פרשת הצוללות: מה צפוי לקרות בתקופה הקרובה?

שחיתות הסחר בנשק היא ליגת העל של הפשיעה הכלכלית. היהלום שבכתר. גדול מיהלומי לבייב, מהגנרטורים של דן כהן, מהנדל"ן של ראשי הערים. מדובר בכסף הגדול באמת, בניחוח הגלובלי הבינלאומי, בסיפורי שו-שו מסתוריים שמעצימים את ההילה. איפה תיק 3000 ואיפה תיקי נתניהו. איפה השחיתות החנוונית-קטנונית הזו של סיגרים, שמפניות, חמגשיות, רהיטי גן, ואפילו כותרת טובה לשרה בוואללה, לעומת המיליארדים שמחליפים ידיים בעסקאות הנשק הסודיות שמתחת לרדארים שהם לפעמים חלק מהסחורה. גם אולמרט, לפניו, פשט יד למעטפות מזומנים שמחליפות ידיים מיוזעות, ולכמה עטים וחליפות. כמה עלוב ופאתטי. איפה הם ואיפה מיקי גנור.

בהיסטוריה של השחיתות הפוליטית-כלכלית בישראל אין כמעט סיפורי נשק. שמעון שבס כמעט ונגע בשמיים האלה כשזיהה את הפוטנציאל במכירת האוויוניקה האמריקאית/ישראלית המשוכללת למדינה באסיה. רמי דותן מחיל אוויר הורשע בקבלת שוחד מחברות אמריקאיות. ועכשיו בא תיק 3000 ו"נותן תקווה" להעפלה לליגת האלופות של השחיתות.

מה עושה את סיפורי הנשק לגדולים ומפתים כל כך. ראשית, החשאיות הנדרשת מרחיקה פיקוח רגולטורי הדוק מדי. שנית, הסביבה העסקית המכובדת שמתנהלת בידי המדינה ושליחיה. באמצעות חברות מכובדות, קצינים גבוהים לשעבר, עמלות תיווך שקשה לצבוע אותן כשוחד. שלישית, האחוזים שנגזרים בעסקאות האלה הם אדירים, כך שיש מספיק לכולם וזו נקודה חשובה כי מרבית החשיפות נגרמות כאשר אחד השותפים ממורמר על קיפוחו בשלל. כאן יש מספיק כדי שכולם יהיו מרוצים ולא ירוצו למשטרה.

ייתכן שתיק 3000 הוא וריאציה על תקלה בסעיף השלישי. הותרת ממורמר בשולי הדרך. החשודים המרכזיים החליפו את שייקה ברקת במיקי גנור כמתווך מול טיסנקרופ. ברקת היה אדם ישר שלא ניתן היה לגייסו לגניבת הסוסים. לכן לא מדובר באחד העבריינים שקופחו בשלל, אבל גם אדם ישר שפרנסתו קופחה הוא סכנה לקשר.

מימין: אליעזר מרום, אבריאל בר יוסף, דוד שמרון ודוד שרן צילום: גדי קבלו, שאול גולן, גיל נחושתן, דנה קופל

קשיים נוספים על שחיתות הנשק מערימה ארה"ב שהנחילה וכפתה על העולם חוקי הלבנת הון ובמיוחד את האיסור לשחד עובד ציבור זר. מצד שני, יש טענה חזקה שהמאמץ של האמריקאים למגר את משחדי העולם נועד בעיקר כדי לשמור את המונופול על שוק השוחד באמצעות נציגיהם בממשל כמו שולץ, רמספלד, צ'ייני ואחרים.

וגם לנו יש את הצ'ייני שלנו. ואת בן יוסף, שרן, זנדברג ושמרון גם. נגד נתניהו לא נמצאה תשתית ראייתית. הוא לא שמע, לא ראה, לא ידע. אולי בגלל חיסיון ונאמנות משפחתיים לא קשר אותו שמרון לפרשה. האפשרות שנתניהו לא התעניין מי מייצג את המתווך הישראלי בעסקאות האלה לא נראית אמינה במיוחד. בכל מקרה הוא יוצא רע בשני המקרים. אם ידע הוא מושחת, אם לא ידע הוא טיפש. שתי הברירות לא מחמיאות, אבל השנייה לפחות מותירה אותו מחוץ לתיק היחיד שבאמת מאיים על תדמיתו. תומכיו, ולא רק הם, לא ממש מתייחסים ברצינות למעורבותו בתיקיו האחרים. על מעורבות בתיק הזה לא היו סולחים לו.

עכשיו תתחיל המלחמה המשפטית והתקשורתית על כתב האישום. חומרי חקירה יודלפו, פרקליטים ויחצ"נים משני הצדדים יתחילו לשווק נרטיבים סותרים כשבמקביל תבחן הפרקליטות את המלצות המשטרה, שכרגיל, נותנת ציון גבוה לעבודתה בדמות המלצה לשוחד, סעיף האישום החמור ביותר. גם את התיק הזה ליוותה עו"ד ליאת בן ארי מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

במקביל, יוכל שר הביטחון להקים ועדה בין משרדית לבחינה מערכתית של סחר הנשק. מנדלבליט ביקש ממנו להמתין עם הוועדה עד להשלמת החקירה כדי שלא לשבשה. עכשיו אפשר להתחיל לעשות סדר והשאלה היא האם גם יהיה כאן משפט פלילי שיתרום לבדק הבית המתבקש הזה.