליון שקל במקום 100 מיליון שקל.
ארבע חברות כנסת מהאופוזיציה הגישו לפני חודש הצעות להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת המחדל. בתגובה, הבטיח יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם מהליכוד להציג תוכנית חירום ואף למצוא מקור תקציבי. אחרי חודש לא הוצגה תוכנית כלשהי ולא נמצא תקציב. הקואליציה הפילה לפני שבוע וחצי את ההצעות להקמת ועדת חקירה.
כל העניין מביך אף יותר מכיוון שרק לפני שבועיים אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי ענקי למימון תוספת שכר לשוטרים ולמימון האירוויזיון. מאחורי ההזנחה הפושעת מרחפת הידיעה שמדובר בבעיה חריפה במיוחד בקרב ערבים, זרים ועולים, ונפוצה פחות בקרב ישראלים ותיקים.
נתניהו לא זכר
ביום ראשון שעבר חל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, ובני הזוג נתניהו סיירו במקלט לנשים מוכות. במקום להודיע על תוספת תקציב, ניצל נתניהו את ההזדמנות כדי להודיע על הקמת ועדת שרים מיוחדת למאבק באלימות נגד נשים שהוא יעמוד בראשה. הבעיה היא שוועדה כזאת כבר פועלת, ובראשה עומד השר לביטחון פנים גלעד ארדן. הוועדה הזאת אישרה את תוכנית החומש. נכון, ראש הממשלה אינו צריך לזכור הכל, אבל בשביל זה בדיוק יש לו מטה. אפשר להניח שבנושאים שבאמת חשובים לראש הממשלה, כמו החוק לחסימת גדעון סער, נתניהו ואנשיו מגלים בקיאות גדולה יותר בפרטים.
כחלון לא ידע
"כלכליסט" פירסם ביום חמישי שעבר ריאיון עם שר האוצר משה כחלון. כשעורכת החדשות גלית אלטשטיין והכתב בכנסת צבי זרחיה שאלו את כחלון למה מנע האוצר את מימון התוכנית למאבק באלימות נגד נשים, הוא לא ידע במה מדובר. כחלון, שרואה בעצמו מנהיג חברתי מוביל, אינו יכול להרשות לעצמו לא לדעת על מאבק חברתי חשוב כל כך. לצוות שלו הייתה צריכה להיות הנחיית קבע שמעדכנים אותו על בעיות חברתיות. אולי כחלון לא ידע גם כי בין חברות הכנסת המובילות את המאבק אין אף אחת ממפלגתו, כולנו. עכשיו, כשכחלון יודע, אפשר לצפות שימצא את 50 מיליון השקל בדחיפות.
ארדן אישר בלי תקציב
השר לביטחון פנים גלעד ארדן מהליכוד טוען שנושא האלימות נגד נשים נמצא בראש מעייניו, שהוא מוסיף עשרות תקנים לעובדים סוציאליים ומקים מחלקים לאלימות במשפחה בתחנות המשטרה. אלא שזו הייתה הוועדה בראשות ארדן שאישרה תוכנית חומש בלי לדאוג לה למקור תקציבי. כשארדן רצה, הוא ידע להילחם על 22 מיליארד שקל לשכר השוטרים. אבל גם להציל נשים מבני משפחתן זה חשוב.
כץ שותק
לשר העבודה והרווחה חיים כץ מהליכוד יש לכאורה אליבי לא רע. מצד אחד, כשהוא מוסיף למגזר חלש אחד זה בא על חשבון מגזר חלש אחר. מצד שני, כץ ידוע כמי שיוצא להרבה מאבקים ובדרך כלל משיג את מבוקשו או לפחות חלק ממנו. אי אפשר להתעלם מכך שבעניין התקציבים לקורבנות האלימות נגד נשים לא נשמע קולו. אולי עכשיו, כשהנושא עלה לכותרות, הוא ייאבק בעוצמות שאנחנו מכירים.
אמסלם מפר התחייבות
יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם עמד לפני חודש על דוכן הכנסת, ולא רק אמר שנושא האלימות נגד נשים "נמצא בסדר עדיפות כמעט עליון" בקואליציה, הוא גם הבטיח מקור תקציבי, אבל לא הבטיח לקיים. עבר חודש. הקואליציה הייתה עסוקה במאבקי הישרדות וההתחייבות הופרה. בינתיים שרדה הקואליציה, אבל עוד כמה נשים כבר לא.
ואי אפשר שלא לשאול: לאן נעלמה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל?