גיל 35 ד"ר ליו רואופנג (Liu Ruopeng) הוא כבר איש עשיר מאוד. הונו של מי שמכונה "אלון מאסק הסיני" מוערך ב־1.3 מיליארד דולר, והוא משמש יו"ר קוואנג צ'ה (Kuang Chi), תאגיד המתמחה בפיתוח ובהשקעות בטכנולוגיות עתידיות, כמו תרמילי ריחוף עתידניים בסגנון הסרט "רוקטיר" מ־1991. ליו וקוואנג צ'ה הגיעו גם לישראל והקימו כאן קרן בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, שהשקיעה, בין היתר, בביונד ורבל המפתחת טכנולוגיה לזיהוי רגשות על פי קול, וב־eyesight שמפתחת פלטפורמה לשליטה במכשירים ללא מגע.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

ליו צבר את הונו במהירות יוצאת דופן אפילו בקנה מידה סיני. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט ב־2009 באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, הוא הקים עם ארבעה בוגרים נוספים של המוסד את קוואנג צ'ה, שזכתה מיד להשקעה של 13.7 מיליון דולר מהממשלות של העיר שנג'ן ומחוז גוואנג דונג. ב־2012, שנתיים בלבד לאחר הקמתה, זכתה החברה לכבוד הרם ביותר, כאשר נשיא סין שי ג'ינפינג, שנכנס זמן קצר לפני כן לתפקידו, הגיע לביקור במטה החברה. הביקור רק האיץ את מתן המענקים והפרויקטים הממשלתיים לקוואנג צ'ה.

ד"ר ליו רואופנג. נחקר בחשד שהעביר לסין ידע מדעי, בין היתר על גלימת ההיעלמות של הפנטגון. התיק נסגר מחוסר ראיות צילום: רויטרס

ליו סיים את לימודי הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל במעבדה של פרופ' דיוויד סמית', שקיבלה מימון של מיליונים מהפנטגון האמריקאי ועסקה בין היתר בפיתוח "גלימת היעלמות". בניגוד לגלימה שבסרטי "הארי פוטר", גלימת ההיעלמות הזאת אינה מסתירה עצמים מהעין האנושית אך היא כן הופכת אותם לבלתי ניתנים לזיהוי עבור קרניים אלקטרומגנטיות.

אבל על ההצלחה של ליו העיבה עננה כבדה — מיד בתום לימודיו פתח ה־FBI בחקירה נגדו בחשד שבתקופת לימודיו הוא ריגל עבור סין והעביר לה ידע מדעי, כולל על גלימת ההיעלמות. עוד נטען נגדו כי הזמין עמיתים לשעבר מסין לביקור במעבדה, שבמהלכו הם שלפו במפתיע מצלמות וצילמו את הציוד שבה, מה שסייע בבניית מתקנים מקבילים בסין.

אף שהחקירה נסגרה בהיעדר ראיות, ומעולם לא הוגש נגד ליו כתב אישום, רבים בקהילת המודיעין האמריקאית משוכנעים שהפטנטים שרשמה קוואנג צ'ה בסין מקורם בעבודה שנעשתה באוניברסיטת דיוק. "אין לנו דרך להוכיח בוודאות אם ליו עבד עבור סין, אבל הקשרים הממשלתיים שלו מהווים קייס חזק מאוד", אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט" העיתונאי זוכה פרס פוליצר דניאל גולדן, שחשף את הפרשה בספר שפרסם בשנה שעברה, ששמו "בית ספר לריגול: איך ה־CIA, ה־FBI וסוכנויות ביון זרות מנצלות בסודיות את האוניברסיטאות של אמריקה".

ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת טמפל שי שיאושינג, שנחשד בהעברת עיצוב סודי לסין. זוכה מאשמה צילום: אי.פי.אי

"יכול להיות שהמניע המרכזי של ליו היה שאפתנות אישית, אבל סביר להניח שהוא וידא שמה שהוא עושה מקבל את אישור הממשלה, כי בסין אדם שאפתן שרוצה להתקדם צריך להשביע את רצון הממשלה", מסביר גולדן. "בכל מקרה, גם אם לא ניתנה לו שום הוראה ברורה מלמעלה והוא סתם בחור סקרן שגנב סודות והעביר אותם לחו"ל, עדיין מדובר לכל הפחות בריגול כלכלי על פי החוק האמריקאי".

התחממות הגזרה במשולש טראמפ־פוטין־סין בשנים האחרונות גרמה לאינפלציה של האשמות בריגול. רק בחודש האחרון התפרסמו שתי האשמות־ענק כאלה: בתחילת אוקטובר פרסמה בלומברג כי סוכנים של צבא סין שתלו שבבי ריגול בלוחות אם שמייצרת סופרמיקרו, המשמשים את אפל, אמזון, בנקים גדולים וקבלני משנה של ממשלת ארצות הברית (סופרמיקרו ואפל מכחישות את הדברים הללו); ובשבוע שעבר חשף "הניו יורק טיימס" כי סין ורוסיה מאזינות לשיחות הפרטיות שמבצע הנשיא דונלד טראמפ בטלפונים הניידים שלו.

טראמפ. שקל לאסור כליל כניסה של סטודנטים מסין צילום: epa

מרב תשומת הלב התקשורתית הופנתה בשנים האחרונות לריגול ברמה הפוליטית והמסחרית, אולם האקדמיה האפרורית־למראה היא שער זמין יותר לסודות אמריקאיים. אוניברסיטאות הן עדיין מקום פתוח ונגיש יחסית, וקל יותר לשאוב מידע מהמעבדות בהרווארד ודיוק מאשר ממשרדים של חברה כמו בואינג למשל. לפי גולדן, השימוש באקדמיה לצורכי ריגול נהפך לנרחב ועמוק יותר בזכות הזינוק בחילופי סטודנטים בין המדינות — בשנת הלימודים 2016–2017 למדו כמיליון סטודנטים זרים באוניברסיטאות בארצות הברית, פי שניים ממספרם ב־1994–1995. הסינים מהווים כשליש מכלל הסטודנטים הזרים וכעשירית ממקבלי הדוקטורט.

עבור סין האקדמיה האמריקאית מהווה הזדמנות לצמצם את הפער הטכנולוגי מול המערב בדרכים חוקיות יותר ופחות. על פי דו"ח מ־2013 של הוועדה האמריקאית לנושא גניבת קניין רוחני, סין אחראית ל־50%–80% מכלל גניבות הקניין הרוחני בארצות הברית. הגניבות הללו מחוללות לארצות הברית הפסד שנתי של 300 מיליארד דולר. בכמעט שני־שלישים ממקרי הריגול הכלכלי בארצות הברית נמצא קשר לסין.

לא כל מקרי הריגול מסתיימים בסיפור סינדרלה כמו של ליו. ב־2013 נעצר חוואה ג'ון ג'או, עוזר מחקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין, והועמד לדין בגין ריגול כלכלי וגניבת תרכובות למלחמה בסרטן מהפרופסור שלו שרשם עליהן פטנט. לפי ה־FBI, ג'או התכוון להעביר את התרכובות האלו לסין. בסופו של דבר הודה ג'או במסגרת עסקת טיעון בסעיף מופחת של הורדה לא חוקית של חומרי מחקר ונידון לארבעה וחצי חודשי מאסר, ולשנתיים על תנאי.

עוד ב־2013 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה חוקרים סינים באוניברסיטת ניו יורק, יודונג ג'ו, שינג יאנג ויי לי, שעבדו על מחקר בתחום טכנולוגיית MRI. הם הואשמו שבמקביל למחקר הם קיבלו תשלומים מחברה סינית בתחום הזה ומקרנות מחקר ממשלתיות בסין בתמורה למסירת מידע מחקרי. אחד מהם הודה במסגרת עסקת טיעון בעבירה פחותה של הצהרה שקרית על ניגוד עניינים ונידון לחמישה חודשי מעצר בית ולתשלום 5,000 דולר קנס, השני זוכה והשלישי נסע לסין לפני שהועמד לדין.

פרופ' דז'ינג פנג, מנהל מכון קונפוציוס באוני' דרום פלורידה. ה־FBI דחק בו לשמש מרגל לטובת ארה"ב בתמורה להגנה מפיטורים צילום: בלומברג

במשך שנים רבות שמחו האמריקאים לארח סטודנטים מסין מתוך אמונה עמוקה כי תמיכה בהתחזקותה של סין תתרום בסופו של דבר להיהפכותה לשחקן חיובי בזירה הבינלאומית ואולי גם לדמוקרטיה ליברלית סטייל אמריקה. אך הנשיא טראמפ לא מפספס אף הזדמנות לדחות על הסף את הפרדיגמה הזאת, ומציג את סין יותר ויותר כיריבה שמנצלת את אמריקה. "חלק מהמודרניזציה של סין והתרחבותה הכלכלית נובעת מהגישה שלה לכלכלה האמריקאית החדשנית, כולל האוניברסיטאות ברמה עולמית של אמריקה", כתב טראמפ במסמך רשמי בדצמבר 2017. באוגוסט הוא אף צוטט כמי שאמר באירוע פרטי כי "כמעט כל סטודנט שמגיע לכאן (מסין) הוא מרגל".

באווירה הזאת, קל לאמריקאים לראות בכל סיני מרגל בפוטנציה, ולגופי החקירה למהר להצביע על חשודים, סינים וסינים־אמריקאים, אשר ההאשמות כלפיהם מתבררות בדיעבד כהאשמות שווא. המקרה המפורסם ביותר הוא של ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת טמפל שי שיאושינג, סיני־אמריקאי שזוכה ב־2015 מההאשמה כי העביר עיצוב סודי של ציוד מעבדה לסין. מחקר עצמאי שערך עו"ד תומס נולן, המתמחה במקרי ריגול, בחן 137 הרשעות בתחום מאז 1996, ומצא כי אנשים בעלי שם סיני נידונו בממוצע ל־32 חודשים בכלא על גניבת סודות מסחריים לעומת 15 חודשים בלבד שקיבלו בעלי שמות אחרים.

שבב הריגול הסיני שנמצא בלוחות אם שנמכרים לאפל ואמזון. יצרנית הלוחות והחברות מכחישות את הפריצה צילום: בלומברג

ריבוי המקרים שהסתיימו ללא הרשאה חותכת מעלה את האפשרות שרבות מההאשמות נובעות פשוט מפרנויה, שמוזנת מהתגברות המתיחות הכלכלית והצבאית בין המעצמות, ומטופחת ביתר שאת מאז עליית טראמפ לשלטון. לאחרונה ההקצנה בגישה לסטודנטים סינים מתקרבת לנקודה מסוכנת ביחסי המדינות. בתחילת אוקטובר פרסם "הפייננשל טיימס" כי טראמפ שוקל לעצור לגמרי מתן ויזות סטודנט לאזרחים סינים. זהו צעד בעל השלכות דיפלומטיות וכלכליות, ומהווה החרפה דרמטית במלחמת הסחר. על פי הפרסום, מי שהגה את הרעיון הוא יועצו של טראמפ, סטיב מילר, שעומד מאחורי היוזמות הרדיקליות ביותר של הממשל בענייני הגירה. התוכנית נדחתה בשל התנגדותו של שגריר ארצות הברית בסין טרי ברנסטאד, לפחות לעת עתה.

"ההחלטה לאסור כניסת כל הסטודנטים הסינים היא תגובה מוגזמת שיהיו לה תוצאות שליליות", אומר גולדן. "יש אמנם מספר סטודנטים סינים, מספר נמוך אבל משמעותי, שאוספים מידע על ארצות הברית, אבל לצדם יש מספר גדול בהרבה של סטודנטים שמגיעים לארצות הברית ללמוד ואז נשארים כאן לעבוד ועושים את כל הקריירה שלהם בארצות הברית. היצירתיות, ההמצאות והעבודה שלהם תורמות ליתרון הטכנולוגי האמריקאי. אם תעצור את ההגעה של סטודנטים סינים לארצות הברית, תבטל בעצם את היתרונות האלה שהם מביאים לציבור האמריקאי. בריחת המוחות לארצות הברית היא בעיה גדולה עבור סין".

גולדן, מחבר "בית ספר לריגול". "הריגול פוגע בחופש האקדמי ומערער את האמון באוניברסיטה" צילום: propublica.org

גם אם התוכנית הגדולה לעצור את כניסת כל הסטודנטים הזרים לארצות הברית נעצרה על הסף, ממשל טראמפ כבר הטיל הגבלות על הסטודנטים הסינים הלומדים במדינה. כך למשל, סטודנטים הלומדים מקצועות רגישים כמו רובוטיקה, תעופה ומקצועות ייצור טכנולוגיים נדרשים לעבור בדיקת רקע ומקבלים ויזה קצרה, לשנה בלבד.

גולדן מכהן כאחד העורכים הראשיים ב־ProPublica, גוף תקשורת עצמאי ללא מטרת רווח המתמחה בתחקירים. בארבעת העשורים הקודמים הוא כתב לגופי התקשורת המובילים בארצות הברית ובהם "בוסטון גלוב", בלומברג, ו"הוול סטריט ג'ורנל", בעיקר בנושא מערכת ההשכלה הגבוהה. ב־2004 זכה גולדן בפרס פוליצר היוקרתי על שורת כתבות שבהן חשף את ההעדפות שמקבלים ילדי תורמים ובוגרים בקבלה לאוניברסיטאות העילית של אמריקה. הנושא נהפך לספרו הראשון שפורסם ב־2007.

הבמאי רידלי סקוט. רכש את הזכויות להסרטת הספר צילום: אי.פי.אי

ספרו השני, שיצא אשתקד ומציג שורה של מקרים החושפים את המעורבות הכבדה של גופי ביון זרים באקדמיה האמריקאית, זכה להצלחה וגרף שבחים רבים. סופר המתח ג'ון לה קארה, אחד שמבין כמה דברים בענייני ריגול וסוכנויות ביון, כינה את הספר: "Shocking" (מדהים). מלחמות המרגלים במסדרונות האקדמיה שמתאר גולדן עשויות גם להגיע בקרוב אל מסכי הקולנוע, לאחר שרשת CBS וחברת ההפקות של הבמאי רידלי סקוט ("הנוסע השמיני", "תלמה ולואיז") רכשו את הזכויות לספר.

אבל מעורבות סוכנויות הביון הזרות באקדמיה היא רק חצי הסיפור שמביא גולדן. המחצית השנייה של ספרו מוקדשת לשימוש הציני לא פחות שעושים שירותי הביטחון האמריקאיים, ה־FBI וה־CIA, באקדמיה כמקור לגיוס סטודנטים זרים כסוכנים לטובת ארצות הברית. "אם בעבר היו הסוכנויות האלו צריכות לערוך כנסים בחו"ל כדי לגייס אנשי אקדמיה, כיום הן יכולות לעשות זאת בבית", אומר גולדן. על פי סקר מ־2012, שערך איגוד המחנכים הבינלאומי (NAFSA) בקרב הסגל באוניברסיטאות אמריקאיות המארחות סטודנטים בינלאומיים, כשליש מהמשיבים דיווחו שה־FBI פנה אל סטודנטים זרים במוסד בשנה החולפת. כיוון שבמקרים רבים הפנייה לסטודנט הזר נעשית ללא ידיעת הצוות, המספרים האמיתיים הם כנראה גבוהים בהרבה.

משה לדור. בוגר תוכנית "אמצע הקריירה" של הרווארד צילום: יואב דודקביץ

באמצעות טיפ שקיבל, החל גולדן לחקור את בוגרי תוכנית "אמצע הקריירה" במינהל ציבורי בבית הספר קנדי לממשל בהרווארד, אחת התוכניות הניהוליות המובילות בעולם, שמארחת מנהלים ומנהיגים לשנת לימודים לתואר שני. הוא אסף את שמות בוגרי התוכנית במשך השנים שבהן הציגו את עצמם כמי שמגיעים ממחלקת המדינה האמריקאית, לכאורה דיפלומטים במשרד החוץ, והצליב אותם מול מקורות אחרים. כך לדוגמה בוגר אחד שנהרג בתאונת טיפוס נחשף במותו כמי שהיה סוכן אגדי ב־CIA, ובוגר אחר התמודד שנים לאחר מכן למשרה פוליטית ונפנף בשירותו בקהילת המודיעין. רבים מהדיפלומטים, מתברר, היו בעצם סוכני שטח.

בתוכנית אמצע הקריירה קיבלו הסוכנים גישה אינטימית למי שיהיו בעתיד נשיאים, ראשי ממשלות, שרים, גנרלים ומנכ"לי חברות. רשימה חלקית מאוד של ישראלים שלמדו בתוכנית בעבר כוללת את הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ראש אגף החקירות במשטרה תנ"צ ערן קמין, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ורבים אחרים. בהרווארד הודו ששיתפו פעולה עם סיפורי הכיסוי אבל טענו להגנתם כי הציבו ל־CIA דרישה שלא לעסוק בגיוס פעיל של מקורות במהלך התוכנית.

אביב כוכבי, בוגר תוכנית "אמצע הקריירה" של הרווארד. התוכנית הצניעה סוכני ביון צילום: יואב דודקביץ

במקרה אחר קרא גולדן ידיעה בעיתון מקומי בפלורידה על פרופ' דז'ינג פנג (Dajin Peng), אמריקאי יליד סין, מרצה ליחסים בינלאומיים, ששימש מנהל מכון קונפוציוס באוניברסיטת סאות' פלורידה אך הושהה בגין מעילה בכספים. כשהכתב שאל אותו מדוע לא פוטר מהאוניברסיטה, פנג הפתיע ואמר כי ה־FBI "החליט להכריח אותי לרגל לטובת ארצות הברית".

