וני הלמן יצא לקרב מול איל הגז יצחק תשובה. בעלי בית ההשקעות הלמן־אלדובי, המכהן גם כיו"ר הזדמנות ישראלית, בעלת השליטה במאגר הגז ישי, אינו חושש להתייצב מול אחד מאנשי העסקים הכי חזקים במשק, ובראיון ל"מוסף כלכליסט" הוא תוקף אותו באופן ישיר. בתמצית, הלמן טוען כי תשובה מהלך אימים על פקידי ממשלה, בוחש ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקפריסין וגורם למדינת ישראל להפסיד 3 מיליארד שקל לפחות. "רוב נציגי המדינה שאליהם פניתי מפחדים להרגיז את תשובה", הוא אומר, "זאת התגובה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

הסכסוך בין הצדדים נולד בלב ים, בשטח הקרוי בלוק 12, שבו התגלה גז טבעי. רוב רובו של הבלוק נמצא במים הטריטוריאליים של קפריסין ומוגדר מאגר הגז אפרודיטה, שנמצא בבעלות נובל אנרג'י, דלק של תשובה וענקית האנרגיה shell. חתיכה קטנטנה מבלוק 12 מופרדת מאפרודיטה בקו הגבול ישראל־קפריסין, ומוגדרת מאגר ישראלי. זהו מאגר ישי, שנמצא בבעלות הזדמנות ישראלית של הלמן ואורי אלדובי, נאממאקס של בני שטיינמץ ועוד שתי שותפות קטנות.

פערי הגדלים הדרמטיים בין המאגרים, שחולקים את אותה בריכת גז, הם שורש הבעיה. בישי התגלה גז בכמות של 7–10 מיליארד מטר מעוקב (הכמות המדויקת היא תעלומה שמהווה עוד חלק בוויכוח). זאת כמות שמספיקה לצריכה של כלל המשק הישראלי בשנה אחת בלבד. כמות הגז באפרודיטה, לעומת זאת, נאמדת ב־129 מיליארד מטר מעוקב — פי 13 מזו שבישי. זה פער שהופך את פיתוח ישי ללא כדאי לבעליו, המעדיפים לתפוס טרמפ על שכניהם, כלומר לחכות שאפרודיטה יפותח, לתת לו לבצע את השאיבה בפועל, וממנה לגזור את הנתח שמגיע להם.

לשם כך נדרש הסדר בין ישראל לקפריסין ובין ישי לאפרודיטה, ופה מתחיל הבלגן. ישראל וקפריסין חתמו עוד ב־2010 על הסדרת גבול המים הכלכליים ביניהן והסכימו כי שתיהן מחויבות לפיתוח והפקה משותפים של מאגרים באזור. מה שנותר פתוח הוא הסדרת המאגרים המשותפים, כמו אפרודיטה־ישי. המדינות קבעו כי אם לא יצליחו להגיע להסכמה בנושא, העניין יובא בפני בורר בינלאומי. מאז חלפו שמונה שנים, וההסכם שהיה אמור להיסגר בתוך כמה חודשים עדיין תקוע.

צילום: טל שחר

הלמן טוען שתשובה מעודד את קפריסין לסרב לכל הסדר. לטענתו, "תשובה שכנע את הקפריסאים להקפיא את הפיתוח של אפרודיטה כדי לא לפגוע במאגר לווייתן שלו (שבבעלות משותפת עם נובל אנרג'י, שגם היא מחזיקה באפרודיטה, א"ל). הוא לא רוצה קניבליזציה. רק כשיגמרו את הפיתוח בלווייתן יבנו את צינור ההולכה בין אפרודיטה למצרים".

לדברי הלמן, המטרה המיידית של תשובה היא למרוח זמן, אבל בטווח הארוך יש לו תוכניות שאפתניות יותר — לשאוב את כל הגז מהבריכה המשותפת ולנשל את ישראל ומאגר ישי מחלקם. לפני כשבועיים שלח הלמן מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, מתוקף תפקידו כשר החוץ, שבו הוא קורא לו להתערב. "בהתאם למבנה הגיאולוגי הייחודי של המאגר", כתב, "שאיבת הגז מהצד הקפריסאי של מאגר אפרודיטה תביא בהכרח לשאיבת הגז ממאגר ישי, כמובן שיהיה בכך לפגוע אנושות בזכויות מדינת ישראל והיזמים מהצד הישראלי".

