מזכ"ל ה-OECD מזהיר: ישראל בדרך לרשימה השחורה של מדינות מעלימות מס

דחיית אמנת CRS, הסכם העברת מידע פיננסי בין רשויות המס שנחתם ב-2014 על יד חברות ה-OECD עלולה להכניס את ישראל לרשימה שחורה של מדינות המעלימות מס של ה-G20.

מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, הנחשב לידיד ישראל ומי שסייע להכניס את ישראל לארגון המדינות המפותחות, שיגר אתמול (ב') מכתב דחוף לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר האוצר, משה כחלון ובו הוא מפציר בהם לאשר לאלתר את האמנה שתקועה בוועדת הכספים. לפי המכתב, שהגיע ל"כלכליסט", ישראל היא בין שתי המדינות היחידות שעוד לא עיגנו את האמנה להחלפת מידע על חשבונות במערכת הפיננסית שלה, באמצעות תיקון לפקודת מס הכנסה, שחייבת אישור של גפני וחבריו לוועדה, ובכך היא מפרה את התחייבותה. גורייה הזכיר לנתניהו וכחלון כי זו הפניה השנייה שלו והוא מודע שהעניין "תקוע" בוועדת הכספים.

אנחל גורייה צילום: אלכס קולומויסקי

"קבוצת ה-20 (G20) הציבה את סוגיית שקיפות המס בראש סדר העדיפויות שלה ודרשה מה-OECD לקבוע קריטריונים המאפשרים לזהות את המדינות שנכשלות ביישום התקנים שהוצעו", כתב גורייה במכתבו, כאשר הוא ציין כי כל שאר המדינות כבר אימצו את האמנה בחקיקה הלאומית שלהן להחלפת המידע (כל מדינה מדווחת על חשבונות זרים, ובד בבד מקבלת משאר המדינות מידע על חשבונות בבעלות תושביה).

גורייה הוסיף, כי "ישראל נמנית בין שתי המדינות היחידות שלא אימצה את התקן לגבי שקיפות מערכות המס לשביעות רצון". הוא הדגיש והזכיר כי כבר ב-2019 הוא יצטרך לדווח על המדינות שכשלו ביישום האמנה.

גוריה ציין כי הוא עודכן שתיקון פקודות מס הכנסה שמעגן את האמנה אושר בוועדת הכספים של הכנסת בקריאה ראשונה אך לא בשנייה ושלישית, דבר שנדרש כדי שהמידע יוכל להילקח ולהימסר על ידי המוסדות הפיננסים. "דיונים רבים נערכו במסגרת קריאה שנייה ושלישית – אך לא התקבלה כל החלטה", כותב גורייה ומציע עצמו לסייע בכל דבר שיאפשר לישראל "בהתחייבויות שלה כלפי הקהיליה הבינלאומית".

מעבר מידע בין מוסדות פיננסים בינלאומיים לבין רשויות המס החל בתקופת נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, זאת במסגרת הניסיון להקטין את הגרעון הממשלתי על רקע המשבר הפיננסי הגלובלי. אובמה ביקש להגדיל את הכנסות המס באמצעות "תפיסת מעלימי המס" הגדולים. כך נולד ה-FATCA, הסכם עליו חתמו כלל המוסדות הפיננסים, ולפיו יעבירו מידע על לקוחותיהם האמריקאיים שחוייבו לחתום על טופס שמצהיר כי הם משלמים מס הכנסה כדת וכדין.

המהלך גרם לתפיסת אלפי עברייני מס שהחביאו את כספיהם בבנקים מחוץ לארה"ב, לרבות שוויץ ותפיסתם של מאות מיליארדי דולרים. ההצלחה של ה-FATCA גרמה גם לאיחוד האירופי לנקוט בצעדים דומים עד שזה הגיע ל-G20 ואמנה על העברה והחלפה של מידע תחל ממחצית 2019 וצפויה לעבוד באופן מלא על בסיס שנתי.

מטבע הדברים, גם לרשות המסים הישראלית יש עניין רב ליישום האמנה שכן, כרשות, היא מקבלת מידע של ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בעולם. לפי הערכות פנימיות של מוסדות פיננסים ישראלים הפועלים בחו''ל, תושבי חוץ ישראלים מחזיקים כ-100 מיליארד דולר מחוץ לגבולות ישראל, ועד לא מזמן, חלק נכבד מהכסף, לא היה מדווח לרשויות המס.

מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר, גם חרט על דגלו והציב בראש סדר העדיפויות שלו את סוגיית העלמות המס של ישראלים בחו"ל והנהיג תוכנית של "גילוי מרצון" (חנינת מס ופטור מהליך פלילי) על כספים שלא דווחו. במסגרת אותו מבצע גייסה הרשות מיליארד שקלים וחשוב מכל, הכניסה את הכספים "למעגל הכסף המדווח".

יו''ר ועדת הכספים, משה גפני מעכב את אישור התיקון שכן חשיפת מידע כוללת גם חשבונות בנק של הגמ"חים - ארגוני הצדקה הנפוצים מאוד במגזר החרדי אותו הוא מייצג. לפי גורמי אכיפת החוק, אופן פעילות הגמ"ח מעלה חשדות לעלמות מס והלבנת הון. חלק ניכר מהעלמות המס נעשית על ידי חשבון של ארגונים, חברות, מוסדות, קרנות וטראסטי, -לכן החשש כאן הוא כפול ומכופל.

גפני מסר בתגובה, "אין שום התנגדות ל-CRS, הדיונים מתקדמים באופן אינטנסיבי ואין שום קשר לחוק הגמ"חים".