פלוג: "בפרשת הסחיטה בלאומי קארד היו לנו כמה לילות ללא שינה"

בשנות כהונתה נהנתה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מרוח גבית של השווקים הפיננסיים, שהתאוששו לאחר המשבר הגדול שפקד את העולם ב־2008. המערכת הבנקאית הישראלית לא סבלה מזעזועים מיוחדים שסיכנו את יציבותה, ובכל זאת, בתקופתה של פלוג התגלו כמה פרשיות מסעירות. אחת מהן היתה עלולה להתגלגל למשבר ביציבות אילו לא נשמרה בסוד.

היה רגע בכהונה שלך שבו עלה חשש ליציבות של אחד המוסדות הפיננסיים?

"לא היה. אני חושבת שהפיקוח על הבנקים הוא מאוד איכותי, ובכל מה שקשור ליציבות הוא אימץ סטנדרטים גבוהים שהתעצבו אחרי המשבר. הבנקים אצלנו שמרנים יחסית, ולכן לא היה במשך התקופה שלי חשש ליציבות של שום מוסד פיננסי".

ובכל זאת, היא נזכרת, היתה פרשה אחת שהכניסה את אנשי בנק ישראל למתח: גניבת פרטי האשראי מלקוחות לאומי קארד, שבה אחד מהעובדים לשעבר בחברה גנב את פרטי האשראי של שני מיליון לקוחות, וניסה לסחוט את הבנק. "זה היה אירוע שבהחלט גרם לנו לכמה לילות ללא שינה. היה צוות אד־הוקי עם כל השותפים והגורמים השונים ‑ משטרה, יועץ משפטי לממשלה. זה היה ניהול מאד אינטנסיבי".

מתי בעצם אתם יודעים על האירוע?

"מאוד מהר אנחנו מעודכנים על ידי הבנק. ברגע שהם קיבלו את הטלפון של הסחיטה, הם עדכנו אותנו מיד. זה נוהל בצורה מאד אינטנסיבית. היה חשוב מאוד שהנושא יישמר בשקט עד שיימצא פתרון, וזה אכן נשמר, ובסופו של דבר גם טופל בהצלחה".

תאים להפקדת טלפונים ניידים מחוץ לחדר הוועדה המוניטרית

"כשאנחנו לא מקבלים דיווחים מהבנקים, התגובה היא בהתאם"

דיברת על העדכונים של הבנקים והצייתנות שלהם. בכל זאת, היה אירוע שבו יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי הודח בשל אי־דיווח על פרשת ההטרדות המיניות בבנק. מה קרה ברגע שהבנתם שמישהו לא אמר לכם את האמת?

"אני מרגישה שזה נושא שיותר נכון לדבר עליו עם המפקחת על הבנקים. אם כי הייתי מעודכנת בכל שלב".

אנחנו מניחים שהיא התייעצה איתך.

"אני לא בטוחה שנוח לי עם המילה 'הודח'".

מה קורה בטווח הזמנים שבין הפרסום בערב לבין הודעת המפקחת בבוקר?

"הודעת המפקחת הייתה בהתאם. אנחנו בהחלט מקבלים דיווחים מהבנקים בדרך כלל, וכשלא ‑ התגובה היא בהתאם".

זה אחד הרגעים שבהם את מתרגזת באמת?

"זה לא היה אחד הרגעים שבהם התרגזתי באמת. חשבתי שהיתה בעיה בהתנהלות. היו אחרים", היא צוחקת, "כמו למשל בוועדה המוניטרית. היו צעקות. זה לא קורה המון".

בקדנציה שלך התנהל הטיפול באי־הסדרים חמורים בפעילות של הבנקים בחו"ל. אם היית יכולה להחזיר את הגלגל לאחור, האם בנק ישראל היה יכול לפעול אחרת?

"קשה לי לומר. אמנם חלק מהדברים נחקרים עכשיו, אבל הם שייכים לאופן שבו הבנקים התנהלו אל מול לקוחות זרים בעבר הדי רחוק. אני פחות מכירה את התקופה הזו. אבל מרגע שהיה ברור שכללי המשחק השתנו ‑ כי כללי המשחק השתנו ‑ בנק ישראל היה מאוד נחוש לוודא שכל ההתנהלות בבנקים תואמת את כללי ההתנהלות החדשים. בכל מה שקשור לציות, אנחנו מאוד־מאוד מחמירים, והבנקים מאוד־מאוד צייתנים. האם היה אפשר להגיע לתובנות האלה מוקדם יותר ולמנוע חלק

מההתרחשויות? יכול להיות. קשה לענות על זה. זו שאלה מתי אפשר היה לזהות שחל שינוי בהתייחסויות של הרשויות האמריקאיות, ואם יכולנו לזהות את זה יותר בזמן".

במערכת הבנקאית המנהלים נוהגים להתפאר בהישגים, וכשהעסק קצת פחות עובד, יש מישהו אחר להאשים. לדעתך יש משמעות לאחריות אישית במקרה הזה?

"אני חושבת שאם מנהלים עודדו או ידעו על פרקטיקות לקויות, בהחלט יש פה אחריות".

"בסוף רפורמת שטרום מאוזנת. היא תשפר את התחרות בבנקאות"

זה לא סוד שבנק ישראל לא אהב את רפורמת שטרום להגברת התחרות בענף הבנקאות. היו לו שורה של השגות עליה. אם היית יכולה לעשות לרפורמה השקה מחודשת, מה היית משנה?

"הרפורמה, כפי שהיא התגבשה בסופו של דבר, היא רפורמה מאוזנת, והיא תשפר את התחרות בבנקאות".

מחירי האשראי יירדו?

"יכול להיות. ויכול להיות שקבוצות שקודם היו מודרות במידה כזו או אחרת יתחילו לקבל אשראי. אם זה יקרה, לא נראה בהכרח ירידת מחירים, משום שכאשר נכנסים לווים ברמת סיכון יותר גבוהה, ייתכן שגם הריבית הממוצעת שנמדוד בסוף תהיה יותר גבוהה. אבל אני חושבת שהשירותים ישתפרו, תהיה הרחבה של נגישות לאשראי, ויכול להיות שלקבוצות מסוימות המחירים יירדו".