הצצה לדגמי השנה הבאה: הקשוח, הזערורי והמשפחתי שיגיעו ב־2019
מיצובישי תחזיר את הטנדר ללקסיקון כרכב פנאי, סוזוקי ג'ימני יאיים לשוב לימי תהילתו, טויוטה תציג קורולה חדשה ואאודי תפרוץ דרך ברכב החשמלי. אולמות התצוגה בכוננות
מיצובישי L200
פנאי במקום קבלן בניין
שוק הטנדרים הקלים בישראל נמצא בתרדמת. הסיבה העיקרית לכך היא תקנות מס שמחשיבות טנדרים כבדים מעל 3.5 טונות כמשאית, ולכן גוזרות עליהם שווי שימוש אפס. במקביל, רכבי השטח הקשוחים האמיתיים הולכים ונעלמים מישראל. הקורבן האחרון היה מיצובישי פאג'רו ששיווקו הופסק לאחרונה. לכן ב־2019 ינסו יבואני רכבי השטח לנסות ולהעביר לקוחות לטנדרים, כי לטנדרים עדיין יש המאפיינים של רכבי שטח קשוחים וגם לא מעט יכולת. חוד החנית של מיצובישי יהיה ה־L200 — או טרייטון. בניגוד לכל דורות הטרייטון שקדמו לו, הפעם מדובר ברכב שזועק "פנאי" במקום "קבלן בניין". העיצוב זוויתי ואגרסיבי, תא הנוסעים מוכוון שימוש פנאי ויש גם מערכת בקרת נסיעה בשטח, כולל כמה מצבי שימוש. המנוע העיקרי יהיה טורבו דיזל בנפח 2.4 ליטר, כך שכוח לא יהיה חסר לו כשיגיע במחצית השנייה של השנה.
מיצובישי L200
סוזוקי ג'ימני
תא הנוסעים יותר מרווח
מכל רכבי השטח, דווקא הג'ימני הזערורי של סוזוקי זכה לסטטוס כמעט מיתולוגי בישראל. על הנייר, מדובר ברכב שרחוק מלהיות מרשים: קטן, צפוף, אטי במיוחד ומוגבל למהירות שיוט של כ־130 קמ"ש וגם רועש, שלא לדבר על לא הכי יציב בסיבובים. אך רשימת היתרונות של הג'ימני ארוכה יותר: פרט לג'יפ רנגלר החדש, מדובר ברכב השטח הקשוח היחיד בישראל שעדיין נמכר עם שלדת סולם וצמד סרנים חיים. נכון, הכל קטן, אך את העבודה הוא עושה.
עוד נקודה שעומדת לזכותו היא ייצור של הדור הקודם שנמשך כמעט 20 שנה, מה שמבטיח פופולריות תמידית וזמינות חלפים. הדור החדש אינו שונה — אותם ממדים זערוריים, אותה שלדת סולם, אותם סרנים חיים. אך הכל גדול יותר, ממש טיפונת, המנוע כעת בנפח 1.5 ליטר, המרכב מעט יותר ארוך ותא הנוסעים מעט יותר מרווח. מדובר בלהיט מכירות מובטח עוד לפני תחילת השיווק הרשמי, שיגיע במחצית הראשונה של השנה.
סוזוקי ג'ימני
אאודי אי טרון
וידיאו במקום מראות
בין יבואני רכבי היוקרה מתנהלת בימים אלה מלחמה עזה. לא על מחירים או דגמים אלא על לקוחות הרכב החשמלי. מדובר בלקוחות שהפרוטה מצויה בכיסם בכמויות מרשימות, והם מעוניינים ברכב שיהיה חדשני יותר מזה של השכן. לקוחות כאלה בדרך כלל הופכים ללקוחות שבויים, כלומר נשארים נאמנים למותג, ובעוד כעשור, כשהרבה יותר רכבים חשמליים ייסעו בכבישי ישראל, אותם לקוחות חדשניים ישתלמו ליבואן שאימץ אותם. האי טרון של אאודי הוא רכב הכביש־שטח הכלחשמלי הראשון של אאודי.
מדובר ברכב שמצויד בהנעה כפולה הודות לשני מנועים חשמליים, מערכת שמסוגלת להרים את מרכב הרכב לנסיעה בשטח קשה, כמה מצבים מיוחדים לנסיעה בשטח וגם מראות מיוחדות, כלומר אין לו מראות. יש לו צמד מצלמות וידיאו שמקרינות לתוך תא הנוסעים את המתרחש בחוץ. טווח הנסיעה הרשמי הוא מעל 400 ק"מ ואת הזינוק ל־100 קמ"ש עושה אי טרון בתוך פחות משש שניות. המחיר יהיה 392 אלף שקל.