עוד כתב הלמן כי "בחודשים האחרונים אנו עדים לעוד ועוד פרסומים מדאיגים בנוגע לכך שממשלת קפריסין והשותפים במאגר אפרודיטה מקדמים את פיתוח המאגר ללא הסכמות בכל הנוגע לחלקה של מדינת ישראל. לאחרונה פורסם כי מצרים וקפריסין חתמו על הסכם G2G להקמת צינור הגז התת־ימי, וכן פורסם שבעלות המאגר מהצד הקפריסאי (בין היתר דלק ונובל כאמור) סיכמו על יצוא גז מאפרודיטה למתקני ההנזלה במצרים, זאת ללא הגעה לכל הסכמה עם מדינת ישראל בנוגע לחלקה במאגר אפרודיטה.

"נראה שמונופול הגז בישראל מתמרן ומוליך את ממשלת קפריסין למשחק כפול: מחד, קפריסין גוררת את המו"מ בין ישראל לקפריסין שנים רבות, זאת על אף שקפריסין זקוקה לפיתוח מאגר זה כ'אוויר לנשימה' ועיכוב זה מועיל רק לאינטרסים הכלכליים של דלק ושותפותיה במאגר, ומאידך, קפריסין ודלק מקדמות את פיתוח המאגר הן פנימית והן אזורית תוך התעלמות בוטה מהפצרותיה של ממשלת ישראל להגיע להכרעה בנוגע לחלוקת המאגר.

"אנו חוששים שחברת דלק ושותפותיה למעשה עושות שימוש בממשלת קפריסין על מנת לשלול את זכויותיה של מדינת ישראל במאגר ואף להדיר אותה לחלוטין מהשיחות האזוריות בנושא".

שחל. "את טענותיו נגד הסדרת הגבולות צריך להגיד משרד הביטחון, אך למשרד אין טענות" צילום: עומר מסינגר

"ישראל מתעלמת ממה שקורה"

הלמן (54) הוא מתמטיקאי בהכשרתו. אל ההשקעה בישי הגיע מתוך חישובים סטטיסטיים. "אחרי שמצאו את מאגרי הגז מרי B ונועה בשותפות ים תטיס, לא מצאו אף מאגר חדש במשך 10 שנים. אף אחד לא לקח את זה ברצינות, ואז הגיעה המפולת של 2008, והמניות קרסו. ראינו שמבחינה סטטיסטית יש סיכוי גבוה למצוא גז, ולעומת זאת המניות מאוד נמוכות. המלצנו לכל הלקוחות שלנו לרכוש מניות, והיינו היחידים שידעו שהענף הזה הוא לא בלוף".

כך נהפך בית ההשקעות הלמן־אלדובי למחזיק המניות הגדול ביותר בבורסה בדלק אנרגיה ואבנר, אחרי תשובה. אחת מכל שש מניות של החברות של תשובה היתה בבעלות הלמן־אלדובי, עד שבשנת 2014 מכר בית ההשקעות את אחזקותיו בדלק אנרגיה לתשובה תמורת 48 מיליון שקל.

ב־2010 ייסדו הלמן ואלדובי את השותפות הזדמנות ישראלית, שחברה לנאממאקס של בני שטיינמץ וג'נסיס של טדי שגיא כדי למצוא יחדיו מרבצי גז באזור. ב־2012 החליטה השותפות לבצע קידוח בצמוד למאגר אפרודיטה, שהתגלה שנה קודם לכן בשטח הקפריסאי. ההנחה שלהם היתה שיש סבירות גבוהה למצוא גז גם בצד הישראלי של השטח הימי הזה, שנקרא בלוק 12.

למה בעצם הקמת חברת חיפוש ולא נשארת רק בתחום ההשקעות?

"רק בגלל המתמטיקה, לא בגלל אמונה. בהמשך ראינו שעדיין אנשים לא חושבים שזה רציני, והבנו את ההזדמנות העצומה בלמצוא גז. בנוסף, לקופות גמל אסור להחזיק ברישיונות".

אחרי השקעה של 20 מיליון דולר בחקר סיסמוגרפי שהראה כי יש סימנים לגז, קידוח ישי יצא לדרך בעלות של 100 מיליון דולר. אולם היקף התגלית אכזב את שגיא והוא החליט למכור את חלקו לשטיינמץ, שהוא כיום בעל המניות הגדול ביותר במאגר ישי.

