הכמוסה
"אנשים בסין לא יתחברו עם מי שהציון שלו נמוך"
מרשימות שחורות לנוסעים ברכבת ועד לדירוג אשראי לקונים בעליבאבא, סין הופכת בהדרגה לחברת המעקב הגדולה ביותר בעולם - והאזרחים דווקא מתלהבים מזה. אופיר דור, כתב "כלכליסט" בבייג'ינג, מספק הצצה לעתיד קצת מטריד
בסין לכולם יש רשימות שחורות - לרכבת, לעליבאבא, לעיריות ולאפליקציית המוניות. כולם עוקבים אחרי הלקוחות שלהם ונותנים להם דירוג. זה התחיל בהוראה מגבוה: ממשלת סין הודיעה ב-2014 על כוונתה ליצור דירוג חברתי שיהווה מדד מהימנות לאזרחיה. מי שיקבל ציון גבוה ייחשב אדם אמין שאין עליו הגבלות: הוא יוכל לנסוע לחו"ל, לקנות בקלות כרטיסי טיסה או לשלוח את ילדיו לבתי ספר פרטיים וכו'. התוכנית הזו אמנם תצא לפועל רק ב-2020, אבל בסין כמו בסין, הדברים מתחילים מלמעלה, והצהרת הכוונות של הממשלה הפכה דה פקטו לפעולה של חברת מסחריות וממשלות אזוריות. כך החל מרוץ ליצירת דירוגים.
"כרגע כל חברה עסקית שמכבדת את עצמה עושה משהו כזה", מספר בראיון לפודקאסט "הכמוסה" אופיר דור, כתב כלכליסט בסין. "זה מין באזז. לכל חברה יש רשימה שחורה, דירוג או מאגר נתונים שאומר מי האנשים שעברו על הקריטריונים שלי. למשל מי שעובר על כללי ההתנהגות ברכבת לא יכול לקנות כרטיס רכבת במשך חמש שנים, וזה יכול להיות עונש די משמעותי. דידי, אובר הסינית, הודיעה לפני כמה שבועות שיש לה רשימה שחורה של נהגים ונוסעים שמתלוננים אלה על אלה, ורשימה גדולה יותר למי שהרבה אנשים מתלוננים עליו. נוסע עם דירוג נמוך, למשל, יהיה אחרון בתור".
אתה יכול לעשות דברים חיוביים שיקדמו אותך בדירוג?
"זה תלוי. ברכבת אין דברים חיוביים, זו רשימה שחורה קלאסית. בדירוג של אנט פייננשל, חברת הפיננסים של עליבאבא, יש הרבה דברים לכאורה חיוביים. אם תמסור להם יותר פרטים אישיים על עצמך, תשלם את החשבונות שלך בזמן או תקנה מוצרים חיוביים כמו חיתולים ולא שליליים כמו משחקי וידיאו, תוכל לצבור ניקוד חיובי".
מה נכנס לדירוג של הממשלות המקומיות?
"זה תלוי ביצירתיות שלהן ומסתבר שיש המון יצירתיות בסין. שמעתי על עיר בדרום סין שהחליטה שמי שלא מחנה במקום את האופניים השיתופיים, שמאוד פופולריים בסין - זה יוריד את הדירוג שלו. יש מקומות שבהם אם חצית ברמזור אדום, לא הפרדת אשפה או לא פעלת בניגוד להתנהגות שהרשות רוצה לקדם זה נכנס לדירוג. אבל זה לא תמיד אומר שיאכפו את זה עד הסוף".
למה בכלל צריך את הדירוג החברתי?
"יש בסין שתי בעיות גדולות שלא כל כך מבינים אותן מחוץ לסין. הראשונה היא בעיה גדולה של חשדנות וחוסר אמון. סין נתפסת כחברה מאוד ממושטרת, וזה לא נכון. ראיתי פה יותר אנשים שעושים דברים לא חוקיים מאשר בישראל והרבה פחות שוטרים ברחוב. אנשים מרגישים שבגלל שזו מדינה מאוד גדולה יש להם אנונימיות, וקשה לפקח על מיליארד וחצי בני אדם, לכן יש הרבה רמאויות ונוכלים ותחושה שאי אפשר להאמין לאף אחד.
"הבעיה השנייה היא נושא דירוג האשראי, שלא קיים בסין. בעשורים האחרונים הרבה אנשים עברו מהכפר לעיר - אנשים שלא היו בחיים בבנק, לא היה להם כרטיס אשראי ולא יודעים עליהם כלום. במשך שנים הבנקים התעלמו מהם כי לא ידעו אם הם יחזירו הלוואות וזה יצר בעיה וצורך במדד מהימנות".
והאזרחים תומכים בזה?
"רוב האנשים שדיברתי איתם כן ורואים את הצדדים החיוביים - הנה סוף סוף מערכת שתצליח להפריד בין מי רמאי למי לא ולטפל בהתנהגויות בעייתיות".
השאלה היא מה יקרה כשכל הרשימות האלה יתאחדו או יתחברו לדירוג הממשלתי.
"נכון. השאלה היא האם הם יתאחדו לרשימה אחת או אלגוריתם אחד שיחבר הכול. קשה לדעת מה יקרה כשהן יאוחדו, אבל אני בעיקר חושב שהציון הזה יהפוך לסמל סטטוס. אנשים פה מסתכלים על סמלי סטטוס - איפה אתה עובד, באיזו חברה, באיזה רכב אתה נוהג, ואני יכול לראות את זה ממשיך לזה שאנשים ישאלו אחד את השני באתרי דייטינג או בעסקים 'מה הציון שלך', ולא ירצו להיות חברים שלך או לעשות איתך עסקים אם הציון שלך נמוך, כי זה עלול להשפיע עליהם. הם ישכחו שהציון הזה לא מושלם ומורכב מפרמטרים שרחוקים מלחזות אם האדם באמת אמין".
את פוקדקאסט "הכמוסה", שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן, אפשר למצוא מדי יום שישי באתר כלכליסט, בספוטיפיי, ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם - חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה.