תוך 4 חודשים תהיו עובדים מבוקשים בהייטק?

"רוצים לקחת את הקריירה שלכם לשלב הבא?"; "כמה אנשים שמאוהבים במקצוע שלהם כבר יצא לכם לפגוש?"; "כל מה שאתם צריכים כדי להיות מעצבים גרפיים מובילים בתחום שלכם ולהיות מתוגמלים בהתאם"; "גרפיקאי? בוא ללמוד קורס לימודי חוויית משתמש שייקח את השכר, הידע והתנאים שלך צעד אחד קדימה" – קורסי עיצוב ואפיון חוויית משתמש, או UI/UX מציעים הזדמנות להשתלב בתעשיית ההייטק במקצוע צעיר יחסית ומבוקש. הפרסומים של הקורסים השונים פונים אמנם בעיקר למעצבים גרפיים אבל גם לאנשים שאין להם רקע בתחום ומעוניינים לעשות הסבה. המהות של הקורסים המקצועיים היא שהם מיועדים להיות מחוברים לתעשייה ולהציע לבוגרים, מעבר לקורס, גם קשרים ומערכות תמיכה שיסייעו להם במציאת עבודה בתחום. אכן, רובם מציעים עזרה בהשתלבות בתעשייה וחלקם אף מבטיחים ומתחייבים שימצאו לבוגרים עבודה בסיום הקורס.

עבור גרפיקאים, האם זו הכשרה הכרחית, שלב בהתפתחות המקצועית שלהם שנדרש מהם כדי להמשיך להיות רלוונטיים? ועבור כל מי שמגיע מתחומים אחרים אך משיקים כמו פסיכולוגיה, מדעי הרוח, תכנות או עיצוב תעשייתי – האם מדובר בהסבה מקצועית שיכולה להוביל להשתלבות מהירה יחסית בהייטק או בהכשרfה יקרה שבסופה ימצאו את עצמם בלי עבודה בתחום?

מה זה בכלל UX ו-UI

UI זה ממשק משתמש (User Interface) ו-UX זה חוויית משתמש (User Experience). השימוש המקובל בתעשייה בישראל הוא ב-UX לאיפיון חוויית משתמש וב-UI לעיצוב גרפי עבור חוויית משתמש. "כדי לייצר מפגש אופטימלי עם המשתמש יש מתכנן, שמקביל לאדריכל בבניית בית ואילו המעצב הגרפי מקבלי למעצב הפנים", טל פלורנטין, מנהל מקצועי של תחום חווית משתמש בג'ון ברייס הדרכה. כלומר יש למעשה שני תפקידים שונים - מעצב ומאפיין ויש גם מתכנת אך מכיוון שהתחום בישראל הוא יחסית צעיר וברוב המקרים מחפשים אדם אחד שימלא את שני התפקידים מרבית המשרות בתעשייה מיועדות ל'מעצבי UI/UX', ובדרך כלל גם לאנשים עם ניסיון.

איפיון חוויית משתמש, אילוסטרציה צילום: אורטל יהוד

מספר המשרות למעצבי UI/UX מתחילים שנפתחות בכל שנה בישראל עומד על כמה אלפים בודדים ומשרות איפיון או UX בלבד יש מאות בודדות בכל שנה. עם זאת, הביקוש לעובדים במקצועות חוויית המשתמש נמצא בצמיחה. כך, בשנה האחרונה היה גידול של 15% בביקוש למשרות UI/UX בחברות אינטרנט וצמיחה של 14% בחברות שעוסקות בפיתוח אפילקציות למובייל, כך לפי יניב בן ישי סמנכל השיווק בקבוצת SQlink. בהתאם לביקוש, גם השכר בתחום הוא גבוה יחסית. מעצב UX/UI מתחיל ירוויח בין 8 ל-14 אלף שקל בחודש ושכרו של מעצב עם ניסיון של מעל שלוש שנים יכול להגיע ל-17 עד 25 אלף שקל בחודש. מפתח חוויית משתמש מתחיל ישתכר בין 15 ל-18 אלף שקל בחודש ואילו מפתח מנוסה ישתכר בין 23 ל-30 אלף שקל בחודש.

