הרפורמה במשק החלב - הרבה מהומה על לא מאומה

2. למי שכבר הספיק לשכוח, רק לפני 5 חודשים ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, לבחון את משק החלב ולהציע רפורמה. בסוף יוני הגיע שמחון עם מסמך קצר, עם מסר ברור וחד משמעי: יש לפתוח את שוק החלב לגמרי זאת על ידי ליברליזציה מלאה של משק החלב וביטול התמיכות עקיפות, בדמות מכסות ייצור ומכסים. שמחון הקדים את זמנו ותקף את הרפורמות הקודמות שהוביל האוצר וקבע כי כל מודל ששומר ומקבע את העיוותים הנובעים ממנגנון המכסות והמכסים –לא שווה ולא יוביל לשינוי ולירידת מחירים אמיתית. רק נסיגה טוטאלית של הממשלה במשק החלב באמצעות ביטול הקשר שבין התמיכה לכמות הייצור צפוי לצמצם את גודל העיוות בענף ואת הפגיעה המתמשכת ברווחת הצרכן, הוא סיכם. אז מה קיבלנו? מחיר המטרה נשאר, מכסות נשארות, ומכסים יישארו (אם כי יצומצמו).

3. האם היה צורך בכך? האם מצבו של משק החלב הישראלי הוא כזה שמצריך שינוי כה דרמטי ומשמעותי? הנה טעימה קטנה של דו''ח ה-OECD שקבע שמשק החלב הישראלי הוא הכי לא יעיל במערב. "מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב והוא ממסה בפועל את הצרכנים", כתבו כלכלני הארגון שבודדו את "הגורם המעוות בתוך התמיכה". וכאן, ישראל, יחד עם טורקיה ודרום קוריאה, מגיעים לשיא: 91% מסה''כ התמיכה הממשלתית בחקלאות גורמת לעיוותי שוק שפוגעים בצרכן ומהווים סוג של מס בלתי שקוף עבורו. ומה זה אותו גורם מעוות? "תמיכה במחיר", קרי, הערך הכספי השנתי של העברות כספיות מצרכנים ומשלמי המסים לחקלאים היוצרים פער בין מחירי השוק המקומי לבין מחירו בשוק הסחורות הבינלאומי. הדוח מתייחס גם לשוק החלב הישראלי שם נכתב כי "יצרני החלב" (הרפתנים) נהנים מהרמה הגבוהה ביותר של תמיכה במחירים המהווים כמחצית מסך התמיכה הממשלתית לחקלאות בשנים 2015-17, זינוק של כ-20% לעומת השנים 1995-1997. בהקשר הזה הפערים מטרידים: אם ב-OECD משקל התמיכה הממשלתית בהכנסות הרפתנים עומד על 16% בממוצע, בישראל השיעור הזה הוא יותר מכפול ועומד על יותר מ-38%. מה התוצאה? שמחון הסביר כי קיים פער מחירים משמעותי בין ישראל לאירופה והוא עומד על למעלה מ-25%, פער שאינו מוסבר על ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם אלא שמיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות.  

שר האוצר, משה כחלון. רפורמה שלא תרגישו צילומים: אלכס קולומויסקי, מיקי נעם אלון

5. האם אחרי שאזרחי מדינת ישראל ישלמו מכיסם 450 מיליון שקלים לרפתנים, מחירי החלב ומוצריו, יירדו ויחסכו מאות מיליונים כפי שכחלון מבטיח? לגמרי לא בטוח ויש יסוד סביר להניח שלא. כפי שהבחנתם אזרחי ישראל לא רוכשים את החלב ומוצריו מהרפתנים וגם לא מהמחלבות, אלא מרשתות השיווק. שני הגורמים האחרונים, נותרו מחוץ לחגיגה ולא בכדי. את המחלבות אי אפשר היה להזמין למסיבה כי "תנובה" נמצאת בעיצומו של מאבק משפטי מול כחלון בבג"צ על סירובו להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, למרות העלייה בחומר הגלם (חלב). אגב, תנובה נחושה להמשיך עם התביעה בבג''צ, כך שאם היא תנצח, מחירי המוצרים שבפיקוח, שהם הרוב, רק יעלו. האם רשתות השיווק יפחיתו מחירים בהנחה שהרפתנים והמחלבות יפחיתו מחירים? ברור שלא. כפי שהם לא עשו זאת עם העופות. במשק החלב יש הרבה שחקנים וכחלון, שועל פוליטי ותיק, הלך על המקטע החלש  ביותר, אך השאיר הרבה חורים בדרך, שעוד נגלה בעתיד.

אך ניצחון בקרב לא מבטיח ניצחון במערכה כולה. ראשית כל, הבג''צ של תנובה עומד, חי וקיים והוא בדרך להישאר. אם כחלון יפסיד, ויש תרחיש שכזה - מחירי מוצרי החלב יעלו וזה יהווה מכה פוליטית קשה עבור מי שהגיע לכס האוצר על "טיקט" ה"חברתי". כחלון ייאלץ גם להגיע בפני שופטי העליון בנושא אחר: השוואת המס המוטל על הטבק לגלגול לזה הקיים על סיגריות רגילות. גם במקרה הזה כחלון מסרב לקבל את עמדת הפקידות וגם כאן הוא עלול להפסיד. העלאת מוצרי חלב יחד עם העלאה במס על טבק לגלגול –זו כבר בעיה אלקטוראלית של ממש. ולא פחות מטריד עבור כחלון -  סלקום הכריזה אתמול על העלאת מחירי הסלולר כדי לשפר את שורת הרווח,  דבר שלא קרה מאז "רפורמת כחלון". סלקום מנסה לגרור את כל הענף אחריה כפי שתנובה ניסתה לעשות עם התייקרות מוצרים הלא מפוקחים. אם זה יצליח, זו כותרת שלא תניב נחת לשר האוצר ה"רפורמטור".