כעת, כדי לחלץ את הגז מקרקעית הים השותפים חייבים לפתח את מאגר ישי. ליתר דיוק, הם חייבים להסדיר את חלוקת הגז עם בעלי אפרודיטה, לפני שאלה יפתחו את המאגר שלהם ויוכלו לשאוב גם לישי את הגז.

בפני הצדדים עומדות שתי אפשרויות להסדרה. האחת היא יוניטיזציה, כלומר הסכם מלא שבו ישי ואפרודיטה שותפים בכל — במאגר הנתונים הגיאולוגיים ובקבלת החלטות. בהסכם כזה בעלי ישי ישלמו את חלקם בהוצאות ויקבלו את חלקם בהכנסות. החיסרון בהסכם זה עבורם הוא ששיתוף המידע יסיים את העמימות סביב הכמות המדויקת של הגז במאגר וחלקו בכלל הגז שבבריכה המשותפת, מה שעלול לפגוע בהכנסות שלהם. האפשרות האחרת היא הסכם מסחרי, שהוא שותפות ברמה כספית ללא שיתוף במידע הגיאולוגי. בשותפות כזו יתחלקו הצדדים בהוצאות, ואפרודיטה מחויב לתת לישי נתח מההכנסות — ישי שואפים לכ־10%.

אנסטסיאדיס (מימין) בפגישה עם תשובה בניו יורק בספטמבר. "תשובה שכנע את הקפריסאים לא לכבד את העסקה עם ישראל" צילום: twitter(Georgios Lakkotrypis

שר האנרגיה יובל שטייניץ הודיע השנה כי המחלוקת בין המדינות תיפתר בתוך חודשים אחדים, בסיוע של בורר בינלאומי, אך הסבך טרם נפתר. "אני מאוד מעריך את יובל שטייניץ", אומר הלמן, "אבל אין לו כל סמכות בעניין הזה, כי מי שמטפל בו הם משרד החוץ ומשרד המשפטים. גם שר האנרגיה הקודם וזה שלפניו לא הצליחו לקדם את הנושא. אנחנו יודעים בוודאות שקפריסין כבר חתמה על הסכם להקים צינור בין אפרודיטה לבין מצרים, וכן ישנן תוכניות בפיתוח כבר כמה זמן. שטייניץ נסע עם ביבי לקפריסין ולדעתי לא הצליח לעצור את זה. לכן הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לאכוף את ההסכמים, וזה נמצא בסמכות משרד המשפטים ומשרד החוץ".

בחודש מאי נסע נתניהו לקפריסין לפגישה עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס כדי לקדם את האינטרסים המשותפים למדינות בשטח הימי ביניהן. "אנחנו בונים ברית גדולה בין שלוש המדינות, ישראל, קפריסין ויוון", אמר אז נתניהו וציין כי שלוש המדינות פועלות לחיבור שלוש תשתיות תת־ימיות ביניהן: חשמל, סיבי תקשורת אופטיים וגז. תשתית הגז תאפשר לחבר את מאגרי הגז הישראליים לאירופה, ותקל את היצוא.

ארבעה חודשים לאחר מכן חתמו דלק, נובל אנרג'י ואיסט גז המצרית על רכישת צנרת הגז המושבתת של מצרים ובכוונתן להתחיל בחיבור צנרת נוספת, שתחבר את מצרים למאגרי הגז שבבעלותן. החשש של הלמן הוא כי בזמן שבין קפריסין לישראל שוררת עמימות סביב מחלוקת הגבולות, תשובה כבר מתקדם עם הכנת התשתית שתאפשר לו לרוקן את מאגר אפרודיטה וישי מתחת לאף של כולם.

לפני כחודש פרסם נשיא קפריסין אנסטסיאדיס תמונה בחשבון הטוויטר שלו, שהקפיצה את הלמן ואנשי ישי. בתמונה הוא נראה בפגישה עם שר האנרגיה הקפריסאי ועם תשובה במלון בניו יורק. "פגישה מצוינת עם בעלי דלק על ההתקדמות באפרודיטה ושאר ההתפתחויות בתחום האנרגיה באזור", צייץ.

הבכירים הקפריסאים הגיעו לניו יורק לרגל עצרת האו"ם, וכך גם נתניהו. באותו זמן נצפה תשובה באותו מלון שבו שהה נתניהו, זאת אף שמצד תשובה הכחישו כי הוא פגש את ראש הממשלה.