בוגרי הקורסים שייצאו לשוק העבודה ייתקלו בדרישה לניסיון מהחברות הגדולות אך יוכלו ככל הנראה להתקבל לעבודה בחברות סטארט אפ או חברות שירותים בתנאי שיהיה להם תיק עבודות מרשים והתלהבות מהמקצוע. במשרות הג'וניור בדרך כלל מחפשים מעצבים שיכולים לעשות גם UI וגם UX ולכן לאנשים שמגיעים עם רקע משמעותי בעיצוב גרפי יש ייתרון. "מישהו שנכנס לעולם הדיגיטלי בלי רקע מקצועי בתחום ייתחרה עם מישהו שהיה מעצב דיגיטלי קודם וברוב המקרים המעצב ייקח את המשרה", אומר פלורנטין.

אז זה כן או לא מיועד למי שרוצה לעשות הסבה מקצועית?

רונית, בת 31 עשתה לפני שנתיים וחצי קורס איפיון חוויית משתמש והצליחה לעשות הסבה לתחום למרות שהרקע המקצועי שלה לא היה בעיצוב גרפי. "למדתי הנדסת ביו-טכנולוגיה ועבדתי בחברת מכשירים רפואיים שם נתקלתי ב-UX מערכות ואיפיון ואז החלטתי לעשות שינוי קריירה. היא התחילה לעבוד בחברת מדיה דיגיטלית ותוך כך למדה בקורס בג'ון ברייס שמשכו 4 חודשים. "כשסיימתי את הקורס ותיק העבודות התחלתי להתראיין בעיקר לסטודיואים (שמספקים שירותי UX/UI, מ.מ.) ובערך חודשיים מסיום הקורס מצאתי עבודה בסטודיו שם עבדתי שנתיים בתור מנהלת פרוייקטים ומעצבת UX. אחרי שנתיים של עבודה שם התקבלתי ל-WIX שם אני עובדת היום כ-UX Designer", היא אומרת.

טל פלורנטין

אפשר למצוא היום קורסים לעיצוב ואיפיון חוויית משתמש במגוון בתי ספר למקצועות ההייטק כמו ג'ון ברייס, NetCraft Academy או HackerU וכן בבתי ספר שמתמחים בעיצוב כמו סטודיו 6b או Create. אורך הקורסים משתנה ונע בין 4 חודשים של לימודי ערב פעמיים בשבוע (130 שעות אקדמיות) בג'ון ברייס; 10 מפגשים של שלוש וחצי שעות בסטודיו 6b; שנה וחודשיים פעמיים בשבוע (570 שעות אקדמיות) ב-HackerU; 24 מפגשים של 4 שעות ב-netcraft Academy ו-46 מפגשים, 220 שעות אקדמיות ב-Create. גם מחירי הקורסים משתנים ונעים בין 16 אלף שקל בג'ון ברייס; 11,900 שקל בסטודיו 6b; כ-20 אלף שקל ב-HackerU; בנטקראפט אקדמי עלות הקורס היא 11 אלף שקל וב-Create מדובר ב-18.5 אלף שקל.

ב-HackerU מבטיחים בהתחייבות חוזית למצוא לבוגרים עד גיל 40 למצוא עבודה בתחום או לפצות אותם כספית. הם מדגישים בפני המתעניינים בקורס כי מדובר בכזה שמיועד למעצבים אך מאפשרים גם לתלמידים בלי רקע בעיצוב להשתלב בקורס, לעשות את ההכנה שכוללת לימודי תוכנות עיצוב ולהחליט אז אם הם מעוניינים להמשיך. בתי הספר האחרים האחרים מדגישים שאינם יכולים להבטיח לבוגרים למצוא עבודה בתחום אך כן מבטיחים סיוע בחיבור לתעשייה ובבניית תיק עבודות רלוונטי.

