פיני גינזבורג הפיל בפח מוסדיים עם מניות אל על

החשד לשימוש במידע פנים באל על: פיני גינזבורג, מבעלי השליטה (7.9%) ודירקטור באל על שחשוד בשימוש במידע פנים, מכר 10 מיליון מניות שהיו בידיו לשורה של גופים מוסדיים ביולי 2017. כך אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בשוק ההון.

המשמעות של אותן שלוש עסקאות שנעשו מחוץ לבורסה, ונמצאות במרכז החקירה, היא שגינזבורג השתמש לכאורה במידע מוקדם שהיה בידו, שלפיו אל על עומדת לפרסם דו"חות רעים חודש לאחר מכן, כדי "להעמיס" את ההפסד שהסתכם בכ־7 מיליון שקל על גב הרוכשים. כלומר שציבור המשקיעים הוא זה ששילם את מחיר התרמית לכאורה של גינזבורג.

גורם המקורב לחקירה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי מידע הפנים שעליו הסתמך גינזבורג בעת שמכר 2% ממניות אל על תמורת 33.6 מיליון שקל, הגיע אליו לפי החשד במסגרת חברותו בוועדות החברה. גינזבורג חבר בוועדה לניהול סיכוני השוק, שחשופה למידע פנימי רגיש של החברה באופן שוטף, וכן בוועדת כספים ותקצוב.

באוגוסט 2017, עם פרסום הדו"ח הכספי לרבעון השני, ירדה מניית החברה ב־18.6% ביומיים שלאחר הדיווח. על פי החשד, הניע גינזבורג את הצד הרוכש – המוסדיים – לרכוש את מניות החברה תוך העלמת עובדות מהותיות שהיו בנוגע למידע הפנים. בשל כך הוא חשוד גם בעבירה של הנעה בתרמית לרכוש ני"ע.

פיני גינזבורג צילום: בועז אופנהיים

בכירי החברה נחקרו כעדים

אתמול נמשך מצעד הנחקרים באל על כשבכירים נוספים הגיעו למסור עדות במשרדי רשות ני"ע תל אביב במסגרת החשד לשימוש במידע פנים בחברה. החקירה נפתחה ביום רביעי כאשר חוקרי הרשות פשטו על משרדי אל על בקריית התעופה בן גוריון, ערכו חיפוש וזימנו בכירים בחברה לחקירה.

כפי שנחשף לראשונה באתר "כלכליסט" ביום חמישי, במרכז החקירה שנפתחה עומד גינזבורג, בעל סוכנות הנסיעות הלל שהוא גם אחד הנאשמים המרכזיים בפרשת קרטל המסעות לפולין. בין בכירי אל על שנחקרו עד עתה כעדים נמצאים גונן אוסישקין, מנכ"ל החברה; יוסי בראזני, סמנכ"ל תחזוקה והנדסה; אריאל שוורצברג, כלכלן החברה; יעקב שחר, גזבר החברה ורונית דורנבושט, אנאליסטית בחברה.

במסגרת תוכניות אכיפה פנימיות, גם באל על ישנו איסור על נושאי משרה לסחור במניה שבועות ספורים לפני פרסום הדו"חות, מה שנקרא Blackout period (התקופה האפלה). זאת כדי לנסות למנוע תופעות דומות לזו של גינזבורג שבהן נושא משרה סוחר במניה לאחר שנחשף למידע שהופיע בדו"חות. עם זאת מדובר בנוהל פנימי בלבד, שהפרה שלו אינה מהווה לשם עצמה עבירה פלילית.

גינזבורג עצמו שוחרר ביום חמישי על ידי בית משפט השלום בתל אביב למעצר בית של ארבעה ימים שהסתיים אתמול. במסגרת תנאי השחרור של גינזבורג, המיוצג על ידי עו"ד אורן אדרת, הוא יפקיד ערבות של 800 אלף שקל, ויוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ל־180 יום.

אישום גם במשלחות לפולין

מלבד רשות ני"ע גינזבורג מתמודד עם פרשה פלילית נוספת שנחקרה על ידי רשות ההגבלים העסקיים. ביולי האחרון הגישה הרשות כתב אישום חמור נגד גינזבורג והחברה שבשליטתו על עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והסדרים כובלים.

לפי החשד גינזבורג, באמצעות חברת הלל שבבעלותו, תיאם הצעות מחיר עם חברות אחרות שהטיסו משלחות נוער לפולין בין השנים 2010–2016, בהתאם למכרזים של משרד החינוך. התיאום בין המעורבים בקרטל נחשף במסגרת האזנות סתר שביצעה הרשות. במסגרת חלוקת בתי הספר ומשלחות הנוער ביניהם, הציגו החשודים מצגים כוזבים בפני הגורמים הקשורים בהוצאת המשלחות, כאילו מתקיימת תחרות ביניהם על הוצאתן, כאשר בפועל החשודים סיכמו ביניהם מראש שלא להתחרות זה על לקוחותיו של זה.

בנוסף, החקירה העלתה שתואמו הצעות מחיר להוצאת משלחות לפולין גם עבור גופים נוספים – יד ושם, שירות בתי הסוהר וקופת חולים מכבי. ההיקף הכספי המצטבר של עלות הוצאת המשלחות במכרזים שחולקו בין החשודים מגיע למאות מיליוני שקלים. כתוצאה מהתנהלות הקרטליסטית ותיאום המכרזים הפיקו החברות הכנסות של מאות מיליוני שקלים.

ד"ר צבי גבאי ממשרד ברנע המייצג את רונית דורנבושט מסר: "מרשתי לא נחקרה באזהרה והתשאול שלה נדרש לצורך מסירת מידע בלבד".

עו"ד אופיר סטרשנוב, ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, המייצג את יוסי בראזני ויעקב שחר מסר: "בראזני ושחר נחקרו כעדים בלבד, והם אינם חשודים בדבר. השניים סייעו לרשויות האכיפה ככל שנדרשו".