"נותר לי רק לשער שתשובה שכנע את הקפריסאים לא להסכים ולא לכבד את העסקה עם ישראל", טוען הלמן. "ומה עושה ישראל? מתעלמת ונותנת להם להתקדם בפיתוח. יש לי חשד סביר כי תשובה מטפל שם בכל העניינים. מדינת ישראל לא עושה שום מאמץ כדי לדרוש את חלקה".

תשובה (מימין) ושטייניץ בחתונת בתו של תשובה. "גם שטייניץ וגם שני השרים שקדמו לו לא הצליחו לקדם את הסדרת הגבול עם קפריסין" צילום: ערן בארי

אפשר גם לומר שמכיוון שאתה מעוניין להרוויח כסף, אתה יוצר סכסוך עם קפריסין, וכל זה בזמן שמתכננים לבנות צינור אסטרטגי בין ישראל לקפריסין, דבר שיועיל בסופו של דבר לתעשיית הגז בעתיד.

"כל העובדות שאמרת הן נכונות, אבל המהלכים האלה לא באים לשרת את מדינת ישראל, אלא קודם כל לשרת את תשובה. הוא הרי יכול למכור את כל הגז של לווייתן בארץ, לא חייבים להעביר אותו לחו"ל".

חזית נוספת שבה נאבק הלמן בתשובה היא היחס המועדף שתשובה מקבל, לדבריו, מהמדינה, שבא על חשבון כל מתחריו. כך למשל, טוען הלמן כי תשובה מפעיל את כוחו בממשלה כדי לטרפד את הצעת חוק האזורים הימיים, המסדירה את גבולות המים הכלכליים. ב־5 בנובמבר תקיים ועדת הכלכלה דיון שני בהצעת החוק, והלמן מבקש להכניס לתוכה שני תיקונים: האחד הוא הקביעה כי למדינה יש ריבונות על אוצרות הטבע שלה, והאחר הוא החלת דיני עונשין על פגיעה במשאבי הטבע באזורים הישראליים. מטרת התיקונים היא שמדינת ישראל תוכל להטיל סנקציות על דלק ונובל אנרג'י אם הן יפרו את ההסכמים בין ישראל לקפריסין, כלומר תהיה לה אפשרות לאיים על רישיונות הגז שלהן במאגר לווייתן.

אך לטענת הלמן, "תשובה הצליח למנוע את התיקונים שאנחנו רוצים ואת החוק בכלל עד עכשיו כי הוא לא מעוניין שיפריעו לו. נוח לו הכאוס. אנחנו בעד החוק. אנחנו רוצים מסגרת לפעילות הזאת שתהא זהה לאמנת הים. אבל משום מה יש התנגדות תמוהה לבקשה שלנו. בסך הכל ביקשנו להכניס שני תיקונים ממשרד המשפטים ומאיתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה). כבל סירב וכך גם משרד המשפטים".

למה כבל סירב?

"אתה תצטרך לשאול אותו. לי אין מושג. ומי אתה חושב פתח את הישיבה הראשונה בוועדת הכלכלה? תשובה, ששלח מישהו 'בלתי תלוי' שיוסיף את העמדה שלו. אני לא שמעתי על דבר כזה. יושב ראש אמור לפתוח דיון, אך האיש מטעמו של תשובה חזר על זה שלא צריך חוק אזורים ימיים ועדיף שכל אחד ידאג לעצמו. לאיש הזה קוראים עו"ד משה שחל. פורמלית הוא אמר לפרוטוקול שהוא בעצם אזרח מודאג שלא מייצג אף אחד".

שחל ציין בפני הוועדה כי כתב שלוש חוות דעת מהותיות בעניין זה בעבר והזכיר כי הממשלה יזמה את הצעת חוק האזורים הימיים ב־2009, ושוב ב־2013, ובפעם הזאת, השלישית, ב־2017. לטענת שחל, החוק מסוכן לביטחון מדינת ישראל, מאחר שהמדינה לא חתמה על אמנת הים משנת 1982. זאת מאחר שבאמנה נקבע שמחלוקות בין מדינות על גבולות ימיים יוכרעו בטריבונל בינלאומי. שחל ציין שכיום יש מחלוקת בין ישראל ללבנון על גבול המים הכלכליים, ואפשר רק לדמיין מה יקרה אם הדבר יגיע לטריבונל בינלאומי. עוד הוסיף כי המשמעות תהיה שחמאס ישלוט בגז הטבעי מול חופי עזה. "ישראל תאבד נכסים במלוא מובן המילה", טען שחל.