גולדן יצר איתו קשר ושמע איך ה־FBI דחק בו לשמש מרגל לטובת ארצות הברית בתוך תוכנית מכוני קונפוציוס הסינית בתמורה להגנה מפיטורים. בקהילת המודיעין האמריקאית נפוצה כבר זמן רב טענה כי מכוני קונפוציוס, תוכניות במימון סיני באוניברסיטאות בעולם לקידום התרבות והשפה, משמשים כיסוי לריגול סיני. במיילים לאוניברסיטה הפציר ה־FBI להראות תמיכה בפנג כשמשלחות סיניות מגיעות לביקור בקמפוס ולבחון הקמת שלוחה בסין, כדי שלפנג יהיה סיפור כיסוי לעסוק בריגול.

יש מי שיטען שה־CIA וה־FBI, בניגוד לזרים, רק מגינים על אמריקה אל מול התוקפים, ולכן אין פה שני צדדים של אותו המטבע.

"אני לא נכנס להשוואה מוסרית אם סוכנות ביון של מדינה אחת טובה יותר מזו של אחרת, אלא מנסה להסתכל על כל זה מנקודת המבט של האוניברסיטאות. התפיסה שלי היא מסורתית, אני חושב שאוניברסיטאות הן מקום מקודש שבו המחקר והלימוד צריכים להתקיים בלי הפרעות של סוכנויות ביון שיש להן מניעים אחרים. לא משנה אם מדובר במודיעין הסיני, הרוסי או האמריקאי, בסופו של דבר כולם משתמשים באותה אסטרטגיה, פועלים על פי אותם קודים ומתערבים בחופש האקדמי".

אתה חש שהחופש האקדמי באמריקה נפגע?

"כן, זה מערער את האמון באוניברסיטה שהיא מוסד שבנוי על פתיחות וחופש. קח לדוגמה את המקרה של בית הספר קנדי, כל הרעיון שמאחורי תוכנית אמצע הקריירה הוא להביא מנהיגים עתידיים להרווארד כדי שיוכלו לשתף התנסויות באופן כן וללמוד מהן. אם חלק מהאנשים בכיתה נרשמים בשם בדוי או מציגים רקע בדוי, אז יש פה ערעור של כל מהות האקדמיה, שבנויה על אמון ומחויבות ללמידה. כשיש לך פרופסור שמזמין סטודנטים זרים למשרד שלו, לכאורה כדי לדבר על הלימודים שלהם, אבל בפועל מפגיש אותם שם עם צד שלישי שרוצה לגייס אותם ל־CIA, זה מצב שאינו הולם מסגרת אקדמית. לסטודנט הזר יש זכות לצפות שהפרופסור והאוניברסיטה יגנו על הזכות שלו ללמוד, וכאן יש הפרעה לרוח האקדמיה".

גולדן סבור כי נושא הריגול אמור להיות משהו שהאקדמיה קודם כל צריכה לנסות לפתור בעצמה. ראש ה־FBI כריסטופר ריי תיאר בעבר את האוניברסיטאות האמריקאיות כ"נאיביות" בכל הנוגע לסטודנטים המנצלים את המחקר והסביבה הפתוחה, אבל גולדן מעדיף לתאר אותן במונח קצת אחר. "הייתי אומר שהאוניברסיטאות הן נאיביות ביודעין", הוא אומר. "הן עוצמות עין, כי יש להן מניעים פיננסיים לעשות את זה. הן פותחות קמפוסים מעבר לים שמסובסדים על ידי הממשלה המארחת ומקבלים המון סטודנטים זרים שמשלמים שכר לימוד מלא. האוניברסיטאות מקבלות גם מימון מהפנטגון, מה־CIA וה־FBI, ולכן לא רוצות להתלונן על כך שאלו עוסקים בגיוס סטודנטים בקמפוס. לאוניברסיטאות יש הרבה סיבות פיננסיות לא לעורר מהומה לגבי ריגול. אם האוניברסיטאות יתחילו להפעיל עונשים חריפים יותר כמו סילוק סטודנטים או ביטול תארים למי שלומד בזהות בדויה או עוסק ריגול, זה עשוי להיות גורם מרתיע".

באוניברסיטת דיוק בחרו להעניק תואר דוקטור לליו רואופנג אף שכבר באותו הזמן נצברו מספיק ראיות לגבי מה שהיה אפשר לכנות לכל הפחות כהתנהגות לא אתית מצדו. דניאל גולדן משער כי האוניברסיטה לא רצתה לחבל במשא ומתן שניהלה אז להקמת קמפוס משותף עם העיר קונשאן במזרח סין, קמפוס שאכן הוקם ב־2013. באוניברסיטה הכחישו. אך כמו בשאלה אם ליו עבד או לא עבור שירות המודיעין הסיני, גם בעניין הדוקטורט אי אפשר להוכיח שום דבר.