"המטרה שלנו היא למצוא ולעזור לבוגרים שלנו להיכנס לשוק העבודה. יש לנו קבוצות סגורות וחברות שמכירות אותנו שולחות לנו משרות שאנחנו מעבירים לבוגרים שלנו. אנחנו עוזרים להם בראיונות עבודה אבל בחיים לא נתחייב למצוא עבודה לכולם. זה שקר. יכול להיות שהבוגר לא יודע להעביר את הדברים בראיון עבודה או שיגיע לראיון עבודה באיחור", אומר און דודיס, מנהל פעילות נטקרפט אקדמי מבית אלעד מערכות.

"התוכנית של איפיון חוויית משתמש היא לא תוכנית הכשרה לאנשים בלי רקע בתחום. חייל משוחרר או מישהו שעשה קורס פוטושופ – אין לי מה לעשות איתו", אומר ליאור יאיר, מנכ"ל Create. הסיבה היא שמרבית המשרות כאמור מיועדות לאנשים שעושים גם עיצוב וגם אפיון, ולמישהו שעושה רק איפיון יהיה קשה מאוד להשתלב בתעשייה. עם זאת בכל מחזור לימודים הוא מקבל אדם אחד או שניים שאין להם רקע בעיצוב. "תיאורטית אני יכול לקחת אנשים שיש להם למשל תואר ראשון בפסיכולוגיה אבל יש 4-5 משרות בשנה שמתאימות להם, משרות של מאפיין מתחיל ואז אני אציף את השוק. מה שמנחה אותנו זה לא לקחת כסף ממישהו שאתה לא בטוח שאתה יכול לעזור לו. אנשים שמוציאים 18 אלף שקל על קורס מרגישים את זה", הוא אומר.

הקורס מיועד למעצבים גרפיים אבל...

הפרסומים של מרבית הקורסים פונים במובהק למעצבים גרפיים והם קהל היעד הטבעי של הקורס. עם זאת, בג'ון ברייס למשל קורס איפיון חוויית המשתמש שייך לקטגוריית ההסבה המקצועית ובנטקראפט מדגישים שהבוגרים מגיעים ממגוון תחומיים, מרקע של פסיכולוגיה, עיצוב תעשייתי או כאלה שהגיעו מרקע של תקשורת או מנהל עסקים. הליך המיון משתנה בין בתי הספר השונים. בבתי הספר ה'בוטיקים' יותר מתקבלים מעט סטודנטים בכל מחזור ולכן יש גם די הרבה שלא מתקבלים. במכללות הגדולות יותר שיעור הקבלה גבוה יותר ולמעשה בסופו של דבר מי שרוצה ללמוד את המקצוע ימצא את הקורס שיאפשר לו את זה. כך, גם אנשים בלי רקע של עיצוב גרפי יוכלו די בקלות למצוא את מקומם בקורס, אך לא בטוח שגם יצליחו להשתלב לאחר מכן בתעשייה.

לימודי חוויית משתמש, בעיקר מתאים לבוגרי עיצוב גרפי צילום: Jean-philippe WALLET

און דודיס

"זה תלוי בעיקר בבנאדם, בהשקעה וברצון. בסוף הקורס אם יש מישהו שרוצה למצוא עבודה בסטארט-אפ בתור ג'וניור זה יחסית קל ותלוי בכמה הוא רוצה להשקיע ולהתגמש – טיפה לרדת בשביל לעלות כי התחום הזה מאוד מבוקש. מי שמגיע עם רקע של עיצוב הסיכויים שלו למצוא עבודה יותר גבוהים", אומר דודיס.

אסף יוגב (38) עשה את קורס אפיון חוויית המשתמש לפני חמש שנים כאשר היה מעצב תעשייתי. "למדתי בבצלאל ועבדתי כמה שנים בתחום ומהר מאוד הבנתי שלא קל להתפתח בתעשייה בארץ בכיוונים שחיפשתי. שמעתי מחבר מעצב תעשייתי על UX וזה נשמע לי מעניין. המטרה שלי הייתה להתפתח מקצועית גם מבחינת השכר וגם העניין", הוא מספר.