אבל הלמן טוען כי "את הדברים שאמר שחל היה צריך להגיד משרד הביטחון, ועד כמה שידוע לי, למשרד הביטחון אין כל בעיה עם הצעת חוק האזורים הימיים".

נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס (מימין) ונתניהו בפסגה בקפריסין במאי. "מדינת ישראל לא עושה שום מאמץ כדי לדרוש את חלקה" צילום: רויטרס

קצת פזיז מצדך לפסוק בכזה ביטחון ששחל הוא איש של תשובה?

"אני יכול לשער שהאיש לא משקיע מאמץ כזה בצורה וולונטרית. מדובר באחד מעורכי הדין היקרים והעסוקים ביותר בארץ. לאחר שסיים את דבריו, הוא לא נשאר לדיון אלא חזר למשרדיו היוקרתיים בשדרות רוטשילד בתל אביב. כי תשובה הוא היחיד שמעוניין שלא יהיה הסדר בים, ואני רואה שתהליך החקיקה נועד בעצם להגן גם עליו.

"ההסתברות של מציאת מאגרים נוספים על גבול לבנון ומצרים היא כמעט ודאית. תאר לך תקדים לעניין הקפריסאי, שבו ישאבו למדינת ישראל גז. זה אומר שבעתיד יגזלו מאיתנו גז מכל הצדדים, ממצרים ומלבנון. ואני בשוק שאני צריך לשכנע את מדינת ישראל לשמור על הזכויות שלה".

עוד טוען הלמן כי המדינה מגינה על המונופול של תשובה באמצעות אפליה במיסוי. "תשובה לא רוצה תחרות", אומר הלמן. "פיתוח מאגר זה עניין של כסף. מחיר הגז עמד על 4.5 דולר ליחידה בשנה שעברה. זה מחיר שלא שווה לפתח מאגר עבורו. לפני כמה חודשים המחיר עלה ל־7 דולר, וזה כבר מחיר משתלם. מאז המחיר כבר עלה ל־9 דולר. ושים לב מה קורה: למרות שהמחיר עלה, אף אחד לא מפתח מאגרים, ואתה יודע למה?"

תן לי לנחש, בגלל תשובה.

"בדיוק. תשובה יצר מונופול על ידי חוקים ששומרים עליו. עד היום, בכל החוקים שנחקקו בענייני הגז הוא עשה מה שהוא רוצה. גם פרופ' איתן ששינסקי, בשתי הוועדות שהוביל, עשה מה שטוב לתשובה, נקודה. איתי ששינסקי אפילו לא הסכים להיפגש".

דלק קידוחים: "טענותיו של מר הלמן, מהראשונה ועד האחרונה, מופרכות ונטולות כל אחיזה במציאות. על מנת לקדם את משק הגז הטבעי בישראל מוטב לכולנו להתרכז בעשייה ושיתוף פעולה, ולא בכותרות והשמצות חסרות בסיס".

משרד האנרגיה: "צוות בראשות מנכל משרד האנרגיה ואנשי משרדי החוץ והמשפטים פועל במרץ להגיע להסכמות עם קפריסין בנושא המאגר המשותף".

עו"ד משה שחל: "אין לי קשר ליצחק תשובה, ולא לחברות הגז. אני מתנגד לחוק האזורים הימיים ומנסה לטרפד אותו כבר בפעם השלישית, כי אם יעבור, ישראל תתקשה להגן על עצמה מהתקפות של חמאס דרך הים".

ח"כ איתן כבל: "מאוד לגיטימי בעיניי לתת למשה שחל, שר האנרגיה לשעבר, לפתוח ישיבה בעניין הגבולות הכלכליים של ישראל. לא מדובר בסתם אדם מן הרחוב או תושב מודאג. חשוב היה לי לשמוע את כל הדעות, אחרת היו באים ואומרים שאנחנו מתעלמים מביקורת ולא מנהלים דיון. בחנו את דעתו, ומצאנו שהיא לא רלבנטית. אין לי כל מושג את מי הוא מייצג ואינני יודע אם יש לו קשר לתשובה. אין לי מושג מי זה מר רוני הלמן ואינני זוכר אם הוא פנה אליי בנושא כמו שהוא טוען. פונים אליי עשרות אנשים מדי יום בנושאים שונים בהקשר של הצעת החוק, אתה לא מצפה ממני שאזכור את כולם".

פרופ' איתן ששינסקי: "רוני הלמן מעולם לא פנה אליי בשום צורה. אינני מכיר אותו".