עשרות תחנות כוח זעירות יוקמו בשכונות מגורים, קניונים ובתי חולים

הבוקר נוסף נדבך לשינויים שעובר לאחרונה משק החשמל. ל"כלכליסט" נודע כי רשות החשמל מפרסמת היום רגולציה חדשה שתאפשר הקמה של תחנות כוח זעירות בעלות נמוכה יחסית של 20‑25 מיליון שקל לתחנת כוח של 5 מגה־ואט.

הרגולציה בעלת הפוטנציאל המהפכני תאפשר לכל גוף ‑ שכונת מגורים, בית חולים, קניון או מפעל מרוחק ‑ להקים לעצמו תחנת כוח שתייצר חשמל שיספק את צרכיו באופן עצמאי. לאחר פרסום הרגולציה, תאפשר רשות החשמל לציבור להעביר את הערותיו תוך שבועיים. הרגולציה צפויה להיחתם עד סוף השנה, ובתחילת 2019 ייצא לדרך פיילוט שיבחן את הקמתן של 60‑80 תחנות כוח זעירות, בהיקף ייצור כולל של כ־300 מגה־ואט ‑ כ־2.5% מכושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל.

יו"ר רשות החשמל אסף אילת. ייצור מבוזר יועיל למשק אוהד צויגנברג

גופים שכבר הודיעו רשמית על כוונתם לרכוש תחנות כוח כאלה הם נמל אשדוד, שכונת קריית יובל בירושלים ומפעלים שונים בדרום. הקמת התחנות דורשת צנרת שמוליכה גז טבעי, וכן חוזה עם אחד ממשווקי הגז.

הטבות יחולקו לחלוצים

על מנת לעודד את הקמת התחנות, רשות החשמל מחלקת מספר סוכריות. ראשית, לתחנות השכונתיות ייקבע תעריף ייצור קבוע לעשר שנים. שנית, התחנות יזכו לתעריף נמוך במיוחד עבור שירותי תשתית ‑ התשלום עשוי להיות נמוך בכ־45% ביחס לתחנת כוח גדולה.

בנוסף, נקבע שתחנות הכוח יוכלו למכור את עודפי החשמל שיישארו להן מהשימוש העצמי. בדצמבר צפויה לפרסם רשות החשמל תעריף שעתי שיאפשר לאמוד את הרווח של בעלי התחנה ממכירת עודפי החשמל. על מנת לקבל את ההטבות הללו, תחנה תצטרך להוכיח שהיא פעילה על ידי התחייבות לייצר חשמל בהספק של 15% מכוח התחנה לאורך כל שעות היום.

רכבת ישראל. עשרות קרונות חדשים במיליארדי שקלים

עד לפני כחמש שנים חברת החשמל הממשלתית היתה האחראית הבלעדית על כלל ייצור החשמל בארץ. בקיץ 2013 נפרץ הסכר, ותחנות הכוח הפרטיות החלו להכנס לשוק, וכיום הן מחזיקות בשליש מהשוק.

הכוונה לבזר את משק החשמל פורסמה ב"כלכליסט" לפני כשנה, אז החל יו"ר רשות החשמל אסף אילת לתכנן את המשק העתידי, בו יהיו עשרות ואולי אף מאות תחנות כוח זעירות שמספקות חשמל לאזור נקודתי.

לטענת רשות החשמל, לייצור המבוזר יפיק תועלת רבה למשק: החל מהפחתת השקעות בהולכה של מאות ק"מ, דרך תרומה לשרידות מערכת החשמל במקרה חירום כמו אסון טבע (כלומר, לא נופלת תחנה גדולה שמחזיקה מאות אלפי אנשים), וכלה באפשרות לנצל את גזי הפליטה של התחנות הזעירות לתוצרים תרמיים, כמו חימום מים.

הרכבת מנסה להשתקם

רצף איחורים ותקלות בלתי נגמר, פיאסקו שליווה את פתיחת חצי הקו בין ירושלים לנתב"ג והיציאה האחרונה של מנכ"ל הרכבת שחר איילון ש"מנכ"ל הרכבת של שווייץ הגיע כדי ללמוד מהגדולים" ‑ התדמית של רכבת ישראל מעולם לא היתה חבוטה יותר. נראה שהרכבת נתונה לגחמותיו של שר התחבורה ישראל כץ, ושפגיעה בנוסעיה מעניינת אותה כקליפת השום.

אבל בשקט בשקט, במהלך השבוע האחרון מסתמנת שם התעוררות, לא רק לגבי הציוד החסר אלא גם לגבי פרויקטים שאמורים לצאת לדרך. ל"כלכליסט" נודע כי צוותי העבודה של הרכבת, בשיתוף משרדי האוצר והתחבורה, מתכננים לצאת ברכש רחב היקף של עשרות קרונות. לא מדובר רק בסתימת חורים, אלא ברכישה שנובעת מההבנה שכל שבע שנים מספר הנוסעים ברכבת מוכפל, מה שמחייב היערכות מוקדמת. עלות הקרונות צפויה להגיע למיליארדי שקלים, שכנראה יקובעו במסגרת התקציב הבא.

מעבר לכך, ברכבת ממהרים להוציא מכרזים לתוכניות בנייה שייצרו רצף נסיעה לאורך הארץ. מדובר בין היתר בפרויקט רכבת שורק, שבמסגרתו יוקמו שתי תחנות נוסעים חדשות, וכן יוקם הגשר הארוך ביותר בישראל (3.5 ק"מ) לאורך כביש 431 בין מחלף ראשון לציון מזרח לתחנת הרכבת ראשונים. המקטע הזה צפוי להשלים את המעטפת המסילתית סביב גוש דן, ויאפשר נסיעה רצופה של יותר מ־30 ק"מ שתחבר בין השאר את ראשון לציון עם מודיעין בואכה ירושלים. הצפי לסיום הפרויקט הוא ב־2025, ועלותו נאמדת בכשלושה מיליארד שקל.

בהנהלת החברה מקווים שעוד כחצי שנה יושלם גם החיבור החשמלי של הרכבת מירושלים לתל אביב, שיוריד מהם לחץ תקשורתי. הבעיה עם החזון היא שכמו בכל פרויקט תשתית הוא עלול להתקע מכל הסיבות שניתן להעלות על הדעת. אבל ברכבת לא מוכנים לדבר על כישלון. מזה כבר יש להם מספיק.