אחת הסיבות שבגללן בחר לעשות את הקורס בג'ון ברייס הייתה קיומה של מחלקת השמה שמסייעת במציאת עבודה אחרי הקורס. "אני בוגר בצלאל בעיצוב תעשייתי והיה לא קל בכלל למצוא עבודה אחרי הלימודים. הלכתי לקורס ככלי למציאת עבודה וידעתי שיש לי יותר סיכוי להשתלב בתעשייה כך", הוא אומר.

סטודיו נטקרפט אקדמי מבית אלעד מערכות צילום: ויקטור לוי

בסיום הקורס הוא התחבר בעזרת טל פלורנטין לאקסלרטור של סטארט-אפים ועשה פרוייקט של כמה שעות על מנת לקבל ניסיון שבזכותו התקבל לעבודה בחברת מטריקס אקספריאנס. חברת ג'ון ברייס היא חלק מקבוצת מטריקס אבל לדברי יוגב הוא דווקא לא הגיע לראיון העבודה שם דרך המכללה. היום הוא ראש צוות וכחלק מתפקידו גם מגייס אנשי UX. "אני לא רואה מספיק אנשי איפיון חוויית משתמש, זה לא שמתדפקים על דלתי 20 מועמדים ביום".

גרפיקאים חייבים לעשות קורס?

"למעצבים גרפיים היום אין ברירה כי מישהו שעשה 10 שנים כרטיסי ביקור או כרזות מבין שהכסף כבר לא נמצא בפרינט אלא בדיגיטל ושלשם העולם הולך והוא לא יכול להישאר מאחור", אומר דודיס. "כל חברה במשך שמה את רוב הכסף שלה בדיגיטל היום ומישהו שהוא בוגר שנקר ועיצב שנים כרטיסי ביקור זה לא אומר שהוא יכול לעצב אתר או מערכת מדהימה או בעוד חמש שנים מהיום לעצב שעונים חכמים. מה שבטוח זה שאותו מעצב יצטרך בעתיד ללכת לדיגיטל".

ליאור יאיר

האקדמיה לא מכשירה אנשי חוויית משתמש ולכן האפשרות היחידה למעצבים גרפיים שמעוניינים ללמוד את התחום היא להשתתף בקורסים או לנסות להשתלב בתעשייה וללמוד מהניסיון. לפני 10 שנים רכישת ניסיון הייתה קלה יותר מכיוון שמעסיקים היו מוכנים יותר לתת הזדמנות פשוט כי לא היו אנשי מקצוע בשוק. היום, עם מאות בוגרי קורסים שיוצאים לשוק מדי שנה, נדיר למצוא מעסיק שיסכים לתת הזדמנות למישהו בלי הכשרה מקצועית ספציפית ורלוונטית. "אפשר תיאורטית להשיג עבודה בתחום בלי קורס. במקצוע שלנו אתה יכול להתפתח או כשאתה לומד משהו לעומק או מניסיון אבל גם אם מישהו יסכים להעסיק אותך לא בטוח שזה יכשיר אותך כי אם אין איש מקצוע מעליך שיכול להנחות אותך יהיה לך קשה להתקדם", אומר יאיר. יתרה מכך, גם אנשים שעובדים בתחום עשויים 'להיתקע' בלי ניסיון רלוונטי שייקח אותם למשרה הבאה.

התחום של חוויית משתמש הוא תחום שנמצא יחסית בחיתוליו בארץ ולכן הביקוש לאנשי מקצוע בתחום צפוי לגדול בשנים הקרובות. עם זאת, אומר פלורנטין, אנחנו לא במצב כמו בשוק בארה"ב שבו מגייסים ממתינים מחוץ לדלתות קורסי ההכשרה לבוגרים. "אני נוטה להסכים שכל מי שעוסק בדיגיטל חייב ללמוד איפיון חוויית משתמש ואני חושב שזה מקצוע שיהיה לו ביקוש בעשור שניים הקרובים. עם זאת כדי להיות מאפיין דרוש סט כישורים שמאוד לא טריוויאלי לאייש ולא כולם ימצאו את מקומם".