"יום הכיפורים של ליצמן": גדל הסיכוי לפילוג חרדי

אתמול (ד') בבוקר הודיע המועמד החילוני לראשות עיריית ירושלים עופר ברקוביץ' שייפנה לקראת הסיבוב השני בבחירות לחסידות גור השולטת באגודת ישראל וינסה לסגור אתה עסקה. ברקוביץ' מתמודד מול משה ליאון הדתי. אבל הוא בונה על הזעם השורר באגודת ישראל החסידית על דגל התורה הליטאית שתמכה בליאון, ותרמה לתבוסת מועמד האגודה יוסי דייטש.

מורה נבוכים: מפלגת יהדות התורה החרדית מורכבת משתי סיעות - אגודת ישראל החסידית שבראשה איש חסידות גור סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ודגל התורה הליטאית שבראשה יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. דייטש רץ מטעם אגודת ישראל. דגל התורה לא רק תמכה בליאון מולו, אלא גם רצה בנפרד למועצת העירייה.

ההיגיון הפוליטי אומר שאנשי האגודה צריכים לבלוע את ההפסד של דייטש ולסגור עם ליאון עסקה. אבל בחסידות גור הגאווה והנקמה חזקים לעתים מההיגיון. הם הצביעו בעבר לניר ברקת החילוני כדי לנקום במאיר פרוש החרדי. מי שהזדרז לנסות להוריד את שני הפלגים החרדיים מהעץ הוא ח"כ מנחם אליעזר מוזס מהאגודה שקרא לסיעתו לסגור עם ליאון. אחת האפשריות היא שכל זרם באגודה יגיע להסדר נפרד עם ליאון או ברקוביץ'.

מימין: בנימין נתניהו, יעקב ליצמן, משה גפני ומאיר פרוש (ארכיון)

החשש של העסקנים החרדיים הוא מהסלמה שתוביל לפילוג של יהדות התורה גם בבחירות לכנסת. את האפשרות של הסלמה מגבירה מאוד ההצלחה הגדולה של דגל התורה בבחירות האלה: 6 מנדטים בירושלים, פי שניים מהאגודה, שני מנדטים בחיפה (כפול מהאגודה) והכפלת הכוח שלה בביתר עילית. האגודה לעומת זאת תמכה בשורת מועמדים מפסידים לראשות העיר בירושלים, בחיפה ובערד, במה שאפשר לכנות כ"יום הכיפורים של ליצמן".

בדגל התורה מרגישים כבר עשרות שנים שהעובדה שיש להם רק 40% ברשימת יהדות התורה לכנסת מקפחת אותם. הם ראו בהליכה העצמאית בבחירות לרשויות מבחן כוח והוא הצליח מעל המצופה. בעיניהם זו מלחמת העצמאות השנייה שלהם אחרי הקמת דגל התורה בבחירות 1988.במה תלוי פילוג? בכך שבדגל התורה יהיו בטוחים שיש להם 150 אלף קולות הדרושים כדי להגיע לאחוז החסימה של 3.25%. מעל הכול הוא תלויבעיקר בשאלה האם רבני דגל התורה יסכימו ללכת למלחמת עולם שתקרע את העולם החרדי.