האסירים נותנים תקווה לחולים
העליון ידון בתחילת דצמבר בעתירה שדורשת להוסיף 350 מיטות אשפוז בשנה. בג"ץ אינו נוהג להתערב בשיקולי תקציב של המדינה, אך הרופאים והחולים יכולים לשאוב עידוד מהחלטתו החריגה לחייב אותה להגדיל את שטחי המחיה בבתי הכלא
הקרב המשפטי על כמות מיטות האשפוז חוזר לבג"ץ. אם יש מדד שמשקף את קריסתה הצפויה, ויש האומרים הנוכחית, של מערכת הבריאות, אז מספר המיטות הוא המדד המרכזי. פחות מיטות - יותר מיתות. המספר משליך על התפוסה ועל הצפיפות "עד כדי פגיעה בבריאות ויצירת סיכון ממשי לחיי אדם", כנטען בעתירה החדשה שתידון בתחילת דצמבר ושהוגשה על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל באמצעות עו"ד ארנה לין.
- דו"ח משרד הבריאות: תוחלת חיים גבוהה, מחסור באחיות, פחות מיטות אשפוז
- ישראלים משלמים על סיעוד פי 3 מאירופאים
- תביעה: קיבל זריקה ונזקק לאשפוז ממושך
מצוקת האשפוז, נטען בעתירה, גורמת ל"התפשטות נרחבת של זיהומים נרכשים, חולים השוכבים במסדרונות ובמרפסות בתי החולים, זמני המתנה ממושכים לקבלת טיפול רפואי ועלייה במקרי האלימות כלפי הצוות הרפואי". והכל מתחיל ונגמר במספר.
ב־2017 היו בבתי החולים בישראל 15.8 אלף מיטות אשפוז, שהן כ־1.8 מיטות לאלף נפש. מדובר בנתון נמוך בכ־40% מהממוצע במדינות ה־OECD, שעומד על 3.7 מיטות לאלף נפש. לירידה בשיעור המיטות השפעה ישירה על שיעור התפוסה הממוצע במחלקות האשפוז הכללי בבתי החולים שעמד בשנה שעברה על 98% — הנתון הגבוה ביותר ב־OECD, שם הממוצע עמד על 77%.
העתירה דורשת תוספת 350 מיטות אשפוז כללי בבתי החולים בשנה החל מ־2018, זאת לעומת התוכנית של משרד הבריאות שכוללת הוספה של 180—200 מיטות בכל אחת מחמש השנים הבאות.
העתירה הנוכחית היא המשך לעתירה שנדחתה ב־2011 בגלל החלטת הממשלה להוספת 960 מיטות אשפוז עד 2016. אלא שגם המספר הזה לא יושם וכתוצאה מכך תוספת המיטות ב־2011—2016 לא הדביקה את קצב הגידול הדמוגרפי וקצב הזדקנות האוכלוסייה.
העתירה הקודמת נדחתה גם משום שבג"ץ לא שש להתערב בענייני מדיניות ותקציב שנוגעים בעניינים חברתיים. ולמרות זאת החליט בג"ץ להתערב כשדן בעתירה להגדלת שטחי המחיה לאסירים בבתי הכלא ביוני 2017. באותה העת קבע בית המשפט העליון כי שטח המחיה לאסיר — 3.16 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת — הוא בלתי נסבל. לכן קיבל בג"ץ את העתירות של ארגוני זכויות האדם והורה להגדיל משמעותית את השטח. החלטה זו, שאין סיכוי להגשימה בלוח הזמנים שנפסק, ניתן לקיים רק אם ישוחררו מבתי הכלא אלפי אסירים או אם יושקעו מיליארדים בהרחבתם. "היכולים אנו להתעלם מהמציאות ולהמשיך לשלוח את המורשעים בפלילים לתנאי כליאה שאינם ראויים למחייתו של אדם?", תהה אז השופט אליקים רובינשטיין.
לכן, הרופאים והחולים יכולים לייחל לפסק דין דומה, שכן אם לא ניתן לשלוח אסירים לתנאי כליאה קשים, מדוע יישלחו חולים לתנאי אשפוז קשים?
השופטים השתכנעו שתנאי הכליאה בישראל רעים ביחס לעולם. גם תנאי האשפוז בישראל גרועים ביחס לאירופה. גרועים עד כדי סכנת מוות. דו"ח מבקר המדינה הצביע ב־2012 על כ־6,000-4,000 פטירות בשנה הקשורות לזיהומים שנרכשו בבתי חולים. עמותת רפואה בטוחה בראשות רחל לייקוביץ סבורה ש"הצפיפות הקטלנית היא, נכון להיום, הגורם מספר אחת למחלות זיהומיות נרכשות הממיתות 16 איש בכל יום".
לכן העתירה מגייסת את הזכות לבריאות והזכות לחיים לחוק "כבוד האדם" שבשמו היא פונה לבג"ץ. בנוסף, מגויסת גם הזכות לפרטיות ש"עלולה להיפגע נוכח המחסור החמור במיטות אשפוז, דבר המביא לכך שחולים נאלצים לשהות במסדרונות".