אאודי אי טרון
ב.מ.וו X7
הנהג האוטונומי שולט
במלחמה בין יצרני הרכב על כיסו של הלקוח האמיד לא לוקחים שבויים וכל האמצעים כשרים. אם הלקוח רוצה רכב כביש־שטח, ייצרו לו כזה. אם הוא רוצה כביש־שטח ספורטיבי, אדרבה. ואם הוא רוצה כביש־שטח ענקי, בכלל מצוין. עד כה ב.מ.וו נעדרה מזירת רכבי הכביש־שטח הענקיים, בעלי שלוש שורות המושבים, אך בעולם נפתחה נישה חדשה – כל מי שחשש להיראות במיניוואן עמוס בשלוש שורות ילדים שמח להיראות ברכב כביש־שטח עמוס שלוש שורות ילדים. לכן ב.מ.וו X7 — רכב כביש־שטח שמשתרע על יותר מ־5 מטרים — מציע את כל האביזרים המקובלים בב.מ.וו (אגב, הוא ייוצר בארה"ב), החל בעמדת פיקוד מיוחדת לנהג וכלה בכל מערכת נהיגה אוטונומית העולה על הדמיון. המנוע העיקרי יהיה מנוע בנזין בנפח 4.4 ליטר שיפיק 456 כוחות סוס, מספיק כדי לשנע כל משפחה.
BMW X7
קאדילק XT4
אבזור ועוד אבזור
קאדילק נרדמה בשמירה. זוהי התשובה הכנה ביותר שקאדילק יכולה לתת לשאלה מדוע היצרנית האמריקאית פספסה את הרכבת בכל הנוגע להצגת רכבי כביש־שטח שיתחרו במרצדס, לקסוס וחברותיהן. בדרך כלל כשיצרן רכב נרדם בשמירה, הוא חש מיידית בצורך להציג בתגובה מכונית שתהיה הכי מתוחכמת, הכי חזקה והכי מעוצבת. לא כך קאדילק, במקום לנסות להתחכם ולקחת סיכונים מיותרים, קאדילק תכננה רכב כביש־שטח שקולע ישירות ללב המיינסטרים. ראשית המנוע, מדובר במנוע בנפח 2.0 ליטר בעל מגדש טורבו ומשודך לתיבה אוטומטית בעלת שמונה מהירויות. אך מעבר לכך, הקטע של קאדילק הוא לאבזר וכמה שיותר. XT4 גדוש במסכי מידע, מערכות בטיחות מקוריות ומערכות שמע שלא יביישו אולמות קונצרטים.
קאדילק XT 4
טויוטה קורולה
יש הפתעה היברידית
טויוטה קורולה נחשבת למכונית הנמכרת בעולם. נקודה. נכון שהמדידה מתייחסת למכוניות שנקראות "קורולה" ולמען האמת, מאז שנות השבעים הוצגו עשרות, אם לא מאות סוגים, אך עדיין, קורולה היא קורולה. ואף שבשנים האחרונות זוהרה מעט הועם עקב חדירה של רכבי כביש־שטח, עדיין העם דורש קורולות. הדור הנוכחי הוא משפחה של דגמים, יש גרסת סדאן, כלומר ארבע דלתות, האצ'בק וגם סטיישן. מבחינת מפרט יש כאן הכל, כלומר מה שהישראלים יאהבו: מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר ותיבה אוטומטית, מתכון מוכר של טויוטה זה שנים. אך הפעם יש גם הפתעה חשובה בדמות מערכת הנעה היברידית שמבוססת על מנוע בנפח 1.8 ליטר, שמוכר בין היתר גם מטויוטה פריוס. וכמובן, הרבה אבזור בטיחות מקורי.
טויוטה קורולה
סיטרואן קקטוס
בועות הפלסטיק נעלמו
עבור סיטרואן — יצרנית רכב שחשה צורך להגדיר את גבולות הנישה מחדש כמעט בכל דגם חדש — הקקטוס הראשון אכן הגדיר את גבולות הנישה שלו מחדש. מדובר ברכב כביש־שטח ראשון של סיטרואן שהצליח לשלב בין רטרו, אך בלי להיראות רטרו. זה מוזר אך זה עובד. זה עובד עבור היבואנית, שעבורה הקקטוס בהחלט הפך להצלחה. קקטוס החדש אמור להיות הרבה יותר בוגר, ועבור סיטרואן זו עלולה להיות בעיה כי הקקטוס המקורי היה רכב שקסמו התבסס דווקא על מנוע חלש למדי, פנים שהיה מעט מוזר לעיכול במבט ראשון ובועות פלסטיק בצד למניעת מכות חניה. קקטוס החדש יצטרך להסתדר בלי אלה אך עם מערכת מתלים שמבוססת על טכנולוגיית אוויר דחוס, מנועי טורבו שמפיקים עד 130 כוחות סוס ובלי בועות פלסטיק בצד.
סיטרואן קקטוס
