ההפסד בירושלים הפך את השר אלקין לתלוי באוליגרכים
ההפסד הצורב בבחירות המקומיות בירושלים הותיר את זאב אלקין בחוב כבד של 3.4 מיליון שקל. אם לא יגייס את הסכום בתרומות קטנות בתוך שנה, יחולטו ערבויות של מיליונים שגייס מאנשי עסקים
הבחירות המקומיות שנערכו בשבוע שעבר רשמו כמה תוצאות מפתיעות, אולם עבור חלק מהמתמודדים שהפסידו, המשמעות של החגיגה הדמוקרטית היא התנפצות התוכניות הכלכליות והתמודדות עם חובות גבוהים.
- לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, נתניהו וכחלון שיפרו עמדות לקראת הבחירות לכנסת
- סייבר, תקלות או עומסים? משרד הפנים לא יודע למה קרסו אתריו בליל הבחירות
- הישראלים הצביעו באשראי: זינוק במכירות בקניונים ביום הבחירות
המועמד הבכיר ביותר שמוצא את עצמו במצב כספי בעייתי הוא השר להגנת הסביבה ולירושלים ומורשת, זאב אלקין. לאחר שקיבל רק 20% מהקולות בהתמודדותו על ראשות העיר בירושלים ושני מנדטים במועצת העיר, הוא נקלע לגירעון מוערך של 3.4 מיליון שקל.
אם לא ישיב את הסכום לבנקים בתוך שנה, יחולטו הערבויות שקיבל מאנשי עסקים, רובם ישראלים ממוצא רוסי. התוצאה היא ששר בממשלה מתמודד מול לחץ כלכלי ואישי, וגם אם לא יהיה חייב בפועל כספים לאנשי עסקים, הוא עלול לגרום להם לאובדן סכומים גבוהים.
ערבות מטימור בן יהודה
אלקין תכנן תקציב בחירות של כ־6 מיליון שקל, שאותם ציפה להחזיר באמצעות המענקים שהמדינה מעבירה למועמדים בהתאם לתוצאות שהשיגו. מועמד שמקבל לפחות 25% מהקולות ומכניס לפחות מנדט אחד למועצה, מקבל בעיר גדולה כמו ירושלים 1.5 מיליון שקל. בנוסף, ציפה אלקין לקבל ארבעה מנדטים במועצה, כגודלה של הרשימה של ראש העיר היוצא ניר ברקת - מה שהיה מזכה אותו ב־5.4 מיליון שקל.
בסופו של דבר הוא קיבל רק 20% מהקולות כך שלא זכה במענק הניתן למתמודד, ורק בשני מנדטים שהכניסו 2.7 מיליון שקל, סכום שכולל תוספת לרשימה המשלבת נשים. אלקין גייס בסך הכל 44 אלף שקל בתרומות.
אלקין שלא קיבל את תמיכת מפלגתו הליכוד, רץ בראש הרשימה העצמאית של ראש העיר הקודם ניר ברקת, ולכן אינו יכול לגלגל את הגירעון על המפלגה.
את הקמפיין מימן אלקין בהלוואות של כ־6 מיליון שקל, שאותן התכוון להחזיר בתוך זמן קצר. כדי לקבל את ההלוואות בתנאים נוחים, גייס אלקין 16 ערבויות פרטיות המסתכמות ב־6.1 מיליון שקלים. לפי דיווחיו למבקר המדינה, הוא קיבל ערבות בגובה מיליון שקל ממשה שווץ מבית מאיר, איש עסקים קנדי העוסק בקולנוע ומקורב לחב"ד ברוסיה. איש העסקים יורי זלבנסקי חתם גם הוא על ערבות של מיליון שקל. “זלבנסקי הוא חבר טוב, יהודי ממוצא רוסי, איש עסקים בתחום ההייטק ובעל חברות באירופה ובארה”ב”, אמר לאחרונה אלקין ל”כלכליסט”. זלבנסקי הוא מבכירי הקהילה היהודית ברוסיה כשבין השאר הוא יו”ר מועצת הקהילה של יהודי טומסק.
גם אלכסנדר מלליס מראשון לציון חתם על ערבות של מיליון שקל. לב קנגו, שלפי אלקין עוסק בהפקות טלוויזיה ומחלק את זמנו בין מוסקבה לישראל, חתם על ערבות של חצי מיליון שקלים. איש העסקים ממוצא גיאורגי טימור בן יהודה, שנחשב לאחד האנשים העשירים בעולם והשקיע בין השאר עשרות מיליוני דולרים בתחנת הכוח בבאר טוביה, חתם לאלקין על ערבות של 360 אלף שקלים.
למועמד בבחירות מקומיות מותר לגייס תרומה מרבית של 5,000 שקל ממשק בית. לדברי אלקין, הוא מתכוון לפעול לפי החוק ולגייס בשנה הקרובה 680 תרומות כאלה ולכסות את החוב, כך שהערבויות לא יחולטו. עם זאת, אחרי פרסום התוצאות הודיע אלקין לערבים שיש אפשרות שהערבויות יחולטו בחלקן. בנוסף, התקציב המתוכנן התייחס גם לסיבוב השני, ולאחר שאלקין לא העפיל אליו, גם החוב שלו הצטצמם.
