בלי קטר מקומי: מכרזי הרכבת הקלה ידירו חברות ישראליות

מכרזי הקווים החדשים של מערך הרכבות הקלות שמתוכנן לקום במטרופולין גוש דן עלולים להדיר את החברות הישראליות, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר במכרזים שמתוכננים לצאת עוד השנה בנוגע לשני קווים חדשים  - הקו הירוק והקו הסגול - כשבשניהם דרישות הסף המתגבשות נוטות לתת העדפה לשורת גופים זרים, חלקם מהמזרח הרחוק. ההיקף הכספי של המכרזים הקרובים שעליהם מדובר נאמד ב־3 מיליארד שקל. ואילו ההיקף הכספי הכולל של שני הקווים יחדיו עומד על 29 מיליארד שקל.

המכרזים להקמת שני קווי רכבת עירוניים חדשים בגוש דן הם חלק מהתוכנית הגדולה של החשב הכללי רוני חזקיהו להוציא לפועל שורת מייזמי תשתית לפיתוח המשק. מי שאמון על הוצאת המכרזים היא חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נתע), שפועלת להקמת מערך הרכבות הקלות במטרופולין גוש דן. נכון להיום מתבצעות עבודות על הקו הראשון – הקו האדום – מפתח תקווה דרך תל אביב ועד לדרום בת ים) עם תאריך פתיחה לסוף 2021.

"להתעקש על עבודה עברית"

הפרויקט הגדול ביותר בתל אביב יהיה הקמת הקו הירוק, שימתח מסילה בין חולון בדרום ועד להרצליה בצפון (עם שלוחה לקריית עתידים). עלות הפרויקט, שכבר תוקצב בחוק ההסדרים הקודם, היא כ־20 מיליארד שקל כשתוואי הנסיעה שם כולל בעיר תנועה מעל פני האדמה (קו עילי) עם יוצא דופן אחד – המקטע שעובר לאורך רחוב אבן גבירול ובאורך של כ־4.5 ק"מ יהיה תת קרקעי.

מימין: החשכ"ל רוני חזקיהו ושר התחבורה ישראל כץ צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה חשש מצד החברות הישראליות כי אחד מתנאי הסף העיקריים יהיה בחירת חברה שמסוגלת לבצע חפירות בסביבת עבודה חולית שעלולה להתברר כרוויית מים. אולם לאף חברה ישראלית אין ניסיון מובהק כזה. יש אמנם חברות שונות שכבר עבדו בחפירת קווי רכבת, כך למשל חברת שפיר הנדסה שפעלה עם פיצרוטי האיטלקית על חפירת תוואי המסילה הכבדה במסילה לכיוון ירושלים. בנוסף קיימות חברות ישראליות כגון סולל בונה או דניה סיבוס שפעלו עם חברות סיניות בחפירת תוואי הרכבת הקלה התת קרקעי בקו האדום.

בענף התחבורה טוענים שחברות ישראליות ביצעו כבר עבודות חפירה בסביבה שהיה בה חשש להימצאות מים, אולם במכרזים שבהן הן השתתפו לא הוגדר תנאי סף כזה במפורש. גורמים בענף טוענים כי מדובר בסך הכל בעניין סמנטי שידיר את החברות הישראליות.

תנאי נוסף שמטריד חברות שונות בענף הוא דרישה שעלולה להגיע בדבר חלוקת האחזקות על הפרויקט. כך מתגבשת הבנה שחברות זרות יחזיקו ביותר מ־51% בשותפות העבודה לפרויקטים השונים לאורך שני הקווים. אם התנאי הזה יוותר על כנו, החברות הישראליות יהפכו בעל כורכן לקבלני משנה של שחקן זר, עם יכולת השפעה קטנה ותלות מוחלטת בקבלן הזר.

התנאי המגביל הזה עלול להדיר חברות ישראליות שונות לא רק מהקו הירוק אלא גם מהעבודות המתוכננות על הקו הסגול - קו מעגלי בהיקף עבודות של כ־9 מיליארד שקל שיחבר במסילה את אזור ארלוזורוב בתל אביב, משם מערבה לים, בחזרה מזרחה לאורך רחוב אלוף שדה ועד אזור תל השומר ויהוד.

בענף התחבורה מפנים אצבע מאשימה למשרדי האוצר והתחבורה שמשמשים חלק ממערך הפיקוח על ביצוע העבודות. לתפיסת גורמים בענף שר התחבורה ישראל כץ ושר האוצר כחלון אמורים להתעקש על "עבודה עברית" ברמה גבוהה ככל שניתן, בוודאי במקרים שבהם לא מדובר בפועלי שטח בלבד אלא גם בהעסקת עשרות מהנדסים בעלי ידע מוכח. הבעיה היא שמשרדי הממשלה מעוניינים להוציא את המכרזים כמה שיותר מהר כדי לייצר עובדות בשטח, ולכן קיימת אפשרות שהם ילחצו על נתע לצאת לדרך בכל מקרה, גם אם פירוש הדבר הדרה של החברות הישראליות.

"יחסוך כסף"

החשש של החברות הישראליות מדחיקתן מהשוק על ידי חברות זרות, בעיקר סיניות, אינו חדש. התאחדות בוני הארץ פנתה בינואר האחרון לממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד מיכל הלפרין בדרישה להכריז על החברות הממשלתיות הזרות הפועלות פה כקבוצת ריכוז. הגדרת החברות האלה כקבוצת ריכוז תאפשר לרשות להגביל את השתתפותן במכרזים או לחייבן לצרף זכיין מקומי. הלפרין דחתה את הבקשה בחודש יולי בטענה ששותפות זרה לא רק שמשפרת את התחרות אלא אף עשויה לחסוך כסף לקופה הציבורית בפרויקטים לאומיים.

מחברת נתע נמסר בתגובה כי "תנאי הסף למכרזי נתע מגדירים את הידע והניסיון הנדרשים לביצוע העבודות המורכבות להקמת קווי הרכבת הקלה, על בסיס מקצועי ותוך אחריות לאיכות הפרויקט ובטיחותו. המכרז למינהור הקו הירוק בציר אבן גבירול בתל אביב נמצא בהכנה, ועתיד להתפרסם בעוד כמה שבועות".