לקראת בחירות: ההגה כבר לא בידיים של נתניהו

ההתפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן הבהילה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמרגיש איך הקואליציה מתפוררת לו בין הידיים. כבר אתמול הוא החל בהתייעצויות קדחתניות עם ראשי הסיעות כדי למנוע הצבעה על פיזור הכנסת. אבל הסחף החל. בבית היהודי איימו אתמול שאם יו”ר המפלגה נפתלי בנט לא ימונה לאלתר למחליפו של ליברמן במשרד הביטחון, הם יצטרפו לישראל ביתנו ויפרשו מהקואליציה. גורמים במפלגת כולנו העריכו כי בתוך שבועות ספורים הכנסת תפזר את עצמה רשמית. כיוון שנתניהו לא רוצה לתת לליברמן קרדיט על התפרקות הממשלה, הוא יתאמץ להשאיר אותה בחיים עוד זמן־מה.

נתניהו וכחלון. ישראל מתקרבת לקלפי צילום: אלכס קולומויסקי

זו סיטואציה מפתיעה כשנזכרים שרק לפני שמונה חודשים היה זה נתניהו שביקש להקדים את הבחירות. בשלהי החורף הקודם הוא השתדל אצל שותפיו ‑ כחלון, ליברמן, בנט, וראשי יהדות התורה יעקב ליצמן ומשה גפני ‑ שיסכימו לקיום בחירות ביוני. לשווא: דרעי וכחלון ראו אז ירידה בכוחם בסקרים ומיאנו להסתכן.

הפקידים ישמרו על התקציב הצד המרסן של הבחירות הבחירות עשויות להועיל למשק כי הן ישימו סוף להפקרות: כל הוצאה תעבור בחינה קפדנית של החשב הכללי באוצר, ותקציב המדינה ל־2019 לא יעבור שינויים. אנחת הרווחה של אגף התקציבים נשמעה למרחוק אדריאן פילוט לכתבה המלאה 

אווירת סוף קורס

מה גרם לגלגל להתהפך? מן הצד של נתניהו ישנן החקירות. המשטרה כבר המליצה להגיש כתבי אישום בפרשת הצוללות נגד מקורביו, ובהם בן דודו ועורך דינו דוד שמרון, ועשויה להמליץ על כתב אישום נגד ראש הממשלה עצמו בפרשת בזק־וואלה. ישנו גם הנימוק שסיפק נתניהו: מזימת הפוטש המוכחשת שרקמו כביכול גדעון סער והנשיא ראובן ריבלין, שבה ימסור האחרון לראשון את המפתחות להרכבת הממשלה. נתניהו מאמין לזה.

מצדם של השותפים, לעומת זאת, פג החשש מהקדמת הבחירות. לשינוי הזה יש גם הסבר כללי, וגם נסיבות מיוחדות.

נתחיל בכללי: לקואליציות צרות קשה מאוד להתקיים בשלהי קדנציה. כל זמן שהבחירות היו רחוקות, נתניהו היה יכול להסתדר עם 61 חברי כנסת, כפי שנותרו לו אחרי פרישת ישראל ביתנו. כך היה בשנתה הראשונה של הממשלה, לפני הצטרפות ליברמן, בין מאי 2015 למאי 2016. השרים לא רצו לסכן כמה שנים נוספות של כהונה במשרדיהם. אבל ככל שקרב מועד הבחירות הרשמי, יש להם פחות מה להפסיד.

ואם לא די בכך, הח”כ ה־61 של נתניהו אינו אלא אורן חזן. השבוע נשללה מחזן זכות הדיבור במליאה לחודש וחצי, אבל להצביע הוא עדיין יכול ‑ וגורלו של נתניהו נתון בקצה אצבעו.

מלבד זה, ניחוח הבחירות שעולה כעת באפם של ראשי הסיעות מריח פתאום טוב יותר. הם צופים הצלחה בקלפיות. יו”ר כולנו משה כחלון מעודד מהתוצאות הטובות שהשיגה המפלגה בבחירות לרשויות המקומיות. אף שהסקרים הארציים מנבאים לה בינתיים 6‑7 מנדטים בלבד, 18 מועמדים מטעמה נבחרו לראשי עיריות ומועצות, ובהן ירוחם, קריית שמונה, אשקלון ורמת גן. נוסף להם היא הכניסה למועצות יותר ממאה חברי מועצה. כולנו גם התבססה בהסתדרות, עם 20 אלף מתפקדים, ושולחת נציגים להסתדרות הציונית ולמוסדות הלאומיים.

"אני מעוניין בהקדמת הבחירות”, אמר אמש כחלון בגלוי ל”כלכליסט”. “קיימתי את כל הבטחות הבחירות של כולנו ‑ ממשבר הדיור, דרך נטו כחלון ונטו משפחה”. מאידך גיסא, כשר אוצר הוא יודע ש־2019 תהיה שנה קשה מבחינת ביצועי התקציב המשק. הגירעון כבר החל לטפס, הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה נמוכות בכמה מיליארדי שקלים מהתחזית, והתוכנית להגדלת תקציב הביטחון תוסיף להוצאות מיליארדים רבים. גם מחירי הדיור מתחילים להרים ראש. מבחינתו, מוטב לגשת לבחירות לפני שהבור התקציבי מעמיק ומחירי הדירות נוסקים.

מי שמאמין לא מפחד

גם במפלגות החרדיות כבר בשלים לבחירות. ש”ס, שם חששו עד לאחרונה שלא יעברו את אחוז החסימה, התחזקה מאוד בבחירות המקומיות. בירושלים הצליח יו”ר המפלגה אריה דרעי להביא לבחירתו של משה ליאון, המועמד שדחף יחד עם ליברמן ומשה גפני.

גם גפני עצמו, יו”ר דגל התורה השותפה בסיעת יהדות התורה, מעודד מהתחזקות מפלגתו בבחירות המקומיות. לאור ההישג הזה ידרשו בדגל התורה להגדיל את חלקם בסיעת יהדות התורה בכנסת, שעומד היום על 40%, על חשבון אגודת ישראל שנחלשה בכמה מועצות.

אלא שגם יו”ר אגודת ישראל יעקב ליצמן פוזל לבחירות, ובמקרה שלו התיאבון נובע מחוק הגיוס, שהמפלגה תבעה לערוך בו שינויים. באגודת ישראל, כמו בדגל התורה ובש"ס, אומרים שהקדמת הבחירות על רקע אי אישור חוק הגיוס תסייע להם בקלפי.

אשר לבית היהודי, שם היססו עד לאחרונה בעניין הבחירות. המפלגה מדשדשת בסקרים וחרדה מזליגת בוחרים לליכוד. אבל ההתעוררות בשאר הסיעות לא הותירה אותם אדישים, ובנט ‑ שפוזל לתפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה ‑ הפך את הדרישה לקאזוס בלי.