אם ערבויות יחולטו, צפוי אלקין לספוג קנס ממבקר המדינה שרואה במימוש ערבות בסכום גבוה מ־5,000 שקל, כתרומה אסורה. אלקין צפוי להתמודד ב־2019 גם בפריימריז בליכוד, ויזדקק גם שם לתרומות רבות.
בחירות לעשירים
גורמים בכנסת אמרו אתמול כי הסיטואציה שבה שר בממשלה נשאר עם חוב של מיליוני שקלים שעשוי להיפרע בסופו של דבר בכספי אנשי עסקים, היא בעייתית. גם לאותם אנשי עסקים אין אינטרסים במשרדים שעליהם אלקין אחראי, התוצאה היא שאחד השחקנים הפוליטיים החזקים במדינה מצוי בבעיה אתית של מחויבות כלכלית ואישית.
תגובת סיעתו של אלקין שמה את האצבע על בעייתיות מסוימת בשיטת מימון הבחירות: "בשיטה הקיימת בחוק, כל מועמד במדינה חי באי־ודאות בנוגע למה יקרה בפועל ביום הבחירות, והשר אלקין וסיעתו אינם היחידים באירוע כזה”. בנוגע לאפשרות שהשר יהיה חייב לאנשי עסקים, השיב: “מוצע שתשאלו בעניין בעוד כשנה מהיום".
ההיגיון בשיטת המימון הוא שמועמדים ורשימות מקבלים מימון לפי התמיכה הציבורית, ועדיף שיתכננו תקציב בחירות זהיר במקום להיקלע לחובות. אולם החיסרון הוא שרק מועמדים בעלי אמצעים שמסוגלים להוציא מיליוני שקלים מכספם על קמפיין הבחירות, יכולים להיות חופשיים מלחצים של בעלי אינטרס.
מועמד כזה היה ניר ברקת שהונו מוערך במאות מיליוני שקלים. במידה מסוימת, גם המועמד שגבר על אלקין והעפיל לסיבוב השני בירושלים, משה ליאון, חופשי מלחצים דומים. ליאון שרץ בראשות סיעה עצמאית וזכה לתמיכה של 33% בהתמודדות לראשות העיר, אינו זכאי למימון מהמדינה משום שסיעתו לא זכתה באף מנדט. הסיטואציה התקדימית משאירה אותו בגירעון גדול: עלות הקמפיין שלו מוערכת ב־6 מיליון שקלים, בעוד שהוא גייס תרומות של 125 אלף שקל בלבד. אלא שליאון מכר לפני כמה שנים את חלקו במשרד רואי החשבון שייסד, ליאון אורליצקי, לטענתו הוא מממן את הקמפיין מכספו.
עופר ברקוביץ שיתמודד מולו בסיבוב השני ייהנה ממענק גבוה מאוד מהמדינה. לאחר שזכה ב־28% מהקולות, רשימת התעוררות שבראשה רץ תקבל מענק של 1.5 מיליון שקל. שבעת המנדטים שהרשימה סחפה יכניסו לה עוד 9.45 מיליון שקל, וסך הכל כ־11 מיליון שקל. ברקוביץ גייס תרומות בסכום של כ־196 אלף שקלים.
יהב הולך בלי גירעון
גם הדרמה בבית שמש הסתיימה בגירעון, כנראה משמעותי, של ראש העיר הקודם. משה אבוטבול, שנתמך על ידי המפלגות החרדיות הפסיד במפתיע לד”ר עליזה בלוך. הרשימה העצמאית שהציג אבוטבול נפסלה רגע לפני סגירת ההרשמה בגלל אי סדרים במסמכי הרישום, ולכן, בהחלטה של הרגע האחרון הוא הצטרף לרשימת יהדות התורה. הרשימה אמנם הכניסה שמונה מנדטים, אבל כל המימון הרלבנטי יועבר ליהדות התורה ולא לקמפיין של אבוטבול. הצדדים כנראה מצויים במשא ומתן על האחריות הכספית לקמפיין. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של אבוטבול.
בחיפה, ההפסד של ראש העיר הקודם יונה יהב לעינת קליש־רותם כנראה לא הסתיים בגירעון. יהב יקבל מימון בחירות של כ־3.3 מיליון שקל: 1.3 מיליון שקל על התמודדותו האישית, ועוד 2 מיליון שקל עבור ארבעה חברי מועצה. הוא אמור גם לקבל כמיליון שקל מיש עתיד, בנוסף ל־550 אלף שקל שגייס בתרומות.
בתל אביב, שני המועמדים הבכירים רון חולדאי ואסף זמיר מסיימים את הקמפיין בלי גירעון. אסף זמיר דיווח על תרומות של 197 אלף שקל.
בכולנו מתגאים ש־87 מועמדים של המפלגה נכנסו למועצות המקומיות השונות. בבית שאן, מועמד המפלגה רפי בן שטרית דווקא איבד את ראשות העיר. לדבריו, יקבל מהמדינה מימון בחירות של כ־120 אלף שקלים, בעוד הקמפיין עלה כ־200 אלף שקל.